Page 10 - עלון הנוטע פברואר 2017 מספר 2 התמר
P. 10
דואר נכנס
פסילת האגס התמונה באדיבות bugguide.net עפצים פוטוגניים על עלי תאנה
Homotoma ficus הבחנתי בעפצים הללו על עלי תאנה הגדלה בחזית
ביתו של ד״ר יגאל ניצן ז״ל ,מי שעבד שנים רבות במע
מסוג ליבריבקט ר ) ,(Liberibacterגורמי מחלות ,כולל הגרינינג וצהבון הגזר המו�ע סירות רבה במועצה לשיווק הדרים ועסק בביקורת
ברות באמצעות פסילות .גורם הגרינינג טרם הגיע לארץ ונקווה שאם וכאשר יהיה הפרי לייצוא ליפן .בחודשי הקיץ נרתם גם למבצע ביעור הטריסטזה ,כמנהל
זה רק לאחר שהמחקר בעולם ימצא דרכים לצמצם את נזקיו ...ואולם ,נשיאת חיע המעבדה שהמועצה הקימה בזמנו ברחובות .שיתפנו פעולה ופירסמנו יחד
דקי ליבריבקטר באמצעות פסילות נמצאה לראשונה בארץ כבר בשנת 2009על כמה מאמרים בנושא פיזור הנגיף בעצים מודבקים .יגאל נפטר לפני כחמש
ידי מוואסי ,בר-יוסף וגרה ,שנמנעו לפרסם את ממצאיהם כדי לא לפגוע בייצוא...
הנחת העבודה ,לפיה גם פסילת התאנה בארץ נושאת ליבריבקטר ,אך לא שנים ,לאחר מחלה ,ומאז אלמנתו מטפחת את הגן היפה שסביב לביתם.
אלים ,מבוססת על נתונים שפורסמו על ידי פרופ׳ כסלו וחוב׳ ,לפיהם ביות
התאנה בארץ החל כבר לפני כעשרת אלפי שנים וכן בגלל שיטת הריבוי של עפצים על עלה
עץ זה באמצעות ייחורים .השילוב של גידול ממושך בשיטת ריבוי וגטטיבית תאנה ,פרי מעלליה
איפשרה לדורות של מטפחים בלתי ממוסדים אך בעלי עין מצוינת וטעם טוב של פסילת התאנה
לסלק פרטים המגיבים בסימפטומים שליליים לגורמי מחלה שונים דוגמת נגיע :Homotoma ficus
פים ,ולבחור להמשך הריבוי ייחורים מעצי תאנה שלא הראו סימפטומים גם פוטוגני מדי מכדי
להיחשב לנזק?
בהיותם מודבקים (מאמר על נגיפי תאנה סמויים -בהכנה).
מדובר בהשערה שבדיקתה קלה וזולה ,אך באם תתברר כנכונה יהיה בכך צילמתי את העפצים המעניינים שהופיעו על עלי התאנה ,העברתי את התמוע
כדי לתרום גם לגידול ההדרים והגזר ,שבשנים האחרונות סובלים נזקים חמורים נת לכמה אנטומולוגים קולגות ושאלתי מה הם יכולים לספר על המזיק שגרם
כתוצאה מהדבקה במחלות שגורמיהן ליבריבקטר ,אך גם מיני ההדרים וגם לעפצים הללו .חזר אלי פרופ׳ צבי מנדל וכתב את שם המזיק גורם העפצים,
,Homotoma ficusהלוא הוא פסילת התאנה .ליד שם המזיק הוספתי הערה,
הגזר חסרים בשלב זה מקורות לעמידות גנטית טובה כנגד חידקים אלה. אותה העברתי לכמה קולגות בחו״ל ,לפיה העפצים יפים מדי מכדי שייחשבו
נקודה מעניינת אחרת הראויה לציון היא השפעת העפץ על הזדקנות חלקי העע לנזק -משפט מביך אך מוכר בקרב חוקרים ויש בו כדי להראות כי לעתים
לה :במבט בעלה היבש כולו (לא מוצג כאן) ניתן להבחין כי האזור המאוכלס המסירות למקצוע ,קרי השמדת גורמי המחלה והמזיקים ,אינה קשורה לצוע
בפסילה יוצרת העפץ מתייבש לאטו וזאת רק לאחר שחלקי העלה הנקיים
רתם האסתטית.
מעפצים כבר כמשו ומתו. מעניין יהיה לבדוק אפשרות לפיה גם פסילה זו ,בדרך כלשהי ,קשורה לחידקים
יצוין ,כי תחום העפצים זכה לימי תהילה בעיקר בזכות מחלת עפצים קשה שנע
גרמת בעקבות הדבקת חידקי האגרובקטריום טומפיאנס (Agrobacterium
,)tumefacienssשפיענוח דרך פעילותם היווה לפני כשלושה עשורים את ה�ב
סיס לתעשיית הביוטכנולוגיה הצמחית בעולם.
בברכה,
פרופ׳ משה בר יוסף ,גימלאי מינהל המחקר החקלאי
‘ 10 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 February 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,פברואר 2017
