Page 24 - עלון הנוטע אוקטובר 2014

‫מבר ‪ ,2013‬לאחר שהתכשיר יושם שלוש פעמים בריסוס או בהגמעה‪,‬‬ ‫איור ‪ :1‬הקשר בין כמות השרף שהתפתחה על שתילי אפרסק בני שנה וחצי לעוצמת הצימוח‬
‫במרווחים של חודש וחצי עד חודשיים זה מזה‪ ,‬הוערכה כמות השרף‬ ‫שלהם בחלקה במושב ביצרון‬
‫שהופרשה מהגזעים הצעירים ונקבע שיעור התמותה שלהם‪ .‬התברר‬
‫שהתכשיר קנון העלה במובהק את שכיחות העצים הבריאים (ללא שרף‬ ‫‪ = N‬מספר העצים שהוערכו בכל קבוצה‪.‬‬
‫כלל) יחסית לטיפול הביקורת‪ ,‬והפחית במובהק את שכיחות העצים‬ ‫‪ -‬כמות השרף הוערכה ברמת העץ הבודד על פי סולם בן שש דרגות‪ = 0 :‬אין שרף; ‪ = 1‬כמות שרף קטנה‬
‫הצעירים שהתייבשו ומתו מהמחלה‪ .‬ההשפעה הייתה מובהקת בשתי‬
‫צורות היישום‪ ,‬אך משמעותית יותר בריסוס מאשר בהגמעה (איור ‪.)2‬‬ ‫מאד; ‪ = 2‬כמות קטנה; ‪ = 3‬כמות בינונית; ‪ = 4‬כמות גדולה; ‪ = 5‬כמות שרף גדולה מאד‪.‬‬
‫לממצאים אלה חשיבות רבה מפני שהם מרמזים על אפשרות להתמוע‬ ‫‪ -‬בכל דרגה של הפרשת שרף ערכי עמודות שלידן כוכב שונים במובהק זה מזה‪ ,‬כפי שנקבע על פי‬
‫דד עם מצבים בהם השתילים מגיעים לשטח כשהם כבר נגועים‪ .‬חשוב‬
‫לזכור שמדובר בממצאים ראשוניים בלבד ויש לחזור ולאמת תוצאה‬ ‫מבחני ‪ X2‬ברמת מובהקות של ‪.P > 0.05‬‬
‫איור ‪ :2‬השפעת הריסוס (א) או ההגמעה (ב) של התכשיר קנון על הפרשת שרף מאזור הגזע‬
‫חיובית זו בניסויים נוספים בנשירים‪ ,‬כמו גם באבוקדו‪.‬‬
‫ועל תמותת שתילי אפרסק בשני ניסויים שבוצעו במטע הזן ׳עודד׳ בביצרון‬
‫סיכום‬

‫במהלך השנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬בוצע מחקר ראשוני שהתמקד בחקר‬
‫הגורמים להתפתחות תסמיני התייבשות ותמותה של שתילים צעירים‬
‫ושל עצים במטעים מבוגרים של אבוקדו ונשירים‪ .‬נמצא‪ ,‬שפטריות‬
‫הבוטריוספריה הן הגורמות לתסמינים‪ .‬הועלתה ההשערה שמקור‬
‫המידבק ההתחלי העיקרי הוא עצי אם נגועים‪ ,‬מהם נלקח על ידי‬
‫המשתלות‪ ,‬שלא ביודעין‪ ,‬חומר ריבוי מאולח ממנו מיוצרים שתילים‬
‫נגועים‪ .‬במהלך השנה הראשונה והשנייה שלאחר השתילה בחלקות‬
‫מטע מסחריות מתים חלק מהשתילים הנגועים ומוחלפים‪ .‬חלק‬
‫מהשתילים הנגועים שורדים‪ ,‬אך במהלך השנים הבאות התפתחוע‬
‫תם מעוכבת‪ ,‬יבולם נפגע ועם הזמן הם מתנוונים ומתים‪ .‬הממצאים‬
‫שנאספו במהלך שתי שנות המחקר הראו שאכן‪ ,‬עצי האם מאולחים‬
‫בפטריות מקבוצת הבוטריוספריה וכי במשתלות יש שתילים נגועים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נעשה ניסיון לחפש פתרונות להתמודדות עם הבעיה‬

‫הפרסום‬ ‫‪ = N -‬מספר העצים שהוערכו בכל טיפול‪.‬‬
‫‪ -‬כמות השרף הוערכה ברמת העץ הבודד על פי סולם בן שש דרגות‪ = 0 :‬אין שרף; ‪ = 1‬כמות קטנה‬
‫ב’עלון הנוטע’‬
‫מאד; ‪ = 2‬כמות קטנה; ‪ = 3‬כמות בינונית; ‪ = 4‬כמות גדולה; ‪ = 5‬כמות שרף גדולה מאד‪.‬‬
‫עולה כסף‬ ‫‪ -‬בכל איור‪ ,‬בכל דרגה של הפרשת שרף‪ ,‬ערכי עמודות שלידן כוכב שונים במובהק מאלה של ערכי‬
‫אך שווה זהב‬
‫טיפול הביקורת (של אותה הקבוצה)‪ ,‬כפי שנקבע על פי מבחן ‪ X2‬ברמת מובהקות של ‪.P > 0.05‬‬

‫‪‘ 24 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוקטובר ‪2014‬‬