Page 58 - עלון הנוטע מרץ 2018 מספר 3 הגיע אביב!
P. 58

‫הנחיות לעונה‬

‫עבודה מתאימים ברשת הטפטוף‪ ,‬בדיקה מדגמית של ספיקת הטפטפות וכן‬                ‫הטנסיומטרים‪ :‬רדוד ‪ 30-25 -‬ס"מ‪ ,‬בינוני ‪ 60-50 -‬ס"מ ולעתים עמוק ‪90-80 -‬‬
                                       ‫שטיפה תקופתית של המערכת‪.‬‬             ‫ס"מ‪ .‬בכל תחנת טנסיומטרים כזאת יש לשלב משאב תמיסת קרקע‪ ,‬כך שבמו‬
                                                                            ‫קביל למדידת מתחי המים בקרקע ניתן יהיה לשאוב תמיסת מי קרקע לבקרת‬
‫תחילת עונת ההשקיה מחייבת טיפולים ובדיקות הכנה דקדקניות הכוללות את‬           ‫מליחות וחלק מיסודות ההזנה‪ .‬במקרים רבים התייחסות לקריאת מתחי המים‬
‫מערכת ההשקיה ואביזריה השונים‪ .‬לייעול הטיפולים הכימיים השונים יש לבצע‬        ‫בקרקע בלבד‪ ,‬ללא בדיקה של ריכוז המלחים‪ ,‬עלולה להוביל להחלטה שגויה‬
‫לפני תחילתם טיפול מכני במערכת ההשקיה‪ :‬שטיפת הצנרת הראשית‪ ,‬המחו‬
‫לקים ושלוחות הטפטוף בלחצי הפעלה גבוהים‪ ,‬וכן טיפול וניקוי מערכת הסינון‬                                                           ‫בממשק ההשקיה‪.‬‬
‫ואביזרי השקיה אחרים‪ ,‬כולל ראש מערכת ההשקיה והמשכה‪ .‬מכיוון שמרבית‬            ‫לוחות המים ונהלי ההשקיה ייקבעו על פי התאדות פוטנציאלית המוכפלת בפקו‬
‫הטיפולים כוללים עבודה עם כימיקלים מסוכנים‪ ,‬יש להקפיד על הוראות הבו‬          ‫טור הגידול מבחינת זן‪ ,‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬עומס יבול וכו'‪ .‬את השינויים הייחודיים‪ ,‬שלרוב אינם‬
‫טיחות ולהשתמש בבגדים מתאימים ובציוד מגן ‪ -‬כפפות‪ ,‬משקפי מגן ומסכת‬            ‫אמורים לחרוג מאוד מתכנון ההשקיה המקורי (אלא אם היו טעויות בתכנון או שיו‬
                                                                            ‫נויים דרסטיים בחלקה)‪ ,‬יש לבצע על פי קריאות הטנסיומטרים‪ ,‬תוך התייחסות‬
                                            ‫הגנה על מערכת הנשימה‪.‬‬           ‫למצב מי תמיסת הקרקע במשאבים‪ .‬לרוב יש להמתין כחודש או מעט יותר‬
‫לפני כל טיפול יש לקרוא בקפידה את הוראות השימוש בתכשיר כפי שפורסמו‬           ‫ממועד התקנת הטנסיומטרים ועד להתייצבות הקריאות ולהתפתחות השורשים‬
‫על ידי היצרן‪ .‬יש לזכור שההנחיות המפורסמות ברשימה זו הן כלליות בלבד‬          ‫סביבם‪ ,‬בטרם ניתן להגיב לערכים המתקבלים‪ .‬לחקלאים המתכננים לבצע בקו‬
‫ואינן מחליפות את המלצות חברות ההשקיה או חברות הכימיקלים‪ .‬אם מתגלה‬           ‫רה באמצעות טנסיומטרים אלקטרוניים שישדרו ברציפות בחלקותיהם‪ ,‬מומלץ‬
‫סתירה בין ההמלצות הניתנות להלן לאלו של החברות המסחריות‪ ,‬יצרניות התו‬         ‫לעשות זאת ממש בימים אלה‪ ,‬בחודש מרץ‪ ,‬עם תחילת האביב המוקדם‪ .‬כך‬
                                                                            ‫יוכלו ללמוד את אופן השימוש במכשירים אלה ולהפיק נתונים כבר ביולי עד אוקו‬
                                  ‫כשירים‪ ,‬יש להיוועץ בנדון עם החברות‪.‬‬
‫‪ n‬טיפולים כימיים במערכות הטפטוף‪ :‬יש לבצע טיפול כימי במשקעים כד�ו‬                                              ‫טובר‪ ,‬בתחילת עונת ההשקיה העיקרית‪.‬‬
‫גמת אבנית (שילוב של מלחי סידן ומגניון קרבונטיים ורמת ‪ pH‬גבוהה במים)‪,‬‬        ‫‪ n‬טיפול במערכת הטפטוף‪ :‬העקרונות המנחים להפעלה נכונה של מערכת‬
‫הנוצרים מקשיות מים גבוהה (אלקליניות) המאפיינת את מרבית מקורות‬               ‫הטפטוף כוללים הקפדה על שלמות וניקיון מערכות הסינון‪ ,‬שמירה על לחצי‬
‫המים בישראל‪ .‬הטיפול המקובל הוא הזרקת חומצה מלחית ‪ 33%‬במינון של‬
‫‪ 6-4‬ליטר ל‪ 1-‬מ"ק מי השקיה במשך ‪ 15‬דקות‪ ,‬ולאחר מכן שטיפת המערכת‬
‫באמצעות הזרמת מי השקיה במשך כשעה‪ .‬ניתן לחשב את מנת החומצה גם‬
‫לפי הספיקה השעתית של ההפעלה‪ ,‬כאשר ההזרקה תחושב לפי ‪ 1.5-1‬ליטר‬
‫חומצה לכל ‪ 1‬מק"ש של ספיקת מגוף ההשקיה המופעל‪ .‬בתום ההזרקה יש‬
‫להמשיך את ההשקיה ללא חומצה לשעה אחת נוספת‪ .‬יש לזכור כי לחומצות‬
‫תגובה אקסותרמית חזקה ביותר (פליטת חום רבה) ולכן כאשר מערבבים חוו‬
‫מצה במים חובה להקפיד על סדר ערבוב הנוזלים‪ :‬את החומצה מוזגים באיטיות‬
‫לתוך המים‪ ,‬ולא בסדר הפוך‪ .‬בחלקות שבהן יש מחסור בזרחן ניתן לבצע את‬
‫הטיפול באמצעות חומצה זרחתית ‪ .85%‬כך‪ ,‬בנוסף לטיפול במשקעי האבנית‪,‬‬
‫כל ליטר של חומצה זרחתית תורם יחידה אחת של זרחן לפרדס‪ .‬יש להתאים‬
‫את משאבות ההזרקה לחומצה שבה משתמשים‪ .‬למשל‪ ,‬בחלק מהמשאבות‬

