Page 53 - עלון הנוטע ינואר 2015

‫הדרים‬

‫ו‪ 0.4%-‬וחנקת מגנזיון בריכוזים ‪ 15%‬ו‪ .1.5%-‬המלחים הומסו במים‬ ‫התהלוכה‪ ,‬הזרקת פונגיצידים‪ ,‬הזרקת טטרציקלין בהדרים כטיפול נגד מחלת‬
‫מזוקקים‪.‬‬ ‫הגרינינג והזרקת אליט באבוקדו נגד פיטופטורה צינמומי‪.‬‬

‫הערכנו שהריכוז הגבוה יגרום נזק קשה והריכוז הנמוך יניב תוצאה טות‬ ‫הזרקת מים לגזע בהדרים פותחה בשנות השבעים על ידי פרופ׳ מרטימור‬
‫בה‪ ,‬אך בפועל היו התוצאות הפוכות (ראה טבלה)‪ .‬ההזרקה הראשונה‬ ‫כהן בתחנת הניסיונות ׳לייק אלפרד׳ בפלורידה כשיטה לאבחון מחלת ‪.Y.T.D‬‬
‫בוצעה במזרק רגיל לחור שנקדח בגזע בקוטר ‪ 6‬מ״מ לעומק של כ‪5-‬‬ ‫הזרקת דשנים‪ ,‬כולל מיקרואלמנטים‪ ,‬לגזעי העצים מוכרת מעט מאוד בספת‬
‫ס״מ‪ .‬היה צורך ללחוץ על בוכנת המזרק זמן ממושך כדי להחדיר את‬
‫התמיסה לגזע‪ .‬כל שאר ההזרקות בהמשך בוצעו במזרק ‪Aongatete‬‬ ‫רות ולא ידוע לנו על שימוש מסחרי שנעשה עד כה בשיטה‪.‬‬
‫מתוצרת ניו‪-‬זילנד‪ .‬כל עץ קיבל ‪ 20‬סמ״ק מהתמיסה הנבדקת‪ .‬אופן‬ ‫בחלקת ׳אור׳ שבפרדס ׳נחלאות הדרי השופט׳ נתגלתה כלורוזה קשה‪ .‬הפת‬
‫התהליך‪ :‬קודחים חור בגזע בשיפוע קל במקדחה של ‪ 6‬מ״מ ובעומק‬ ‫רדס ניטע ביולי‪-‬אוגוס ט ‪ 2009‬על כנות חושחש וולקה מריאנה‪ .‬מרווחי הנט�י‬
‫של ‪-‬כ‪ 4-‬ס״מ‪ .‬את המזרק ממלאים ב‪ 20-‬סמ״ק תמיסה (כשליש מ�נ‬ ‫עה היו ‪ 6x2.5‬מ׳ והעצים ניטעו על גדודיות‪ .‬כ‪ 160-‬ד׳ ניטעו על תוואי של נחל‬
‫פחו) ומבריגים לחור הקידוח בגזע‪ .‬לאחר מכן לוחצים חזק על הבוכנה‬ ‫גחר (באזור יערות מנשה) שהוסט ממקומו בשנות החמישים והאזור מולא‬
‫ונועלים אותה‪ .‬לחץ האוויר שבמזרק דוחף את התמיסה לתוך הגזע והיא‬
‫חודרת פנימה תוך שעה‪-‬שעתיים‪ ,‬תלוי במצב הטורגור של העץ‪ .‬לעתים‬ ‫באדמה כבדה שמקורה אינו ידוע‪.‬‬
‫קצב חדירת התמיסה ממושך יותר‪ .‬השיטה נוחה מאוד ליישום גם בקת‬ ‫ואלה נתונים ממוצעים של הקרקע‪:‬‬

‫נה מידה מסחרי‪ ,‬כאשר משתמשים בכמה מזרקים‪.‬‬ ‫‪ 0‬אחוז רוויה ‪;59.0 -‬‬
‫‪;pH 8.0 0‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ 0‬מוליכות ‪ 0.42 -‬דצ״מ;‬
‫בטבלה‪ :‬טיפולי הזרקה לגזע שבוצעו ב‪23.7.14-‬‬ ‫‪ 0‬נתרן ‪ 0.7 -‬מא״ל;‬

