Page 22 - עלון הנוטע אוקטובר 2014

‫מקרים בהם בודדו פטריות אחרות ומקרים אחרים בהם לא בודד‬ ‫בטבלה‪ :‬פרטים אודות ממצאי הבידודים שבוצעו מרקמות צמחיות סימפטומטיות בהן נראו‬
‫מהרקמות הסימפטומטיות אף גורם פתוגני‪ .‬הנחת העבודה העומדת‬ ‫תסמיני המחלה האופייניים‬
‫בבסיס המיזם היא‪ ,‬שהשתילים הגיעו פגועים כבר מהמשתלה‪ .‬מאחר‬
‫שכך‪ ,‬נעשה ניסיון לבחון אם ההדבקה אכן התרחשה במשתלה במהע‬ ‫הפטריות שזוהו בשיטות מולקולריות*‬ ‫מספר בידודים‬ ‫מין העץ‬
‫לך ייצור השתילים‪ .‬במשתלות בהן ביקרנו מצאנו שתילים נגועים בכל‬
‫שלבי הייצור‪ .‬בתמונה ‪ 3‬מוצגת נגיעות בשלבים מתקדמים של ייצור‬ ‫כולל זיהוי ויזואלי זיהוי מולקולרי ‪BV DO DS DM ND LPT LT‬‬

‫שתילים במשתלת נשירים‪.‬‬ ‫אפרסק ‪+ + + + 8 10 18‬‬
‫התברר שהשתילים בנטיעות הצעירות בהן זוהתה הבעיה נרכשו‬
‫ממשתלות שונות ושבמרבית המקרים הפגיעה הייתה בשתילים‬ ‫דובדבן ‪+ 1 1 2‬‬
‫שהורכבו על כנת ‪ .677‬מאחר שכך‪ ,‬לא ניתן היה להצביע על בעיה‬
‫אפשרית במשתלה מסוימת‪ .‬ממצא זה העלה את האפשרות שמקור‬ ‫‪++‬‬ ‫משמש ‪+ 5 5 11‬‬
‫הבעיה אינו במשתלות‪ ,‬אלא בעצי האם מהם השתלנים לוקחים את‬
‫חומר הריבוי‪ .‬מרבית שתלני הנשירים לוקחים את חומר הריבוי שלהם‬ ‫נקטרינה ‪+ + + + 8 11 12‬‬
‫מעצי אם הגדלים בבית יסוד בחוות המטעים בעמק החולה‪ .‬עצי האם‬
‫גדלים בבית רשת ‪ 50‬מ״ש ושתולים בקרקע‪ .‬בביקור במקום נצפו‬ ‫שזיף ‪+ + 2 11 2‬‬
‫התסמינים האופייניים למחלת הבוטריוספריה בעצה של חלק מעע‬
‫צי האם (תמונה ‪4‬א׳)‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאו שם עצים שעל הגזעים והענפים‬ ‫שקד ‪+ 1 1 5‬‬
‫שלהם התפתחו פטריות מדף (פלינוס‪ ,‬גנודרמה ואחרות‪ ,‬מידע לא‬
‫מוצג)‪ ,‬עובדה המצביעה על מצב תברואתי לקוי‪ .‬נדגמו ענפים מעצי‬ ‫‪++‬‬ ‫תות עץ ‪2 2 2‬‬
‫האם מכל הזנים המשמשים כמקור רכב לענף הנשירים‪ ,‬ונלקח ציע‬
‫מוח צעיר המדמה את החומר המשמש את השתלנים כמקור לרכב‪.‬‬ ‫תפוח ‪+ + 10 12 18‬‬
‫הענפים הועברו למכון וולקני‪ ,‬שם עברו סטריליזציה חיצונית באמצע‬
‫עות טבילה בתמיסת כלור למשך דקה ולאחר מכן נשטפו פעמיים‬ ‫ואלו הפטריות שזוהו בשיטות מולקולריות‪:‬‬
‫במים‪ .‬לאחר השטיפה נחתכו הענפים לפיסות קטנות‪ ,‬כ‪ 0.3-‬ס״מ כל‬ ‫;‪LT - Lasiodiplodia theobromae‬‬
‫אחת‪ ,‬ועורבבו כדי ליצור מאגר מכל הענפים של אותו הזן‪ .‬פיסות נדגמו‬ ‫;‪LPT - Lasiodiplodia pseudotheobromae‬‬
‫באופן אקראי והונחו על מצע ‪( PDA 1/4‬שלוש צלחות לכל דוגמה)‪.‬‬ ‫;‪ND - Neoscytalidium dimidiatum - Hedersonula toruloidea‬‬
‫הפטריות שגדלו על המצעים נוקו וזוהו ויזואלית על פי הפנוטיפ של‬ ‫;‪DM - Diplodia mutila - Diplodia pinea‬‬
‫המושבה‪ ,‬ומולקולרית באמצעות הגברת מקטע ה‪ ITS-‬של הפטריות‪,‬‬ ‫;‪DS - Diplodia seriata‬‬
‫ריצופו והשוואת המידע לבנק הגנים‪ .‬מבי ן ‪ 117‬הדוגמאות שהגיעו ל�מ‬ ‫;‪DO - Diplodia olivarum‬‬
‫עבדה בשבעה מקרים בודדו פטריות מקבוצת הבוטריוספריה וב‪14-‬‬ ‫‪BV - Botryosphaeria viticola.‬‬

