Page 48 - עלון הנוטע אוגוסט 2014

‫הנחיות לעונה‬

‫רים קיצוניים הפרדס‪ ,‬שהוא מטע רב‪-‬שנתי‪ ,‬הופך‬ ‫של ניקוז יעיל יותר צריך להישקל ולהיבחן‪ .‬השקיה‬ ‫האידוי והדיות נמוכים יותר‪ ,‬או בקרקעות חרסיתיות‬
‫למטע נשיר‪...‬‬ ‫במרווחים צפופים תישקל בתנאי מיוחד נוסף‪ :‬כאשר‬ ‫כבדות ובחלקות שבהן מקור המים בעל מליחות‬
‫נמוכה יחסית‪ ,‬ניתן להסתפק בשתי השקיות שבוו‬
‫רעילות ספציפית נוספת עלולה להיגרם מעלייה בריו‬ ‫הקרקע אבנית ביותר או רדודה מאוד‪.‬‬ ‫עיות ובמקרים קיצוניים די יהיה גם בהשקיה שבועית‬
‫כוז הבורון בעלים‪ .‬אין בהכרח קשר ישיר בין איכות‬ ‫‪ 0‬המלחה בפרדס‪ :‬פרדסנים שטרם ביצעו בדיקת‬ ‫אחת‪ .‬כאשר מרקם הקרקע חולי איכות המים נמוו‬
‫המים מבחינת סך תכולת המלחים שבהם (רמת‬ ‫קרקע לניטור מלחים יעשו זאת בהקדם האפשרי‪ .‬יש‬ ‫כה‪ ,‬הם מכילים מלחים רבים ושיעורי האידוי והדיות‬
‫המוליכות החשמלית המדודה) לריכוז הבורון שבהם‪.‬‬ ‫לזכור שבחלק מאזורי הארץ החורף היה דל במשו‬ ‫בחלקות גבוהים‪ .‬בחלקות אלו יש להעלות את מסו‬
‫כאשר ריכוז הבורון במים גבוה מ‪ 0.4-‬מ”ג‪/‬ליטר יש‬ ‫קעים באופן חריג‪ ,‬שטיפת המלחים הייתה חלשה‬ ‫פר ההשקיות השבועיות עד לארבע במהלך השבוע‪.‬‬
‫לנטר את ריכוזו בעלים באופן קבוע מדי שנה בחודשי‬ ‫ולכן אין להימנע מבדיקה חשובה זו‪ .‬דיגום קרקע יש‬ ‫בתנאים מיוחדים יש להעלות את מספר ההשקיות‬
‫הסתיו באמצעות בדיקות עלים‪ .‬רמות הבורון בקוו‬ ‫לבצע עבור שכבות בעומקים ‪ 30-0‬ו‪ 60-30-‬ס”מ‪.‬‬ ‫השבועיות עד להשקיה אחת ביום‪ ,‬כמו במקרים של‬
‫לחים פחתו משמעותית בשנים האחרונות בעקבות‬ ‫כדי לאפיין היטב ובאופן מייצג את הקרקע יש לדגום‬ ‫איכויות מים ירודות ביותר שלרוב גם אינן מתאימות‬
‫התקינה לגבי הטיפול בבורון והפרדתו כבר במי המו‬ ‫מ‪ 20-15-‬נקודות במרחק של ‪ 50-40‬ס”מ משלוחת‬ ‫לקיום פרדס מיטבי‪ .‬בהשקיה יומיומית נשמרת רטיו‬
‫קור לפני כניסתם לקולחים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל פרדסן המו‬ ‫הטפטוף ליד הטפטפות הסמוכות לגזע העץ‪ .‬רצוי‬ ‫בות הקרקע במצב של קיבול שדה‪ ,‬ושיעור המליחות‬
‫שתמש בקולחים בנוסף לבדיקות המליחות הכלליות‬ ‫להיוועץ במדריכי שירות שדה ובמדריכי ההדרים‬
‫שהוא מבצע במי המקור‪ ,‬צריך לבדוק גם את ריכוז‬ ‫בעניין ממשק ההשקיה והדחת המלחים בחלקה‪,‬‬ ‫בקרקע אינו עולה מעבר לשיעורה במי ההשקיה‪.‬‬
‫הבורון במים במהלך העונה כולה‪ .‬גם הקרקע מהווה‬ ‫יש להשקות במנות קטנות ובתדירויות גבוהות גם כאו‬
‫מקור נוסף לבורון‪ ,‬לכן בנטיעת פרדסים חדשים‪ ,‬אם‬ ‫בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‪.‬‬ ‫שר ידוע על מי תהום גבוהים (שכבת מים כלואים)‪,‬‬
