Page 21 - עלון הנוטע אוקטובר 2014

‫הגנת הצומח‬ ‫בוטריוספריה הוא שם השלב המיני של פטריות השונות זו מזו בשלב‬
‫האל‪-‬מיני שלהן‪ .‬על פי הספרות המקצועית‪ ,‬פטריות מקבוצה זו תוקפות‬
‫‪ 0‬אילוח מלאכותי של שתילים וחומר צמחי‪ :‬האילוח בפטריות ב�ו‬
‫צע באופן הבא‪ :‬פתוגנים מהמין בוטריוספריה גודלו בתרבית נקייה‬ ‫צמחים מעוצים וגורמות לתסמינים הדומים לאלה שתוארו לעיל‪.‬‬
‫במצע מזון ‪ .PDA‬באמצעות סכין מנתחים בוצע חתך שטחי בגזע או‬ ‫הדיווחים בספרות המקצועית הקשורים למחלות הנגרמות מפטריות‬
‫בענף ראשי של האיברים הצמחיים המאולחים‪ .‬דיסקית אגר שהכיע‬ ‫הבוטריוספריה מתרכזים רובם ככולם בתיאור התסמינים והפטריות‬
‫לה תפטיר של הפטריה הרלוונטית (בקוטר ‪ 0.5‬ס״מ) הונחה באזור‬ ‫המעורבות‪ .‬מעטים הדיווחים על דרכים למנוע את התפתחות המע‬
‫החתך‪ ,‬האזור נעטף בנייר סינון רטוב ולאחר מכן בסרט פאראפילם‪,‬‬ ‫חלות או ניסיונות להדביר את הגורם לאחר שתסמיני המחלה כבר‬
‫לשמירה על הלחות‪ .‬לאחר כשבועיים הוסר הסרט‪ .‬בטיפול הביקורת‬ ‫התפתחו‪ .‬הנחת המוצא העיקרית במחקרים שפורסמו היא שמקור‬
‫בוצע תהליך דומה‪ ,‬אך דיסקית האגר שהונחה באזור הפצע הייתה‬ ‫המידבק הוא מקומי‪ ,‬וכי נבגי גורם המחלה מופצים מענפים נגועים‬
‫לסביבתם הקרובה במהלך אירועי גשם וחודרים לרקמות הצמחיות‬
‫סטרילית (‪.)3‬‬ ‫דרך פצעים הנגרמים במהלך הגיזום‪ .‬מאמצי ההדברה מוכוונים על כן‬
‫במהלך הניסויים והתצפיות נעשה שימוש בשיטות שונות להערכת‬ ‫לסניטציה של איברים צמחיים סימפטומטיים ולהגנה על פצעי הגיע‬
‫השפעות הטיפולים‪ .‬בכמה מקרים נעשה שימוש בסולמות הערכה‬ ‫זום באמצעות תכשירי הדברה (‪ .)2 ,1‬בגלל חומרת הבעיה והמידע‬
‫המבוססים על משתני סד ר (‪ .)Ordinal variables‬כל אחד מהס�ו‬ ‫החלקי והלא מספק לגבי דרכים להתמודד עימה‪ ,‬הוחלט בשולחע‬
‫למות כלל ארבע עד שש דרגות שונות‪ .‬ניתוח הממצאים במקרה זה‬ ‫נות המגדלים שבמועצת הצמחים ובקרן המדען הראשי של משרד‬
‫בוצע באמצעות חישוב השכיחות של יחידות הניסוי (למשל שתילים)‬ ‫החקלאות להקים מיזם ארצי שנקרא ׳חוס״ן בוטריוספריה׳ (חוס״ן =‬
‫שהיו בכל דרגה והשוואה של ערכי השכיחות של הדרגות בטיפולים‬ ‫חקלאות ירוקה וסביבה נקייה)‪ ,‬להתמודדות עם הבעיה‪ .‬ואלו מטרות‬
‫המיזם‪ :‬לזהות את גורמי המחלה ולאפיין את המקורות העיקריים של‬
‫השונים באמצעות מבחני ‪ X2‬ברמת מובהקות של ‪.P = 0.05‬‬ ‫המידבק הראשוני‪ ,‬לפתח גישות לייצור חומר ריבוי נקי ממחלות הנע‬
‫גרמות מפטריות הבוטריוספריה‪ ,‬לפתח גישות להתמודדות עם הנע‬
‫תוצאות ודיון‬ ‫גיעות בפטריות אלו בנטיעות חדשות וכן לפתח שיטות להתמודדות‬
‫עם המחלה במטעים בוגרים נגועים‪ .‬המיזם החל לפעול באופן רשמי‬
‫‪ 0‬הפתוגנים הגורמים למחלות הבוטריוספריה בנשירים‪ :‬במהלך‬
‫השנתיים האחרונות הובאו למעבדות במכון וולקני מאות דגימות של‬ ‫בינואר ‪.2014‬‬
‫אברי צמח שנדגמו במטעים מסחריים מעצים בהם נראו תסמינים‬
‫שונים‪ .‬האיברים הצמחיים הסימפטומטיים כללו שורשים‪ ,‬גזעים‪,‬‬ ‫הערת המערכת‪ :‬אם נתקלת במילה לא מובנת או במושג לא ברור יתכן‬
‫ענפים בגילאים שונים‪ ,‬פייחת וחומר ריבוי (כנות או רוכבים) שנשלח‬ ‫שתמצא את ההסבר להם במדור ׳עברית שפה׳‪ ,‬בעמ׳ ‪.18‬‬
‫ממשתלות‪ .‬בסך הכל נבחנו שמונה מיני נשירים שונים‪ .‬מתוך ‪70‬‬
