Page 7 - עלון הנוטע ינואר 2018 מספר 1 השקדיה פורחת
P. 7
אקטואלי לזכר חברים
בעבודה ,פנה בני ואף קיבל מהקיבוץ בני גפן ,ז"ל
יום בשבוע ללימודים עצמיים. איש של מלחמה ושלום
ב 1960-יצא בני להדרכה ועזב את 2017-1926
הקיבוץ .ב 1962-הוא ׳הושאל׳ למועצת
הפירות ליומיים בשבוע כדי לארגן את ייצוא האבוקדו ,שוטט בכל המטעים באמצע ספטמבר 2015הגיע אל שולחן המערכת מכתב מבני גפן ,חקלאי
בארץ ,אירגן את האריזה ,בהתחלה בכפר סבא ומאוחר יותר ב׳גרנות׳ ,עמד ותיק במחוזותינו .״בריאותי הולכת ומידרדרת״ ,כתב ,״ואני חושש שבורא
בקשר עם מוסדות המחקר והשתתף בהעמסת הקרטונים בחדרי הקירור המולקולות והגלקסיות יזמנני אליו״ ...בני ביקש שאחרי מותו נפרסם בקצרה
את סיפור חייו ,מעין הספד .אנחנו במערכת ,מתוך מחשבה שבני יוסיף
של הספינות. ויאריך ימים ,החלטנו לא להמתין למודעת האבל ולפרסם כבר אז את מה
ב 1970-רכש בני משק ריק במושב בן עמי ולאחר הכנה דקדקנית ,בשבת
אחת ,בעזרת חברים וילדיו הרכים ,נטע על כל השטח אבוקדו – והכל תוך ששלח אלינו .וכך כתב:
כדי עבודת הדרכה במשרה מלאה .רק כאשר המטע נכנס לניבה מלאה ״בעוד ארבעה ימים ימלאו ל י .89בריאותי הולכת ומידרדרת ונראה לי ש�ה
הפחית בני את שעות ההדרכה לחצי משרה .״בתקופת ההדרכה״ ,סיפר, קללה/ברכה ׳עד 120׳ לא תתקיים בי .ולכן ,כדי להקל עלייך ,אני מציע דברי
׳האשימו׳ אותי מפעם לפעם באכפתיות יתר ,בהתיחסות לכל מטע כאילו הספד קצרים לאחרו מותי״ ...ואכן ,שנתיים ויותר המשיך בני לחיות ולבעוט,
היה שלי ...וכך תרמתי את חלקי בקידום נטיעת האבוקדו הגדולה בגליל היינו שומרים על קשר והיה מזכיר לי שהבטחתי לפרסם את הדברים גם
המערבי ותוך שיתוף פעולה עם פרופ׳ אברהם בן יעקב ז״ל והשתלנים
הבאנו לשיפור השתילים ולסילוק וירוס כתמי השמש .האורים ותומים שלי אחרי מותו.
היה פרופ׳ חנן אופנהיימר ,ממנו למדתי על חשיבותם של טיפולי הביקורת בני נולד במגדיאל ב 1926-להורים פעילים מאוד ביישוב הארץ .מאביו למד
לא לקבל שום דבר כפשוטו אלא לחקור ולשאול שאלות ,תורה שלא זנח
להסקת מסקנות נכונות במחקר ובניסויים״. עד יומו האחרון .ההיסטוריה של בני מלמדת שעם תום מלחמת העצמאות
בנו של בני ,אליאב ז״ל ,נהרג על גבול הלבנון .בני ,לדבריו ,הספיק להדריך ולאחר חמש שנים בפלמ״ח הוא התיישב בקיבוץ כברי ,שם ,ללא ידע מקח
צועי דידקטי ,עיבד את מטעי הרימונים וכרמי הגפן הנטושים .בני חלם על
ולסייע לו רבות במחקרו על השרת עלים באנונה. גידול אבוקדו ,ולמרות אזהרות המומחים של אז שהקרקע אינה מתאימה
״במהלך השנים״ ,סיפר ,״התפכחתי בהדרגה מדעותיי הלוחמניות ועברתי הוא נעץ ליד תעלת מים כמה זריעי אבוקדו שהביא מחצר הוריו במגדיאל,
לעסוק בפעילויות של שלום ,בין השאר יצאתי פעמים רבות לכרמי הזיתים בגח השקה אותם והם נקלטו! -ב 1953-הוא נטע חלקות קטנות של אבוקדו ,אנ�ו
דה ויחד עם החקלאים המקומיים נתתי כתף בעיבוד מטעיהם ואדמותיהם״. נה ,שסק וגויאבה ומאוחר יותר חלקות מסחריות של אבוקדו ואנונה .אמנם
בני ,אב לשניים ,סב לחמישה וסבא-רבא לשלושה ,התגורר בשנותיו האחרוח העצים סבלו ממחסור בברזל ,אך האוטודידקט שלנו פתר את הבעיה עוד
נות בכפר גמלאים במושב בני דרור שבשרון כשלצדו חברתו לחיים מינג מיי, לפני ׳פרוץ׳ הכילטים .מרווחי ההשקיה הגדולים שהיו נהוגים אז לא נראו לו
אותה הכיר לפני 11שנה בסין .במקביל למחלתו ולמלחמתו בביורוקרטיה ובסופו של דבר החליט בני לצופף בין ההשקיות .ובין לבין ,למרות הלחץ
הרפואית טיפח בני מוטציות צבעוניות ומאריכות ימים של חוטמית הבר
המרהיבה.
בני גפן ,בן 91במותו ,תרם את גופו למדע ולא נערכה לו הלוויה.
ניחומים למשפחה .יהא זכרו ברוך.
חברים במערכתn .
‘ 7 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 January 2018עלון הנוטע’ שנה ע”ב ,ינואר 2018