‫סמ”ק שיפור* כעבור שיפור*‬ ‫טיפול עץ הטיפול‬ ‫‪ 0‬סידן ‪ +‬מגנזיום (מגנית) ‪ 4.6-2.6 -‬מא״ל;‬
‫לענף חודש‪ ,‬ב‪ 28.8.13-‬כעבור שנה‬ ‫מס׳ מס׳‬ ‫‪ 0‬בורון ‪ 0.19 -‬מ״ג‪/‬ל׳ בשכבה ‪ 30-0‬ו‪ 0.06-‬בשכבה העמוקה;‬

‫‪0 06‬‬ ‫‪ 3 1‬מגנזיום ‪15%‬‬ ‫‪.1.08-0.5 - SAR 0‬‬

‫‪ 5 2‬מגנזיום ‪0 0 20 1.5%‬‬ ‫כבר בשנה הראשונה לנטיעה הופיעה כלורוזה בשתילים‪ .‬לאחר ארבע שנים‬
‫‪ 6 3‬גופרת ברזל ‪10 4 5 40%‬‬ ‫מהנטיעה‪ ,‬בתאריך ‪ ,20.7.13‬החלה מגמה של החמרה בכלורוזה עד כדי ניוון‬

‫‪3‬ב ‪ 6‬גופרת ברזל ‪10 4 6 40%‬‬ ‫עצים‪ ,‬וזאת על אף כל הטיפולים שניתנו עד אז‪ ,‬להלן‪:‬‬
‫‪ 7 4‬גופרת ברזל ‪3 0 7 4%‬‬
‫ואלה הטיפולים והבדיקות שבוצעו בחלקה מהנטיעה‪:‬‬
‫‪ 10 5‬גופרת ברזל ‪1 0 0.4%‬‬ ‫‪ .1‬בדיקה קפדנית למניעת עודפי מים‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬ ‫‪ .2‬מנות ברזל‪ :‬בשנה הראשונה ניתנו ‪ 0.5‬ק”ג‪/‬ד’ סקווסטרין‪ ,‬בשנה השנייה ‪2‬‬
‫* השיפור במצב העצים ‪ -‬לבלוב ירוק וצימוח‪ ,‬דורג בין ‪ 1‬ל‪.10-‬‬ ‫קג‪/‬ד’ סקווסטרין‪ ,‬באביב השנה השלישית ‪ 3‬ליטר‪/‬ד’ פיקסול ‪.350‬‬
‫‪ -‬בעץ מס׳ ‪ 6‬ניתנו טיפולי ההזרקה לשני ענפים (‪ 5‬סמ״ק ו‪ 6-‬סמ״ק =‪ 11‬סמ״ק)‪.‬‬
‫‪ .3‬ב‪ ,29.6.10-‬בהנחה שקיימות בחלקה בעיות של מיקוריזה‪ ,‬הובאה אדמה‬
‫הזרקות אלו הניבו לאחר חמישה שבועות צימוח נמרץ וירוק‪.‬‬ ‫מפרדס ותיק והוטמנה לעשרה עצים‪.‬‬
‫‪ -‬הזרקת גופרת ברזל בריכוז ‪ 4%‬ו‪ 0.4%-‬לא שינתה דבר‪.‬‬
‫‪ .4‬בוצעה בדיקת שאריות לקוטלי עשבים בקרקע‪.‬‬
‫‪ -‬בהזרקת חנקת מגנזיום בשני המינונים לא נראה כל שינוי לטובה‪.‬‬ ‫‪ .5‬בוצעו בדיקות עלים שהעידו על מחסור בנחושת‪ ,‬ולכן ניתן ריסוס קוציד‪.‬‬
‫‪ -‬לא נראו סימני נזק לעצים באף אחד מהטיפולים‪.‬‬ ‫‪ .6‬ב‪ 20.6.10-‬הוצנעו בקרקע של ארבעה שתילים ‪ 5‬ק”ג קומפוסט‪ .‬כמו כן‬