              ‫יש להשתמש באטמים המיועדים לטיפולים בחומצה מרוכזת‪.‬‬
‫הקולחים עשירים לרוב בחומרים אורגניים‪ ,‬מרחפים ומומסים‪ ,‬לעומת המים‬
‫השפירים הדלים ביסודות אורגניים‪ .‬גם במים שפירים השוהים במאגרים מתו‬
‫פתחים זיהומים אורגניים‪ ,‬שלעתים אף יוצרים בעיית סינון חריפה אף יותר למו‬
‫ערכות ההשקיה‪ ,‬ובמיוחד למערכות הטפטוף‪ .‬כאשר משקים בקולחים בעיית‬
‫הסינון קשה יותר ככל שאיכות המים ירודה‪ .‬הטיפולים הכימיים העיקריים בעו‬
‫זרתם ניתן להתמודד עם חומרים אורגניים הם באמצעות חומרים המתפקדים‬
‫כמחמצנים (מפרקים) של חומר אורגני‪ :‬הכלרה באמצעות נתרן תת‪-‬כלורי‬
‫(ריכוזי המוצר הנמצא בשווקים נעים בי ן ‪ 10‬ל‪ .)12%-‬יש לזכור שעם כל פת�י‬
‫חת מכל של נתרן תת‪-‬כלורי החומר הפעיל מתנדף וריכוזו יורד בהתמדה‪ ,‬לכן‬
‫השימוש בו צריך להיות מיידי‪ .‬בהתאם לאיכות המים‪ ,‬כלומר לעומס האורגני‬
‫שבהם‪ ,‬תתבצע הזרקה ש ל ‪ 150-50‬סמ"ק תכשיר לכל מ"ק מים במשך כש�ע‬
‫תיים (ריכוז נמוך לעומס אורגני נמוך‪ ,‬ריכוז גבוה לעומס אורגני גבוה‪ ,‬בהתאמה)‪.‬‬
‫יש לבחור משאבות מינון מדויקות עם אטמים המיועדים להזרקת כלור‪ ,‬כימיקל‬
‫אגרסיבי למתכות רבות‪ .‬יש להיוועץ ביצרניות משאבות הדשן (עמיעד‪ ,‬ת‪.‬מ‪.‬ב‪,‬‬

 ‫דוסטרון וכו') בנוגע להתאמת הציוד להזרקת כלור או כל חומר מחמצן אחר‪.‬‬
‫קיימים בשוק כימיקלים מבוססי כלור אחרים עם הוראות שימוש ייחודיות‪.‬‬

‫‪‘ 58 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 March 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬מרץ ‪2018‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63