‫בידודים‪ ,‬ב‪( 53-‬כ‪ )76%-‬התפתחו בצלחות מושבות שעל פי צורת‬ ‫שיטות ומהלך העבודה‬
‫גידול התפטיר וצבעו נראו מתאימות לאלו של פטריות הבוטריוספריה‬
‫(ראה טבלה‪ ,‬זיהוי ויזואלי)‪ .‬כמובן שצורת זיהוי זו אינה מספקת‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ 0‬בידודים מחומר צמחי סימפטומטי וזיהוי הפטריות המעורבות‪:‬‬
‫‪ 377‬מושבות נוקו לתרבית של נבג יחיד ונשלחו לזיהוי בשיטות מולקו�ל‬ ‫למעבדה הובא חומר צמחי סימפטומטי הכולל גזעים‪ ,‬ענפים מעוצים‪,‬‬
‫ריות‪ .‬התברר שהזיהוי הוויזואלי היה נכון ב‪ 97%-‬מהמקרים לערך‪ ,‬היות‬ ‫ענפים עשבוניים ושתילים צעירים‪ .‬אלה עברו סטריליזציה חיצונית באע‬
‫ש‪ 36-‬פטריות זוהו מולקולרית כמשתייכות למין בוטריוספריה‪ .‬המין‬ ‫מצעות טבילה בתמיסת כלור למשך דקה ולאחר מכן נשטפו פעמיים‬
‫הנפוץ ביותר היה ‪ ,Lasiodiplodia theobromae - LT‬שבודד משישה‬ ‫במים‪ .‬לאחר השטיפה נחתכו הענפים לפיסות קטנות‪ ,‬כ‪ 0.3-‬ס״מ כל‬
‫מתוך שמונת המינים של העצים שנדגמו‪ .‬המי ן �‪Neoschyalidium di‬‬ ‫אחת‪ ,‬ועורבבו כדי ליצור מאגר מכל הענפים של אותו הזן‪ .‬פיסות נדגמו‬
‫‪ ,midiatum - ND‬שנקרא בעבר הנדרסונולה (‪ ,)5 ,4‬בודד מחמישה‬ ‫באופן אקראי והונחו על מצע ‪ ,PDA 1/4‬שלוש צלחות לכל דוגמה‪ ,‬ואלו‬
‫מתוך שמונת המינים של העצים שנדגמו‪ .‬המין ‪Diplodia seriata -‬‬ ‫הוכנסו להדגרה באינקובטורים או בחדרי גידול בטמפרטורה של ‪25‬‬
‫‪ DS‬היה הנפוץ ביותר בתפוח‪ .‬חשוב לציין שבמרבית המקרים בודדו‬ ‫מ״צ‪ .‬לאחר חמישה עד שבעה ימים נבחנו הצלחות ואם היה צורך‬
‫כמה מיני פטריות מקבוצת הבוטריוספריה ממין עץ אחד‪ .‬בטבלה‬
‫בהמשך מצוין מספר המקרים בהם צורת המושבות שהתפתחו בצע‬ ‫בוצע בידוד נוסף‪ ,‬כדי לנקות את הפטריה ולייצר תרבית נקייה‪.‬‬
‫לחות הפטרי היה דומה למושבות הבוטריוספריה (זיהוי ויזואלי) ומע‬ ‫הפטריות שהתפתחו על המצעים זוהו בשיטות מורפולוגיות קלאע‬
‫ספר המקרים בהם הפטריות זוהו בשיטות מולקולריות כמשתייכות‬ ‫סיות‪ ,‬על פי צורה‪ ,‬גודל וקצב התפתחות המושבה‪ ,‬התפתחות או‬
‫אי‪-‬התפתחות גופי פרי בצלחות הפטרי‪ ,‬גודל וצורת הנבגים ומאפיינים‬
‫לקבוצת הבוטריוספריה (זיהוי מולקולרי)‪.‬‬ ‫נוספים‪ .‬הפטריות שזוהו כמשתייכות לקבוצת הבוטריוספריה נוקו‬
‫העובדה שבודדו וזוהו מולקולרית פטריות מקבוצת הבוטריוספריה‬ ‫מזיהומים בקטריאליים ופטריות מזהמות אחרות ובוצעה זריעת ביע‬
‫מרקמות סימפטומטיות אינה מצביעה על כך שפטריות אלו גרמו‬ ‫דוד מקצה התפטיר או מתרחיף נבגים‪ .‬לאחר מכן רובו הפטריות‬
‫באופן ישיר לתסמינים‪ .‬כדי להוכיח זאת יש להשלים את מבחן קוך‪.‬‬ ‫במצע ‪ PDB‬נוזלי והופק ‪ DNA‬לאבחון מולקולרי‪ .‬מנציגים של תבדידי‬
‫בשלב ראשון הושלם המבחן במספר פתוגנים עבור מיני העצים מהם‬ ‫הפטריות הוגברו מקטעי ‪ DNA‬ריבוזומלי של אזור ה‪ ITS-‬באמצעות‬
‫בודדו‪ .‬במסגרת זו נכללה הפטריה ‪ ND‬באפרסק ומשמש (תמונה‬ ‫פריימרים אוניברסליים בשיטת ‪ .PCR‬תוצרי ההגברה רוצפו והושוו‬
‫‪ .)1‬בשלב שני נבחן באופן חלקי טווח הפונדקאים של חלק מהפת�ו‬
‫גנים שבודדו‪ .‬תבדידי הפטריה ‪ ND‬שבודדו מאפרסק ומשמש גרמו‬ ‫לרצפים שהופקדו במאגרי מידע‪.‬‬

‫‪‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוקטובר ‪2014‬‬