‫מקרים בודדו פטריות רקב (פלינוס‪ ,‬על פי הפנוטיפ)‪.‬‬ ‫לתסמינים אופייניים גם בדובדבן‪ ,‬שזיף‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬שקד‪ ,‬אקליפטוס‬
‫בחממה הנמצאת במכון וולקני ממוקם בית הגרעין של ענף הנשיע‬ ‫וחרוב‪ .‬ממצאים אלה מצביעים על היתכנות המעבר של מידבק ממין‬
‫רים‪ .‬בחממה זו העצים גדלים בחביות גדולות והם משמשים מקור‬ ‫פונדקאי נגוע אחד למין פונדקאי אחר הגדל בסמוך‪ .‬אולם‪ ,‬הדבקה‬
‫לייצור עצי האם של הזנים והכנות של הענף‪ .‬בביקור בחממה התברר‬ ‫מלאכותית של עצים ממינים שונים אינה הוכחה שהפטריות המעורע‬
‫שעל עצים רבים הייתה הפרשה מסיבית של שרף ובחיתוך הענפים‬ ‫בות מדביקות גם בטבע פונדקאים שונים‪ .‬כדי להוכיח זאת יש לבחון‬
‫נראתה פגיעה בעצה (תמונה ‪4‬ב‪ ,‬ג)‪ .‬כדי לבחון אם פטריות מקבוצת‬ ‫אם קיימת זהות גנטית בין תבדידים של פטריות מאותו המין שבודדו‬
‫הבוטריוספריה מאכלסות גם את העצים הגדלים בבית הגרעין הועברו‬
‫למעבדה ‪ 300‬דגימות צמחיות‪ .‬הדגימות נבחנו באותו האופן בו נבדק‬ ‫מעצים ממינים שונים‪ .‬נושא זה נמצא במחקר בימים אלה‪.‬‬
‫החומר שהגיע מבית היסוד‪ .‬בשבע דוגמאות זוהו פטריות מהמין בוטע‬ ‫‪ 0‬מקור המידבק הראשוני‪ :‬כפי שצוין בפרק המבוא‪ ,‬בשנים האחר�ו‬
‫נות נצפו בנטיעות חדשות של אבוקדו ונשירים התייבשויות ותמותות‬
‫ריוספריה‪ .‬באף דגימה לא זוהו פטריות רקב‪.‬‬ ‫של שתילים בהיקפים שלא היו ידועים בעבר‪ .‬עצים נגועים מייצגים ניתן‬
‫כדי לאפשר התמודדות עם המחלה בטווח הבינוני והארוך התרכזה‬ ‫לראות בתמונ ה ‪ .2‬מרקמות סימפטומטיות שנלקחו מהשתילים ה�נ‬
‫הפעילות בטיפול בעצי האם‪ .‬לשם כך הוחלט על ידי אנשי מועצת‬ ‫גועים בודדו פטריות המשתייכות לקבוצת הבוטריוספריה‪ .‬במרבית‬
‫הצמחים‪ ,‬בראשותם של רני בר‪-‬נס ויונתן שאולסקי‪ ,‬וממ״ר נשירים‬ ‫המקרים בודדה הפטריה ‪ ND‬משתילי נשירים סימפטומטיים‪ .‬חשוב‬
‫בשה״ מ שמעון אנטמן‪ ,‬להקים בית יסוד חדש בחוות המטעים ב�ע‬ ‫לציין שלא בכל המקרים הייתה הצלחה בבידוד הפטריות הללו‪ .‬היו‬
‫מק החולה ולחדש את בית הגרעין במכון וולקני‪ .‬הפעילויות הנדרשות‬
‫תמונה ‪ :1‬השלמת מבחן קוך לבדיקת הפתוגניות של תבדידי הפטריה ‪Neoschyalidium‬‬
‫לביצוע החלטות אלו כבר החלו והכוונה לסיימן במהלך ‪.2015‬‬ ‫‪ dimidiatum‬שבודדו מאפרסק (א) ומשמש (ב) בשתילי אפרסק‪ .‬בתמונה ג ניתן לראות את‬
‫‪ 0‬התפתחות המחלה בנטיעות צעירות‪ :‬פטריות הבוטריוספריה גו�ר‬
‫התסמין האופייני שהתפתח בעצה של שתיל שאולח באופן מלאכותי‬

‫אב ג‬

‫‪‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוקטובר ‪2014‬‬