Page 46 - עלון הנוטע ספטמבר 2015 מספר 9 אגס תפוח ולא רק
P. 46

‫ניתן להסביר את כמות האתילן הגבוהה שנפלטה מעוקץ הפירות בעבודה זו‬          ‫אינה מראה כל רגישות לאורך כל מועדי הבדיקה‪ .‬ניתן ליחס את העלייה ברגישות‬
‫בכך שייצור ופליטת אתילן מתחילים באזור העוקץ וגורמים לאקטיבציה באזור‬      ‫רקמת העוקץ לאלטרנריה‪ ,‬בחלקה‪ ,‬לעלייה בכמות הסדקים‪ .‬בחינת הקשר בין‬
‫הפיטם באמצעות דיפוזיה של ההורמון דרך רקמות הפרי השונות( (‪ .)3‬אפ�ש‬        ‫נגיעות אלטרנריה בפרי שנקטף ‪ 190‬יום מחנטה כתלות בהתפתחות סדקים‬
‫רות זו נתמכת בעובדה שביטוי הגן ‪ ACO2‬בפירות האפרסמון היה גבוה באזור‬       ‫מראה שרגישות זו גבוהה יותר בעוקץ הפרי‪ ,‬מקום בו נמצא שעור הסדקים הגבוה‬
‫העוקץ פי ‪ 7.5-6‬בהשוואה לאזור הפיטם (תוצאות לא דווחו)‪ .‬הבדלים אלה‬         ‫ביותר‪ .‬התפתחות סדקים ורגישות לאלטרנריה (איור ‪ )4B,C‬היו נמוכות ב‪50%-‬‬
‫בביטוי הגן ופליטת האתילן וה‪ CO2-‬יכולים להשרות את ההבדלים ברגישות‬         ‫וב‪ 100%-‬בהתאמה בפיטם לעומת העוקץ במועד זה‪ .‬תוצאות אלו מצביעות על‬
‫שתי הרקמות ולהסביר את ההזדקנות המוקדמת‪ ,‬המאופיינת בהבדלים‬                ‫העלאת הרגישות עם התפתחות הסדקים‪ ,‬המוגברת בחלקו העליון של הפרי‬
                                                                         ‫לעומת חלקו התחתון‪ .‬מכיוון שהגברת רגישות זו אינה מתרחשת בצורה ישירה‬
          ‫באינדקס הכלורופיל הנמוך באזור העוקץ בהשוואה לאזור הפיטם‪.‬‬       ‫עם עלייה בהתפתחות הסדקים‪ ,‬שמופיעים גם בפיטם‪ ,‬קיימת אפשרות שגורמים‬
‫התוצאות המוצגות בעבודה זו מצביעות על החשיבות של ייצור האתילן באממ‬
‫צעות אונות הגביע‪ ,‬שככל הנראה מעבירות סיגנל לאקטיבציית ייצור האתילן‬                                            ‫נוספים מעורבים ביצירת רגישות זו‪.‬‬
‫כהבדל בין העוקץ לפיטם וכתופעה המשפיעה על תגובת הפרי בתקופת הגמ‬
‫דילה הסופית‪ .‬מחקרים רבים מדווחים על חשיבות ייצור האתילן בזמן גדילה‬                                              ‫דיון ומסקנות‬
‫והזדקנות של פירות צעירים בהתהוות (‪ .)3‬בעבודה זו מוצעת האפשרות שייצור‬
‫אתילן בשלבי גידול מוקדמים של הפרי יכול להשפיע בשלב מאוחר יותר על‬         ‫בדיווח על עלייה בפליטת האתילן בפירות צעירים לעומת פירות בוגרים (‪)3‬‬
                                                                         ‫נאמר כי ביוסינתזת האתילן בפירות אפרסמון צעירים קטופים מושרית בתחימ‬
                                     ‫תגובת הרקמה להתקפת פטריה‪.‬‬           ‫לה באמצעות עלי הגביע ומושפעת מעקת מים דרך אקטיבציה של הגן ‪(DK-‬‬
‫אנו מעריכים שלמרות שהדבקות של פתוגנים שלאחר הקטיף מתרחשות באמ‬            ‫‪ .ACS2) ACC synthase‬האתילן המיוצר בעלי הגביע של פירות האפרסמון‬
‫מצעות חדירה ישירה דרך פצעים או סדקים‪ ,‬התעוררות ההדבקות הרדומות‬           ‫עובר בצורה דיפוזית לרקמות אחרות בפרי‪ ,‬כמו רקמת הקליפהד ורקמת‬
                                                                         ‫הציפה‪ ,‬ומשמש סיגנל שניוני המעודד ביוסינתזה עצמית של אתילן ברקמות‬
  ‫תלויה מאוד בשינויים פיזיולוגיים המושרים ברקמה במהלך גדילת הפרי (‪.)4‬‬
                                                                                                  ‫אלו‪ .‬ביוסינתזה זו מובילה לפרץ ייצור של אתילן‪.‬‬
                                              ‫סיכום‬

‫הזדקנות מקומית מוקדמת יחד עם היסדקות הפרי יכולות לגרום לרגישות‬
‫המוגברת למחלת הכתם השחור הנגרמת מאלטרנריה‪ .‬באמצעות הבנת‬
‫תהליך אכלוס הרקמה באלטרנריה‪ ,‬מכניזם הפעולה של הפטריה והגורמים‬
‫המשפיעים על רגישות המארח בהתעוררות הדבקות רדומות‪ ,‬ניתן לפתח דרמ‬
‫כים חדשות לטיפול כמו גם להתייעלות בבקרה ומניעה של המחלה בנוסף על‬

                        ‫הטיפולים הניתנים כיום לפני ואחרי הקטיף (‪.)4 ,1‬‬

                                              ‫תודות‬

‫לשלמה גלידאי ואלון צור מחב׳ ׳אגרו משוב׳‪ ,‬תודה על תמיכה כספית ועזרה‬
                                                          ‫בניסויים‪.‬‬

                                      ‫רשימת ספרות‬

‫‪1.	Kobiler I., Akerman M., Huberman L., Prusky D. (2011): Integra-‬‬
  ‫‪tion of pre- and postharvest treatments for the control of black‬‬
  ‫‪spot caused by Alternaria alternata in stored persimmon fruit.‬‬
  ‫‪Postharvest Biology and Technology 59: 166-171.‬‬

‫‪2. Mowat A.D., George A.P. (1996): Environmental physiology of‬‬
  ‫‪persimmons. The Horticultural and Food Research Institute of‬‬
  ‫‪New Zealand, Hort. Research Publication.).‬‬

‫‪3. Nakano R., Ogura E., Kubo Y., Inaba A. (2003): Ethylene biosynthe-‬‬
  ‫‪sis in detached young persimmon fruit is initiated in calyx and modu-‬‬
  ‫‪lated by water loss from the fruit. Plant Physiology. 131: 276-286.‬‬

‫‪4. Prusky D., Alkan N., Fluhr R., Tesfaye M. (2013): Quiescent and‬‬
  ‫‪necrotrophic lifestyle choice during postharvest disease develop-‬‬
  ‫‪ment. Annu. Rev. Phytopathol. 51: 155-176.‬‬

‫‪5. Prusky D., Ben-Arie R., Reich-Guelfat S. (1981): Etiology and his-‬‬
  ‫‪tology of Alternaria rot of persimmon fruits. Phytopathology 71:‬‬

  ‫‪124-1128. 0‬‬

‫‪‘ 46 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ספטמבר ‪2015‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51