Page 48 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 8 התאנה

‫פרופ' צביקה מנדל‬

‫התמודדות עם‬ ‫צילום‪ :‬פרופ׳ צביקה מנדל‬
‫כנימת המגן אצברית‬
‫ממאירה‪ ,‬המחסלת‬ ‫תקציר‬

‫את צמחי הצבר‬ ‫צבר‪ ,Opuntia ficus indica ,‬הינו מהצמחים‬
‫השכיחים בנוף הישראלי ובחופי הים התיכון‪,‬‬
‫אלכס פרוטסוב‪ ,‬צביקה מנדל ‪ /‬המחלקה לאנטומולוגיה‪,‬‬ ‫הן למאכל‪ ,‬הן למרעה דבורים צופני והן למשוכות גבול‪ .‬הצבר תורבת‬
‫המכון להגנת הצומח‪ ,‬מרכז וולקני‬ ‫במקסיקו‪ ,‬שם משמשים למאכל הן הפרי והן הכפה הטרייה (‪Tuna‬‬
‫‪-‬ו‪ Nepal-‬בספרדית) ושם גם גדלים מיני הבר‪ ,‬קרוביו של הצבר ה�ת‬
‫מלכי ספודק ‪ /‬מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫רבותי (‪ .)1‬צמח זה הגיע לאזור הים התיכון ולישראל ממרכז אמריקה‬
‫תל אביב‬ ‫לפני מאות שנים‪ ,‬לאחר גילוי היבשת‪ .‬התמריץ העיקרי להפצתו היה‬
‫כנימה אחרת‪ ,Dactylopius coccus ,‬שמאכלסת את שיחי הצבר‪,‬‬
‫ג'ורג' קרווליו ‪ /‬צמח ניסיונות‪ ,‬עמק הירדן‬ ‫ממנה הופק צבע אדום והיא היוותה בסיס לתעשייה שלמה בתחום‬
‫זה‪ .‬חשיבותו הכלכלית של הצבר בעולם רבה גם כיום‪ ,‬הן כמזון לאי‬
‫כושר התפשטות האצברית ונזקיה‬ ‫דם ומרעה לבעלי חיים‪ ,‬בעיקר בעונות יובש( (‪ ,)2‬מרעה צופני לדב�ו‬
‫רים וכן כמשוכות הפרדה‪ .‬צמחי הצבר מכסים שטחים עצומים‪ ,‬בין‬
‫כנימת המגן אצברית ממאירה‪ ,Dactylopius opuntiae ,‬הינה מין‬ ‫השאר במזרח אפריקה ודרומה‪ ,‬בסין ואוסטרליה (שם הוא משמש‬
‫אלים מאד כלפי הצבר והיא אחת מ‪ 11-‬המינים של ה‪,Dactylopius-‬‬ ‫מאכל לעדרי הגמלים)‪ .‬למדינות אלו הובאה האצברית הממאירה‬
‫סוג בודד במשפחת כנימות המגן ‪ ,Dactylopiidae‬המתפתחים על‬ ‫‪ Dactylopius opuntiae‬בכוונה תחילה‪ ,‬כדי לנסות ולרסן שם את‬
‫מיני קקטוס שונים‪ .‬האצברית מתפשטת זה מספר שנים בספרד (‪)5‬‬ ‫ההתפשטות הבלתי נשלטת של הצבר (‪ .)4 ,3‬בישראל מכסה כיום‬
‫ולאחרונה נצפתה גם במרוקו (‪ )6‬ובפורטוגל‪ .‬היא מפרישה רעלנים‬ ‫האצברית שטחי צבר גדולים בצפון מזרח הארץ (ראה תמונה ‪ ,1‬מפת‬
‫לתוך רקמות הצמח‪ ,‬מה שמקל עליה לשאוב מתוכו מזון‪ ,‬בדרך זו‬ ‫תפוצה)‪ .‬אוכלוסייתה הולכת ומתפשטת מערבה ודרומה ונזקה ניכר‬
‫היא פוגעת בחלקי הצמח החיוניים וגורמת בסופו של דבר לתמותה‬ ‫בהמתה המונית של שיחי צבר‪ .‬לאחרונה יצא לדרך מבצע להדברה‬
‫המונית של שיחי צבר‪ .‬יצוין כי במקסיקו‪ ,‬ארץ מוצאה‪ ,‬היא מרוסנת‬
‫היטב באמצעות אוכלוסיה מגוונת של מיני אויבים טבעיים מקומיים‪.‬‬ ‫ביולוגית של מזיק זה‪ ,‬שעשוי להביא לריסון אוכלוסייתה‪.‬‬
‫האצברית חדרה לישראל מלבנון‪ ,‬שם התגלתה בשנת ‪ ,)7( 2012‬אך‬
‫ככל הנראה התבססה שם שנה או שנתיים קודם‪ .‬בישראל התגלתה‬
‫הכנימה ב‪ )8( 2013-‬וכיום היא מכסה את שטחי הצבר בכל הגליל‬
‫המזרחי‪ ,‬מהקו שבין צפת לפרוד וכפר חנניה ולאחרונה נצפתה במי‬
‫עלות‪-‬תרשיחא שבגליל המערבי‪ .‬היא מאכלסת את המורדות המי‬
‫ערביים של רמת הגולן‪ ,‬הדרימה לכפר חרוב‪ ,‬מצויה ברכס רמים‪,‬‬
‫לאחרונה נצפתה באזור מגדל‪ ,‬לא רחוק מחופי הכנרת והגיעה לגבי‬
‫עת המורה (אזור עפולה)‪ .‬באתרים בהם הושמדו המשוכות נרשמה‬
‫התאוששות מסוימת‪ ,‬אך לאחר זמן קצר חזרה הכנימה לאכלס את‬

‫הכפות החדשות‪.‬‬
‫צמחי צבר הנגועים בכנימה מאופיינים בנקודות שעווה לבנות‬

‫‪‘ 48 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 August-September 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪2017‬‬