Page 51 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 51

‫הגנת הצומח‬

‫לשלבה עם הסניטציה ובכך תישמר אוכלוסיה נמוכה של עש החרוב במטע‬          ‫עש החרוב (‪ )Apomyelois ceratoniae‬הינו מזיק מפתח במטעי השקד וגורם‬
‫ללא שימוש בתכשירי הדברה‪ .‬זאת דוגמה נוספת לממשק ידידותי המבוסס‬         ‫נזק גם בגידולים אחרים‪ .‬המזיק עובר את כל מחזור חייו במטע והאוכלוסיה‬
‫על אמצעים טבעיים ואגרו‪-‬טכניים‪ .‬כדי להעצים את יעילותו נדרש ליישמו כאא‬  ‫בעונה העוקבת מתפתחת מפרטים ששרדו בשקדים שנשארו על העצים ועל‬
                                                                      ‫הקרקע לאחר קטיף העונה הקודמת‪ .‬להדברתו נעשה שימוש בעיקר בתכשיא‬
                               ‫מור ברמה אזורית‪ ,‬בשטחי גידול רציפים‪.‬‬   ‫רים מקבוצת הפירתרואידים והזרחנים האורגניים‪ .‬איסור השימוש בחלק מתכא‬
                                                                      ‫שירים אלה מובילה לשימוש בחלופות מהדור החדש‪ ,‬שיעילותן כאמור מוגבלת‪.‬‬
                                              ‫סיכום‬                   ‫במטרה להפחית ככל האפשר את התלות בתכשירי הדברה נבחנת במהד״ם‬
                                                                      ‫אסטרטגיה ידידותית לקביעת יעילותם של אמצעים טבעיים ואגרו‪-‬טכניים לשא‬
‫ההדברה המשולבת הידידותית מבוססת על שימוש באמצעים טבעיים ואגרו‪-‬‬
‫טכניים שאינם פוגעים לרעה באדם ובסביבה ויעילים בשמירה על רמת אוכלוסיה‬           ‫מירה על רמה נמוכה של האוכלוסיה ולשיפור תזמון ההדברה (‪.)11‬‬
‫נמוכה של הפגעים בגידולים חקלאיים‪ .‬השיטה אינה נותנת פתרון במקרים בהם‬   ‫במחקר מקדים נמצא‪ ,‬שמעל ‪ 20%‬מהפירות שנותרו במטע לאחר הקטיף‬
‫רמת האוכלסיה גבוהה והיא פותחה כתחליף ידידותי להתמודדות המתישה והמא‬    ‫נגועים בזחלים (תמונה ‪3‬א) של עש החרוב (‪ .)12 ,11‬נקבע אם כן שהמרכיב‬
‫סורתית מול השימוש בתכשירי הדברה‪ ,‬על מגרעותיהם הבריאותיות‪ ,‬הסביבתיות‬   ‫העיקרי בממשק הידידותי הוא סניטציה‪ ,‬טיפול הכולל איסוף וסילוק של כל‬
‫והצורך להמשיך בפיתוחם על רקע התפתחות עמידות בקרב הפגעים השונים‪.‬‬       ‫השקדים שנשארו במטע לאחר הקטיף‪ .‬פעילות זו עתירת עבודה‪ ,‬אך נוכח‬
‫בגישה הידידותית נעשה שימוש במגוון אמצעים לשמירה על רמה נמוכה של‬       ‫יעילותה (ראובני וחוב׳‪ ,‬טרם פורסם) מוצע לרכז מאמץ וליישמה בכל המטע‬
‫האוכלוסיה‪ ,‬ובכך נחסך הצורך להגיב באמצעים חריפים במקרים שבהם מתא‬       ‫ובגידולים שכנים הסובלים ממזיק זה‪ .‬כך תופחת הסכנה של חדירת פרטים‬
‫פרצת האוכלוסיה‪ .‬השיטה הידידותית כוללת אסטרטגיה ברורה של ניטור וטיפול‬  ‫מגידולים שכנים ותישמר במטע רמת אוכלוסיה נמוכה‪ .‬לאחר שרמת האוכא‬
‫במוקדי נגיעות עוד בטרם התפשטה האוכלוסיה בגידול החקלאי‪ .‬יעילותה של‬     ‫לוסיה של עש החרוב במטע אכן תימצא נמוכה‪ ,‬בהתאם לנזק שיימצא בפא‬
‫השיטה הידידותית מתעצמת אם היא מיושמת ברמה אזורית ובשטחי גידול רציא‬    ‫רי בקטיף‪ ,‬יופחתו בהתאם גם ימי העבודה שיידרשו לסניטציה‪ .‬שכן‪ ,‬הנגיעות‬
                                                                      ‫בשקדים שיישארו במטע לאחר הקטיף תהיה נמוכה ולא בהכרח יהיה צורך‬
               ‫פים ומכאן‪ ,‬שנדרש מערך ארגוני מקיף להבטיח את הצלחתה‪.‬‬
‫במאמר זה תוארה השיטה הידידותית שפותחה במהד״ם כדוגמה על חלק‬                                                  ‫בטיפול סניטציה בכל עונה ועונה‪.‬‬
‫ממזיקי המפתח בנשירים‪ ,‬כאשר ברשות המהד״ם פרוטוקול ידידותי מסודר‬        ‫במקביל‪ ,‬כדי להשלים את ׳סוללת׳ האמצעים הידידותיים להתמודדות עם‬
‫לכלל המזיקים במטעים אלה (‪ .)13‬המעבר לממשק גידול ידידותי דורש שינוי‬    ‫מזיק זה‪ ,‬נבחנת יעילותה של שיטת בלבול הזכרים‪ .‬אם זו תוכח כיעילה ניתן יהיה‬
‫בתרבות החקלאית‪ ,‬כמו גם התארגנות תקציבית ומערכתית של גורמי ההדרא‬

                                                                         ‫אינדר‬
                                                                      ‫קרוזו וראלי‬

                                                                      ‫לההנדבבחררתבתמקיהטממענחוצן וחגתרב‬

‫‪‘ 51‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוקטובר ‪2017‬‬                                               ‫בדבר פרטים לפנות‬
                                                                      ‫לתרסיס‪-‬אגריכם טל‪03-9223785 .‬‬

                                                                      ‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017‬‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56