Page 17 - עלון הנוטע ספטמבר 2015 מספר 9 אגס תפוח ולא רק
P. 17

‫ענף החודש‬

               ‫ודרום אמריקה‪ ,‬צפון אפריקה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬הודו ועוד (‪ .)3‬קשה‬         ‫‘ענה’ שונה מרוב זני התפוח ביכולתו לשגשג באזורים בהם החורף‬

               ‫לכמת את ההצלחה של תפוח ‘ענה’ מכיוון שגידולו התפשט בעיקר‬            ‫חם יחסית‪ .‬מקורו של הזן ‘ענה’ בהכלאה שביצע אבא שטיין ז״ל‪ ,‬בין‬

               ‫למדינות מתפתחות‪ ,‬שבהן אין תיעוד מדויק של יבול על פי זנים‪ .‬ניתן‬     ‫זן תפוח מסחרי ׳גולדן דלישס׳ (זהוב)‪ ,‬בעל איכות פרי גבוהה לבין זן‬

               ‫להמחיש את תרומתו של זן זה באמצעות בחינת השינוי בהיקפי היבול‬        ‫תפוח מקומי‪‘ ,‬אדום מהדסייה’‪ ,‬בעל איכות פרי נחותה ודרישות קור‬

               ‫במצרים‪ :‬בשנת ‪ 1972‬נרשם שם גידול של ‪ 7,000‬טונות‪ ,‬ב‪ 1982-‬עלה‬         ‫מועטות‪ .‬בארץ קיימים זני תפוח מקומיים בעלי דרישות קור נמוכות‪.‬‬

               ‫היקף היבול ל‪ 23,000-‬טונות‪ ,‬ב‪ 1992-‬ל‪ 261,000-‬טונות וב‪2002-‬‬          ‫חלקם‪ ,‬כמו טיפוסי ‘חשבי’‪ ,‬משמשים ככנות במטעים מסחריים‪,‬‬

               ‫קפץ היבול ל‪ 525,000-‬טונות תפוחים‪ .‬ב‪ 2012-‬נרשם במצרים יבול‬          ‫אך רובם הולכים ונעלמים‪ .‬בעבודת מחקר זו נעשה ניסיון למצוא את‬

               ‫תפוחים ש ל ‪ 541,000‬טונות (‪ )4‬וההערכה היא כי רובו המוחלט מ�ה‬        ‫המקור הגנטי לתכונת דרישות הקור הנמוכות של ‘ענה’ ולהבין את‬

               ‫זנים ‘ענה’ ו’דורסט גולדן’‪ .‬בנוסף לגידולו המסחרי הנרחב שימש ‘ענה’‬   ‫המנגנון המולקולרי מאחורי התופעה‪.‬‬

               ‫כהורה בתוכניות השבחה בפלורידה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬ברזיל ודרום אפריקה‪,‬‬         ‫זמן ההופעה של התפוח באזורנו לא ידוע‪ ,‬אך קיימים לו אזכורים בממ‬

               ‫כאשר צאצאיו נרשמו כזנים (‪.)5‬‬                                       ‫קורות קדומים ומקראיים‪ .‬יוצאי דופן הם תיעודים המדווחים על גידול‬

               ‫לצערנו ולמיטב ידיעתנו אף לא אחד מזני התפוח שפותחו על ידי אופמ‬      ‫תפוח באזורים בעלי אקלים חם‪ .‬בפפירוסים מימי רעמסס השני והשמ‬

               ‫נהיימר וחלק מאלה שפותחו על ידי שטיין לא השתמרו בארץ‪ ,‬וכך גם‬        ‫לישי (מאות ‪ 13‬ו‪ 12-‬לפני הספירה) מתוארים מטעי תפוח והגשה‬

               ‫ההורים המקומיים ששימשו בתהליך ההשבחה‪ .‬חלק מהזנים של אבא‬            ‫של תפוחים כמנחה לאלים‪ .‬גידול תפוח בסביבות עזה מוזכר בתיעוד‬

               ‫שטיין‪ ,‬שמונה במספר‪ ,‬נמצאים כיום באוסף בנווה יער‪ ,‬הכולל ‪ 19‬טיפוסים‬  ‫משנ ת ‪ 1553‬על ידי החוקר הצרפתי פייר בלון (‪ ,)Pierre Belon‬והמ�י‬

               ‫מקומיים שנאספו ברחבי הארץ‪ ,‬בהם שישה טיפוסי ‘חשבי’ המשמשים‬          ‫סיונר האמריקני וויליאם מ‪ .‬תומפסון (‪ )W.M. Thompson‬אף מהלל‬

               ‫ככנה (‪ .)7 ,6‬התפוח המקומי ‘אדום מהדסייה’‪ ,‬ששימש את שטיין כהורה‬     ‫את טיבם של התפוחים הגדלים באשקלון בספרו משנת ‪.)1( 1857‬‬

               ‫ל’ענה’‪ ,‬גם הוא לא נמצא בידינו‪ .‬הזנים של אבא שטיין והטיפוסים המקומ‬  ‫שתי תוכניות השבחה בישראל ניסו להגיע לזנים מסחריים בעלי דרימ‬

               ‫מיים מראים שונות פנוטיפית רבה בגודל‪ ,‬בצורה ובצבע הפרי (איור ‪.)1‬‬    ‫שות קור נמוכות‪ ,‬וזאת באמצעות הכלאה בין זנים מקומיים‪ ,‬המומ‬