‫לאור תוצאות אלו היה ברור שהכלורוזה נעלמת לאחר הזרקת גופרת ברזל‪ .‬הוחלט‬ ‫ניתן זבל כופתיות בקר בכמות של ‪ 3‬ק”ג‪/‬שתיל‪.‬‬
‫לבדוק טיפולים נוספים של יישום ברזל‪.‬‬ ‫‪ .7‬רוססה גופרת ברזל ‪.0.2%‬‬

‫טיפולים ותוצאות לפי מועדי ביצוע‬ ‫‪ .8‬ב‪ 20.6.10-‬ניתן באזור הטפטפת ברטיף בכמויות של ‪ 37‬סמ״ק‪/‬שתיל‪,‬‬
‫‪ 57‬סמ״ק‪/‬שתיל ו‪ 150-‬סמ״ק‪/‬שתיל‪ 10-2.5 ,‬ק”ג‪/‬ד’‪ .‬כל טיפול ניתן לעשרה‬
‫‪ 0‬ב‪ 20.9.13-‬הוזרקה גופרת ברזל ‪ 20%‬או ‪ 40%‬בכמות של ‪20‬‬ ‫שתילים‪ .‬הטיפול שבו ניתנו ‪ 10‬ק״ג‪/‬ד׳ שיפר במעט את המצב כעבור שנה‪.‬‬
‫סמ״ק‪/‬עץ לעצים רבים‪ .‬כמו כן הוזרק ברטיף בריכוז ‪ 20%‬בכמות של‬ ‫‪ .9‬שולב ברזל פיקסול עם גופרת אמון ליצירת סביבה חומצית בריזוספירה‪.‬‬
‫למרות כל הטיפולים שהוזכרו לא חל שיפור במצב העצים ועל כן נשקלה‬
‫‪ 20‬סמ״ק‪/‬עץ‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬הזרקת גופרת ברזל כעבור שבועיים הביאה לשיפור קל‪ ,‬וכעבור‬ ‫עקירת חלקה של כ‪ 160-‬ד׳‪ ,‬אם לא יימצא פתרון מיידי לבעיה‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ 2013‬הועלה רעיון לניסיון נוסף להצלת החלקה‪ :‬טיפול בהזרקת‬
‫חודש חל שיפור משמעותי‪ .‬באביב ‪ 2014‬היה מצב העצים טוב מאוד‪.‬‬
‫הזרקת ברטיף לגזע בכמות ש ל ‪ 20‬סמ״ק‪/‬עץ תרמה לשינוי צבע ה�ע‬ ‫ברזל ומגנזיום לגזע העצים‪.‬‬
‫לים לארגמן ולנשירתם לאחר שלושה ימים‪ .‬שלושה שבועות לאחר‬
‫חומרים ושיטות‬
‫מכן החל לבלוב ירוק ובריא‪.‬‬
‫‪ 0‬ב‪ 29.9.13-‬הוגמעה לקרקע גופרת ברזל בכמות של ‪ 250‬סמ״ק‪/‬עץ‬ ‫הייתה התלבטות באשר לריכוז החומרים להזרקה‪ ,‬וזאת בהתחשב בלחץ‬
‫ובכמות של ‪ 50‬סמ״ק‪/‬עץ וכן פיקסול בכמות של ‪ 200‬סמ״ק‪/‬עץ (שווה‬ ‫האוסמוטי של התמיסות‪ .‬סוכם להזריק גופרת ברזל בריכוזים ‪4% ,40%‬‬

‫ערך ל‪ 13-‬ליטר‪/‬ד׳)‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬הזרקת גופרת ברזל בכמות של ‪ 250‬סמ״ק‪/‬עץ גרמה נזק‬
‫קשה לעלים ולפרי שלושה ימים לאחר היישום‪ .‬מתן פיקסול בהגמעה‬

‫‪‘ 53 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 January 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ינואר ‪2015‬‬