Page 49 - עלון הנוטע אוגוסט 2014
P. 49

‫שה"מ משרד החקלאות‬

‫ההשקיה‪ ,‬במקרים רבים ניתן לחסוך באמצעותם‬              ‫עוררות בעיות בעקבות מנת הדחה גדולה‪ .‬בקו‬       ‫במקומות שבהם מי ההשקיה מלוחים וריכוז הכלורידים‬
‫במים וחשוב מכך‪ ,‬לייעל את השימוש במים בהתאם‬           ‫רקעות כבדות‪ ,‬ובמיוחד באלו שהניקוז בהן לקוי‪,‬‬   ‫גבוה יש לשקול במהלך העונה שימוש בדשנים דלי כלור‬
                                                     ‫יש לחלק את מנת השטיפה לכמה מנות‪ .‬מנת‬
               ‫לצורכי העץ בשלבי הגידול השונים‪.‬‬       ‫המים הדרושה להפחתת המליחות בקרקעות‬                     ‫או נטולי כלור המבוססים על אשלגן חנקתי‪.‬‬
‫‪ 0‬סימנים ויזואליים להמלחה בעלים‪ :‬העלים מ�ת‬           ‫כבדות גבוהה פי ‪ 2‬ויותר מזו שבקרקעות קלות‪.‬‬     ‫בפרדסים שבהם המלחת הקרקעות חוזרת מדי שנה‬
‫חילים להחוויר ‪ -‬עורקיהם משנים צבעם לירוק בהיר;‬       ‫כאשר נתקלים בבעיית המלחה קשה בקרקעות‬          ‫יש לשקול הכנסת משאבי תמיסת קרקע בעומק ‪30-‬‬
 ‫נשירת עלים ירוקים הניתקים בין הפטוטרת לטרף‪.‬‬         ‫כבדות‪ ,‬כדי לייעל את שטיפת המלחים יש להפסיק‬
‫‪ 0‬עלייה בריכוז המלחים‪ :‬הצטברות המלחים במ�ה‬           ‫את ההשקיה לשבוע עד עשרה ימים‪ .‬לעתים מתחיו‬           ‫‪ 0‬ס”מ‪ ,‬ובמקרים מיוחדים גם בעומק רב יותר‪.‬‬
‫לך עונת ההשקיה הדרגתית ומושפעת מגורמים רבים‪:‬‬         ‫לים להיווצר סדקים בקרקע‪ ,‬כך שלאחר ההפסקה‬      ‫רישום קבוע של תוצאות בדיקת הקרקע או של‬
‫מליחות מי ההשקיה‪ ,‬תדירות ההשקיה‪ ,‬מנת המים‪,‬‬           ‫ניתן להשקות במנת מים מסיבית אחת של ‪40-25‬‬      ‫משאבי תמיסת הקרקע והפיכתן לגרפים יסייעו למו‬
‫ניצול המים של הזנים השונים כפונקציה של אידוי ודיות‪,‬‬                                                ‫עקב אחר רמת המליחות ולקבלת פתרון יעיל בזמן‬
‫סוג הקרקע‪ ,‬כמות הגשמים בחורף וחלוקתם העונו‬                        ‫מ”ק‪/‬ד׳ מבלי לגרום להצפת השטח‪.‬‬
‫תית‪ ,‬מועד הגשם האפקטיבי האחרון וסוג הדשנים‬           ‫יכולת בקרת ההשקיה בזמן אמת ובתנאים העכשו‬              ‫אמת‪ ,‬ולא לאחר שנגרם כבר הנזק העיקרי‪.‬‬
                                                      ‫וויים בשטח מאפשרת השקיה נכונה ומדויקת יותר‪.‬‬  ‫‪ 0‬ממשק שטיפת הקרקע‪ :‬בהמלחת קרקעות‬
                ‫המוספים במהלך עונת ההשקיה‪.‬‬           ‫כיום פרדסנים רבים משקים כשהם מסתייעים בתו‬     ‫קלות ניתן לרוב לבצע הדחת מלחים באמצעות‬
‫ריכוז המלחים בקרקע בסוף עונת ההשקיה‪ ,‬כלומר‬           ‫חנות טנסיומטרים המשדרות קריאות מדי כמה‬        ‫העלאת מנת המים בשתיים‪-‬שלוש השקיות עוקבות‬
‫בסתיו‪ ,‬יחושב על פי סכום ריכוזם בתחילת עונת ההשו‬      ‫דקות לבקרי השקיה‪ ,‬מחשבים או טלפונים סלוו‬      ‫בשיעור של ‪ 50%‬ממנת המים הרגילה‪ .‬בקרקעות‬
‫קיה עם התוספת הנתרמת במי ההשקיה‪ .‬ביכולתנו‬            ‫לריים ומדווחים על מצב מתח המים בקרקע בזמן‬     ‫קלות ניתן להסתפק בשתי מנות מים מתוגברות‬
‫להשפיע על כמות המלחים בפרדס באמצעות שליו‬             ‫אמת‪ ,‬המתורגם לכמות המים הזמינה בקרקע בפו‬      ‫עוקבות‪ ,‬ואילו בקרקעות כבדות יש צורך לעתים‬
‫טה בכמות המים העונתית וחלוקתה במהלך העונה‪,‬‬           ‫רדס‪ .‬הטנסיומטרים הם כלי חשוב לבקרה ולניהול‬    ‫בארבע השקיות ויותר‪ .‬ככלל‪ ,‬יעילות הדחת המלחים‬
‫בתדירות ההשקיה‪ ,‬בסוג הדשנים ובמועד אספקתם‬
                                                                                                              ‫עולה ככל שמנת המים בשטיפה עולה‪.‬‬
                                                                                                   ‫בקרקעות קלות או מנוקזות בדרך כלל לא מתו‬

‫‪‘ 49 ‘Alon Hanotea’ vol. 66 August 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ו‪ ,‬אוגוסט ‪2014‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54