Page 19 - עלון הנוטע ינואר 2016 מספר 1 היכונו לועידה

‫ענף החודש‬

‫הפחיתה ביבול‪ ,‬אולם זו אינה עוקבת בדיוק אחר אירועי הקרה‪ ,‬לא‬ ‫(בדונמים) עליו מסתמכים הנתונים ופריסתו הגיאוגרפית השתנו במידת מה‬
‫מבחינת עיתוי הפחיתה ביבול ולא מבחינת חומרתה‪ .‬ניתן לסכם זאת‬ ‫במהלך ‪ 54‬השנים‪ ,‬אך ככלל הנתונים מייצגים את מרבית משקי המישור‬
‫של עמק הירדן‪ ,‬מרבית ישובי מזרח הכנרת ומשק אחד בצפון מערב הכנת‬
‫בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫רת‪ .‬נערכה כאן התייחסות ליבול המשווק נטו‪ ,‬מבלי להתחשב בפרי שאבד‬
‫בקרה ובפיצוי שהתקבל עבורו‪ ,‬משום שזהו המדד המייצג לדעתנו נכונה את‬
‫בטבלה ניתן לראות את מורכבות הקשר בין הפחיתה ביבול לבין עיתוי‬
‫השפעת הקרה‪.‬‬
‫אירועי הקרה‬ ‫בניתוח התוצאות ניתן להבחין בין ׳שנת קרה׳‪ ,‬בה התרחשה קרה לפחות‬
‫פעם אחת; ׳שנה שלאחר שנת קרה׳‪ ,‬בה לא התרחשה קרה אך יבוליה הושת‬
‫שנים בהן חלה פחיתה משמעותית ביבול עיתוי אירוע הקרה הקשור לפחיתה‬ ‫פעו מהנזק שגרמה הקרה לנצרים בשנת קרה קודמת; ׳שנת קרה שלאחר‬
‫שנת קרה׳‪ ,‬השנייה מבין שתי שנות קרה רצופות‪ ,‬שבה הנזק הוא תוצאה מצת‬
‫‪1964 1965‬‬
‫טברת של שתי שנות הקרה; ׳שנה נורמלית׳‪ ,‬ללא השפעת קרה כלל‪.‬‬
‫‪( 1973 ,1972‬ברציפות)‬ ‫‪( 1974 ,1973 ,1972‬ברציפות)‬ ‫יבול הבננה מושפע כמובן מגורמים נוספים רבים ולא רק מהתרחשות קרה‪.‬‬
‫הוא מושפע מאירועי שרב בקיץ‪ ,‬מאירועי סערה וברד בחורף‪ ,‬משינויים בשית‬
‫‪1982 1983 ,1982‬‬ ‫טות הגידול כגון שיטת השקיה‪ ,‬משטר דישון‪ ,‬שיטות הכנת הקרקע במחזור‪,‬‬

‫‪1989 1989‬‬ ‫הכוונת הפריחה‪ ,‬הטיפול בנצרים וכן מניהול המטע וממצב השוק‪.‬‬
‫כיצד ניתן לבודד‪ ,‬בתוך כלל הגורמים האלה‪ ,‬את ההשפעה הייחודית של‬
‫‪( 1993 ,1992‬ברציפות)‬ ‫‪1993‬‬
‫הקרה?‬
‫‪( 2005 ,2004‬ברציפות)‬ ‫‪2005 ,2004‬‬ ‫הדרך שנבחרה הייתה לחשב קו מגמה של השתנות היבול הרב שנתית בשת‬
‫נים נורמליות ללא השפעת קרה‪ ,‬ולבחון את סטיית היבול מקו המגמה בשנים‬
‫‪2010 ,2008‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫שהושפעו מקרה‪ .‬בנוסף מצגת כאן ההשתנות הרב שנתית של יבול הבננות‬

‫‪( 2015 ,2014‬ברציפות)‬ ‫‪2015‬‬ ‫בתת אזורים בעמק הנבדלים זה מזה בסיכוני הקרה‪.‬‬

‫‪ 2004 ,1989 ,1982 ,1972‬ו‪ 2010-‬הן שנות קרה בהן היבול הושפע‬ ‫תוצאות ודיון‬
‫בשנה שבה התרחשה הקרה‪ .‬במרביתן הנזק ליבול לא היה חמור‪.‬‬
‫בשני ם ‪ 1974 ,1965‬ו‪ 1983-‬נזק הקרה ניכר בשנה שלאחר התרחש�ו‬ ‫יבול הבננות בעמק הירדן נמצא בעלייה מתמדת משנות השישים ועד היום‪,‬‬
‫תה‪ .‬נזק חמור במיוחד נגרם על פי רוב בשנת קרה שלאחר שנת קרה‪,‬‬ ‫אולם במהלך העלייה משובצים כמה וכמה עיכובים משמעותיים ואף שנים‬
‫היינו‪ ,‬בשנייה מבין שתי שנות קרה רצופות‪ ,‬או יותר‪ ,‬כפי שהתרחש‬ ‫של פחיתה ביבול (איור ‪ .)1‬באיור ניתן להבחין בקשר בין אירועי קרה לבין‬

‫לדוגמה ב‪ 2005 ,1993 ,1973-‬ו‪.2015-‬‬ ‫איור ‪ :1‬טמפרטורות מינימום (מ״צ) ויבול (טון‪/‬ד׳) בעמק הירדן במשך ‪ 54‬שנים‬
‫על מנת להמחיש טוב יותר את הקשר בין היבול ואירועי הקרה חושב‬
‫קו מגמה המתאר את מהלך העלייה ביבול מ‪ 1961/62-‬עד ‪2014/15‬‬
‫על‪-‬פי ‪ 23‬השנים בהן לא התרחשה קרה כלל‪ ,‬היינו שנים ׳נורמליות׳‬
‫(איור ‪ .)2‬הקו הוא ליניארי‪ ,‬מובהק מאד ומקדם המתאם ‪.R2 = 0.946‬‬
‫חושב גם רווח בר סמך (מובהקו ת ‪ )0.05‬והוא ‪ 0.518‬טון‪/‬ד׳ (המ�ש‬

‫איור ‪ :2‬יבול משווק לדונם בננות בעמק הירדן בשנים ‪ 1961/62‬עד‬
‫‪ 2014/15‬ונתוני הקרה לכל עונה‬

‫‪ -‬קו המגמה חושב לפי ‪ 23‬שנים ׳נורמליות׳‪ ,‬כלומר ללא השפעת קרה‪.‬‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 January 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ינואר ‪2016‬‬