               ‫שאר הזנים באוסף‪ ,‬כ‪ 60-‬במספר‪ ,‬הובאו לארץ ממקומות שונים בעולם‪.‬‬       ‫תאמים היטב לתנאי האקלים החם אך בעלי איכות פרי נמוכה‪ ,‬לבין‬

                                                                                                                                                  ‫זנים מערביים שיובאו לארץ‬

               ‫איור ‪ :1‬תמונות פרי בשל של זנים וטיפוסים שונים מאוסף התפוח בנווה יער‬                                                                ‫ולהם דרישות קור בינוניות עד‬
                                                                                                                                                  ‫גבוהות ופרי מצטיין‪ .‬התוכנית‬

                                                                                                                                                  ‫הראשונה‪ ,‬בניהולו של ד״ר‬

                                                                                                                                                  ‫חנן אופנהיימר ז״ל‪ ,‬החלה‬

                                                                                                                                                  ‫‪-‬ב‪ 1939-‬בתחנה לחקר ה�ח‬

                                                                                                                                                  ‫קלאות ברחובות (לימים מכון‬

                                                                                                                                                  ‫וולקני)‪ ,‬נמשכה כשלושה‬

                                                                                                                                                  ‫עשורים והוציאה מספר זנים‪,‬‬

‫צילם‪ :‬מתת זהר‬                                                                                                                                     ‫בהם ‘ורד’‪‘ ,‬מיכל’ ו’שלומית’‬

                                                                                                                                                  ‫(‪ .)2‬למרות שזנים אלה עוררו‬

                                                                                                                                                  ‫עניין ואף נשלחו לחו”ל לבחימ‬

                                                                                                                                                  ‫נה‪ ,‬הם לא הפכו מסחריים‪.‬‬

                                                                                                                                                  ‫תוכנית השבחה שנייה התנהמ‬

               ‫‪ -‬הזן ‘‪ ,’Dorset Golden‬שיובא לארץ‪ ,‬הינו זן בעל דרישות קור נמוכות‪ .‬הזנים ‪‘( A/52‬עמיחי’)‪‘( 3/11 ,‬נעם’)‪‘( A/60 ,7/11 ,‬אמיר’) ו’תומר’‬  ‫לה על ידי אבא שטיין בקיבוצו‬
               ‫פותחו על ידי אבא שטיין‪‘( 500-1Ma .‬בלאדי’)‪‘( Ma 503-4 ,‬סוכרי’)‪‘( Ma 624-125 ,‬קרקשאני’)‪‘( Ma 634-135 ,‬פאסוטה חשבי’)‪682-183 ,‬‬         ‫עין שמר‪ .‬מתוך הכלאות שבומ‬
                                                                                                                                                  ‫צעו ב‪ 1954-‬ברר שטיין שני‬
                                                                                               ‫‪ Ma‬ו‪ Ma 773-274-‬הם טיפוסים מקומיים‪.‬‬                ‫קווים וקרא לאחד ‘ענה’ על‬

                                                                      ‫‪ -‬קו ירוק בימין התמונה‪ ,‬בין שני התפוחים‪ ,‬מייצג קנה מידה של ‪ 5‬ס”מ‪.‬‬

               ‫חומרים ושיטות‬                                                                                       ‫שם בתו‪ ,‬ולשני ‘עין שמר’ על‬
                                                                                  ‫שם קיבוצו‪ .‬שטיין המשיך במלאכת הטיפוח וההשבחה וברר קווים‬

               ‫בחקר הבסיס הגנטי המאפשר לזן התפוח ‘ענה’ ודומיו לגדול מסחמ‬          ‫נוספים‪ ,‬אך שני זנים אלה ובמיוחד ‘ענה’‪ ,‬זכו להצלחה והכרה ברמה‬

               ‫רית באזורים בעלי אקלים חם יחסית‪ ,‬נערך ראשית איפיון אוסף הזנים‪.‬‬                                                                     ‫בינלאומית (‪.)3‬‬

               ‫האיפיון נערך בעמק יזרעאל בחורף‪-‬אביב ‪( 2015‬חורף חם יחסית) על‬        ‫אבא שטיין וקיבוץ עין שמר מעולם לא רשמו את הזנים והם הופצו‬

               ‫עצים בוגרים המורכבים על כנת חשב י ‪ .13-4‬הוחלט לעקוב אחר מ�ו‬        ‫בצורה חופשית בעולם‪ .‬זנים אלה‪ ,‬ובמיוחד ‘ענה’‪ ,‬הביאו למהפכה בגימ‬

               ‫עד התעוררות הפקעים הרדומים הן מבחינת לבלוב ירוק והן מבחינת‬         ‫דול תפוח בעולם ולכך שגידול זה התפשט לאזורים נרחבים‪ ,‬ביניהם‬

               ‫פריחה‪ ,‬בהנחה שמועד ההתעוררות ורמת האחידות של הפריחה‬                ‫כאלה שלא גידלו בהם תפוחים מעולם‪ .‬המדובר באזורים בעלי אקמ‬

               ‫מעידים על דרישות הקור של התפוח‪.‬‬                                    ‫לים סובטרופי כמו גם אזורים גבוהים הסמוכים לקו המשווה‪ ,‬במרכז‬

               ‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ספטמבר ‪2015‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22