Page 20 - עלון הנוטע ינואר 2016 מספר 1 היכונו לועידה

‫נוספים בשנים הבאות‪ .‬הקרה ב‪ 2015-‬הייתה חמורה והפחיתה את‬ ‫מעות‪ :‬רק הפרש מקו המגמה העולה על ערך זה הוא מובהק)‪ .‬בתשע מתוך ‪13‬‬
‫היבול הממוצע ל‪ 6.49 -‬טון‪/‬ד׳‪ ,‬ובנוסף יש לצפות להשפעה נוספת‬ ‫שנות קרה נמצא היבול על קו המגמה עצמו‪ ,‬מעליו או מתחתיו אך בשיעור הנופל‬
‫ב‪ ,2016-‬אך נראה שבתי הרשת‪ ,‬גם אם אינם מונעים באופן מוחלט‬ ‫מהערך הנ’’ל‪ ,‬כך שהיבול בהן לא הושפע מהקרה‪ .‬בארבע הנותרות נמצאה פחיתה‬
‫נזק לעלווה ולפרי בזמן הקרה‪ ,‬הם מנמיכים את שעור הנזק המיידי ואף‬ ‫מובהקת ביבול אך בשלוש מהן‪ 1982 ,1972 ,‬ו‪( 2004-‬איור ‪ )2‬הפחיתה הייתה רק‬
‫הנזק ארוך הטווח בהם נמוך מאשר במטע פתוח‪ .‬במהלך ‪ 50‬השנים‬ ‫מעט יותר מהסף ש ל ‪ 0.518‬טון‪/‬ד׳‪ .‬רק בשנת ‪ 1989‬היבול נמצא מתחת לקו המ�ג‬
‫מה באופן בולט‪ 1.173 :‬טון‪/‬ד’‪ .‬בשנה זו נרשמו מספר אירועי קרה חוזרים לילה אחר‬
‫הבאות יהיה עלינו לפענח “כללי משחק” חדשים אלה‪...‬‬
‫לילה ונזקם היה על כן חמור במיוחד‪.‬‬
‫השפעת הקרה על היבול‬ ‫קבוצה נוספת הן ‪ 12‬השנים שבהן עצמן לא התרחשה קרה כלל אך הן באות לאחר‬
‫בתת אזורים שונים בעמק הירדן‬ ‫שנת קרה‪ .‬בשש מהן היבול פחת מקו המגמה באופן מובהק ובערכים בולטים‪ ,‬למת‬
‫של פחיתה ב‪ 1.387-‬טון‪/‬ד’ ב‪ 1.097 ,1974-‬ב‪ 1994-‬ו‪ 0.894-‬ב‪ ,1990-‬ורק בשתיים‪,‬‬
‫עד כה התיחסה הסקירה להשפעת הקרה על היבול הממוצע בכלל‬ ‫‪ 2009‬ו‪ ,2011-‬היבול נמצא מעליו (איור ‪ .)2‬מכאן‪ ,‬שכאשר מתרחשת קרה‪ ,‬לעתים‬
‫משקי עמק הירדן‪ ,‬אולם כידוע העמק מחולק לתת אזורים בעלי אופי‬
‫קרובות הפגיעה ביבול אינה מורגשת באותה שנה אלא דווקא בזו שאחריה‪.‬‬
‫טופו‪-‬אקלימי שונה‪ ,‬ובהתאם גם השוני בהשפעת הקרה על היבול‪.‬‬ ‫נזק רב במיוחד נגרם ליבול בשנת קרה הבאה לאחר שנת קרה‪ ,‬היינו‪ ,‬בשנה השנייה‬
‫להלן יוצגו השינויים ביבול ב‪ 54-‬השנים האחרונות בארבעה משקים‬ ‫של שתי שנות קרה רצופות‪ .‬שש שנים כאלו נרשמו במהלך התקופה של ‪ 54‬השנים‪,‬‬
‫המייצגים תת אזורים כאלה‪ ,‬תוך השוואה לממוצע של כלל המשקים‪.‬‬ ‫בחמש מהן היבול היה מתחת לקו המגמה ובארבע שנים ההפרש מובהק‪ .‬נזק חמור‬
‫‪ 0‬משק א’‪ :‬שטחי הבננות של משק זה מרוכזים בעיקרם במישור של‬ ‫במיוחד נגרם בעונת ‪ ,1992/93‬כאשר שתי שנות קרה רצופות‪ ,‬עם שישה אירועי קרה‬
‫העמק‪ ,‬בסמוך לקצה הדרומי של הכנרת‪ .‬אזור זה חשוף לסיכוני קרה‪,‬‬ ‫ב‪ 1991/92-‬ושני אירועי קרה ב‪ ,1992/93 -‬גרמו להפחתת היבול ב‪ 2.247-‬טון‪/‬ד׳ וב‪-‬‬
‫ועיון באיו ר ‪ 3‬מראה שבדרך כלל היבול במשק זה בשנות קרה‪ ,‬ב�ש‬
‫נים שלאחר הקרה ובשנות קרה שלאחר קרה‪ ,‬נמוך מהממוצע של‬ ‫‪ 1972/73‬היבול פחת ב‪ 1.053-‬טון‪/‬ד’‪ .‬שנים אלו הן ללא ספק בפוטנציאל נזק גבוה‪.‬‬
‫עמק הירדן‪ .‬התמונה במשק זה השתנתה במידה ניכרת בעשר השנים‬
‫השפעת המעבר לגידול בננות בבית רשת על נזקי קרה‬
‫האחרונות‪ ,‬בהשפעת בתי הרשת והשיפורים האגרוטכניים (איור ‪.)3‬‬
‫‪ 0‬משק ב’‪ :‬ממוקם במרכז המישור של עמק הירדן‪ .‬יבוליו קרובים‬ ‫לרצף העלייה ביבול עם השנים תורמים ללא ספק כלים אגרוטכניים חשובים שנרכת‬
‫לממוצע‪ ,‬אולם גם בו ניכר נזק גדול‪ ,‬במיוחד בשנות קרה ובשנים שלאת‬ ‫שו עם הזמן‪ ,‬כמו שימוש בשתילי תרבית רקמה‪ ,‬המאפשר לנטוע במהירות מטעים‬
‫חר קרה‪ .‬בולטות במיוחד השנים ‪ 1992/93‬ו‪ ,2008/09-‬בהן היבול‬ ‫שיחליפו את הפגועים‪ ,‬וכן מעבר לזנים שנפגעים מהקרה פחות מהננס המקורי‪,‬‬