‫חסר מידע מספיק לגבי תכונות הקרקע והפרמו‬ ‫המלחים וסוגי היונים המרכיבים אותם מקורם בשלוו‬ ‫כך שתישמר שכבת קרקע מורטבת קטנה יחסית‪.‬‬
‫טרים הכימיים השונים בה‪ ,‬יש לאפיין גם את רמת‬ ‫שה גורמים עיקריים‪ :‬מי המקור (מי ההשקיה)‪ ,‬הקו‬ ‫לעתים‪ ,‬לאחר זמן מה‪ ,‬בממשק מושכל‪ ,‬ניתן להנמיך‬
‫הבורון בקרקע‪ .‬רמות בורון בקרקע הגבוהות מ‪0.5-‬‬ ‫רקע והמינרלים שבה וכן הדשנים המוספים במהלך‬ ‫במהלך הקיץ את שכבת מי התהום‪ .‬פתרון הנדסי‬
‫הגידול‪ .‬השפעת המליחות על הצימוח בפרדס נובו‬
‫מ”ג‪/‬ק”ג עלולות להצביע על בעיה פוטנציאלית‪.‬‬ ‫עת משני גורמים עיקריים‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬מקורות המלח שונים בין האזורים ואיכויות‬ ‫עליית הפוטנציאל האוסו‬
‫המים‪ .‬לקבלת אינדיקציה ראשונית לרמות שבהן ניתן‬ ‫מוטי בקרקע‪ ,‬שכתוצאה‬
‫לזהות מצבי המלחה או תחילת המלחה ניתן להיעזר‬ ‫ממנה אספקת המים לעץ‬
‫אינה מיטבית במקרה כזה‬
‫בטבלה שלהלן‪.‬‬ ‫העץ מתחיל להתייבש‪,‬‬
‫‪ 0‬ניהול ממשק מליחות‪ :‬מניסיון העבר עולה כי‬ ‫העלים מתחילים לקמול‬
‫הזנים מינאולה‪ ,‬אור ולימון על כנת הוולקה רגישים‬ ‫וסימני המלחה אופייניים‬
‫בשולי העלה מצביעים‬
‫במיוחד לעלייה במליחות הקרקע‪.‬‬ ‫על בעיית המלחה‪ .‬לרוב‬
‫כנת הטרויר ידועה ברגישותה למליחות‪ ,‬בעוד שכנת‬ ‫ערך הסף מסמן מגמה‬
‫החושחש ידועה בעמידותה‪ .‬בחירת כנות בהתאם‬ ‫של תחילת המלחה ופגיו‬
‫עה פוטנציאלית בפרדס‪,‬‬
‫לקרקע ולמי ההשקיה היא תנאי הכרחי להצלחה‪.‬‬ ‫כאשר בבדיקות קרקע‬
‫בעבודות שביצע בשנים האחרונות ד”ר ערן רווה‬ ‫בעיסה רוויה רמת המוו‬
‫מתחנת גילת נמצא שבזנים שבהם מבצעים חיגור‬ ‫ליכות החשמלית גבוהה‬
‫(כדוגמת זני הקליפים‪ ,‬ובמיוחד בזן אור) עולה ריכוז‬ ‫‪-‬מ‪ 2.5-‬דציסימנס‪/‬מ׳‪ .‬ב�ח‬
‫לקות שבהן נעוצים משאבי‬
‫הכלוריד והנתרן בעלים לעומת עצים ללא חיגור‪.‬‬ ‫תמיסת קרקע ערך הסף‬
‫הדשנים המוספים במים או המפוזרים בקרקע תורמים‬ ‫לתחילת ההמלחה יהיה‬
‫להעלאת המוליכות החשמלית‪ ,‬ולכן בזנים הנקטפים‬ ‫ברמת מוליכות חשמו‬
‫מאוחר אפשר לפרוס את מתן הדשנים על פני תקוו‬ ‫לית הגבוהה מ‪3.5-3.0-‬‬
‫פה ארוכה יותר‪ ,‬עד אוקטובר‪ ,‬וכך להפחית את ריכוזם‬
‫במים‪ .‬אשלגן כלורי יש ליישם כדשני יסוד בשלהי עונת‬ ‫דצ״מ‪/‬מ׳‪.‬‬
‫החורף‪ ,‬כך שהכלוריד יישטף עם הגשמים ביתר יעילות‪.‬‬ ‫גורם נוסף הוא רעילות‬
‫ספציפית של יונים‪ ,‬כמו‬
‫כלוריד ונתרן‪ ,‬המתחילה‬
‫להצטבר בעץ‪ .‬ריכוז היונים‬
‫הללו בעלים עולה ובמקו‬

‫‪‘ 48 ‘Alon Hanotea’ vol. 66 August 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ו‪ ,‬אוגוסט ‪2014‬‬