Page 48 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י

‫הנחיות לעונה‬

‫איור ‪ :1‬דיגום בקרקע קלה‬ ‫ועוד הערה‪ :‬התכשירים המוזכרים כאן מאושרים לייצוא על פי הרשימה שהכינה חב׳‬
‫יתרולאב׳ לעונת ‪ .2017/18‬פרטים נוספים באתר ‪.www.itrolab.com‬‬

‫יש חברות יצוא המחמירות יותר בעניין התכשירים המותרים לשימוש‪ .‬על הפרו‬
‫דסן לדאוג לקבל את הרשימה מהייצואן שעתיד לשווק את פריו בעונה הקרובה‬

‫ולנהוג אך ורק על פיה‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬אין לעשות שימוש בחומרים פגומים או שלא אוחסנו כהלכה ופג תוקפם‪.‬‬
‫השנה נעשה בחלק מהפרדסים שימוש בשמן קיצי פגום שגרם להצהבה ולנשיו‬
‫רת עלים‪ .‬על השמן הקיצי להיות נוזלי והומוגני‪ ,‬בעוד שהשמן הפגום היה סמיך‬
‫מאוד והכיל גושים‪ .‬פרדסנים הנתקלים בתכשיר שאינו דומה בצבעו או במצב‬

‫הצבירה שלו לתכשיר המוכר והידוע‪ ,‬ישיבו אותו לספק‪.‬‬

‫השקיה‬

‫‪ 0‬ממשק השקיה ומליחות בפרדס‪ :‬הקיץ בעיצומו‪ .‬ביולי ואוגוסט תנאי האידוי‬
‫והדיות של הפרדסים בכל אזורי הארץ הם הגבוהים ביותר בשנה וחלק ניכר‬
‫ממנת המים ניתנת בחודשים אלה ‪ -‬מעל ‪ 30%‬מסך הכמות השנתית‪ .‬מנת מים‬
‫שאינה עונה על צורכי הפרדס בתקופה זו עלולה לפגוע בגידול מכמה היבטים‪:‬‬
‫תחילה בפוטנציאל הצימוח ובהמשך בהתפתחות הפרי‪ ,‬וכן בעלייה במליחות‬
‫הקרקע שבעקבותיה יורד כושר העץ לקלוט מים עד כדי פגיעה פיסיולוגית‬
‫משמעותית‪ .‬המלחים הבלתי רצויים הינם רעילים‪ ,‬מורכבים מיוני כלוריד ונתרן‪,‬‬

‫כאשר הנתרן בנוסף פוגע באופן הרסני במבנה הקרקע‪.‬‬

‫איור ‪ :2‬דיגום בקרקע כבדה‬

‫כאשר עולה חשד להמלחת הקרקע ‪ -‬איכות מי המקור משתנה‪ ,‬בעיקר לרעה‪,‬‬
‫או לאחר חורף דל במשקעים (כמו שראינו במרבית חלקות הפרדס בצפון הארץ‬
‫בשנתיים האחרונות)‪ ,‬מומלץ לבצע בדיקת קרקע לניטור מלחים‪ .‬כך נתמודד מוו‬
‫קדם‪ ,‬נכון ויעיל עם בעיות ההמלחה‪ .‬דיגום קרקע יש לבצע בשכבות ‪ 30-0‬ס”מ‬
‫ו‪ 60-30-‬ס”מ‪ ,‬ובמקרים בעייתיים במיוחד גם בעומק ‪ 90-60‬ס”מ‪ .‬לאפיון מיטבי‬
‫ומייצג של הקרקע יש לדגום מ‪ 20-15-‬נקודות במרחק של ‪ 50-40‬ס”מ משורת‬
‫העצים ובמרחק ש ל ‪ 10-5‬ס”מ או ‪ 20-15‬ס”מ משלוחת הטפטוף ובמאונך ל�ט‬
‫פטפת (בקרקעות קלות או כבדות‪ ,‬בהתאמה)‪ ,‬זאת ליד הטפטפות הסמוכות‬
‫ביותר לקו הנמתח עם גזע העץ‪ ,‬כפי שמתואר באיורים ‪ 1‬ו‪ 2-‬להלן‪ .‬בעניין ממשק‬
‫ההשקיה והדחת המלחים בחלקה רצוי להיוועץ במדריכי שירות שדה ובמדריכי‬

‫ההדרים‪ ,‬בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‪.‬‬
‫ערך הסף המסמן מגמה של תחילת המלחה ופגיעה פוטנציאלית בפרדס הוא‬
‫כאשר רמת המוליכות החשמלית בבדיקות קרקע בעיסה רוויה גבוהה מ‪2.5-‬‬
‫דציסימנס‪/‬מ׳‪ .‬בחלקות שבהן נעוצים משאבי תמיסת קרקע ערך הסף לתחילת‬

‫ההמלחה יהיה ברמת מוליכות חשמלית הגבוהה מ‪ 3.5-3.0-‬דצ״ס‪/‬מ׳‪.‬‬
‫מקורות המליחות בחלקות הפרדס בישראל מושפעים מהשונות הקרקעית בין‬
‫האזורים‪ ,‬מאיכויות המים המגוונות המסופקות לפרדסים וכן מתנאי התאדות נבו‬

‫דלים המאיצים או מאטים את תהליך ההמלחה‪.‬‬
‫‪ 0‬ממשק שטיפת הקרקע‪ :‬בהמלחת קרקעות קלות ניתן לרוב לבצע הדחת‬
‫מלחים באמצעות העלאה של מנת המים בשתיים‪-‬שלוש השקיות עוקבות בשיעור‬
‫ש ל ‪ 50%‬מהמנה הרגילה‪ .‬בקרקעות קלות ניתן להסתפק בשתי מנות מים מת�ו‬
‫גברות עוקבות‪ ,‬בעוד שבקרקעות כבדות יש צורך לעתים בארבע השקיות ויותר‪.‬‬

‫‪‘ 48 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