‫צנח לערכים נמוכים מאד בגלל אירועי הקרה הקשים (איור ‪.)4‬‬ ‫אולם נראה שיותר מכל תרם המעבר לגידול בבתי רשת‪.‬‬
‫‪ 0‬משק ג’‪ :‬ממוקם בצפון מערב הכנרת‪ .‬באזור זה אירועי הקרה יכ�ו‬ ‫בתשע השנים שבין ‪ 2006‬ל‪ 2015-‬אירעו חמישה אירועי קרה‪ .‬נכללות בהן שלוש‬
‫לים להיות שונים במידת מה מבעמק הירדן‪ ,‬אך במרבית שנות הקרה‬ ‫שנות קרה‪ ,‬שלוש שנים לאחר קרה ושתי שנים שהן גם שנת קרה וגם שנה שלאחר‬
‫הפחיתה כאן ביבול חמורה מהפחיתה הממוצעת‪ ,‬ואף השיפור בעת‬ ‫שנת קרה‪ ,‬ובכל זאת היבולים בשנים אלו היו ברובם על קו המגמה ומעליו‪ .‬רק בשת‬
‫תיים מהן‪ 2010 ,‬ו‪ ,2015-‬חלה פחיתה משמעותית ביבול (איור ‪ ,)2‬אך ערכי הסטייה‬
‫שר השנים האחרונות אינו בולט כאן (איור ‪.)5‬‬ ‫מהקו המחושב‪ 0.479 ,‬טון‪/‬ד’ ב‪ 2010-‬ו‪ 0.494-‬טון‪/‬ד’ ב‪ 2015-‬אינם מגיעים לשיעור‬
‫‪ 0‬משק ד’‪ :‬נמצא במזרח הכנרת‪ .‬המטעים במשק זה (ובמטעים‬
‫נוספים הנמצאים בצד המזרחי של מישור עמק הירדן) מתחמקים‬ ‫הסטייה של ‪ 0.518‬טון‪/‬ד’ הנדרש למובהקות‪.‬‬
‫לעתים קרובות מהשפעת הקרה ומנזקיה והדבר ניכר היטב בתוצאות‬ ‫ההסבר המתבקש לשינוי זה הוא המעבר לגידול בננות בבתי רשת‪ ,‬שתחילתו בשנת‬
‫היבול‪ ,‬שכמעט תמיד מגיע אל מעל קו המגמה הממוצע‪ ,‬ולעתים‬ ‫‪ 2000‬ועד ‪ 2015‬הוא מקיף כבר כ‪ 85%-‬מהמטעים‪ .‬נראה שקו המגמה הליניארי‬
‫רחוקות מורגשת בו השפעת הקרה‪ .‬התנודות השנתיות ביבול במשק‬ ‫שהיה תקף משנ ת ‪ 1962‬עד ‪ 2006‬אינו מתאים למטעים בבתי הרשת‪ .‬היבול הפ�ו‬
‫טנציאלי של אלה האחרונים גבוה יותר‪ ,‬וניתן יהיה לחשבו רק עם הצטברות נתונים‬
‫זה אינן קשורות לקרה אלא לגורמים אגרוטכניים שונים (איור ‪.)6‬‬

‫‪‘ 20 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 January 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ינואר ‪2016‬‬