Page 44 - עלון הנוטע ספטמבר 2015 מספר 9 אגס תפוח ולא רק

‫ציעה הושארו הצנצנות פתוחות למשך הלילה‪ .‬בשלושת הימים שלאחר‬ ‫דרך פצעים מאשר ברקמה בריאה‪ .‬בעבודה הנוכחית נבחנת האפשרות של רגישות דימ‬
‫מכן נסגרו הצנצנות למשך שעתיים‪ ,‬שלאחריהן נלקחה במזרק דגימת‬ ‫פרנציאלית מוגברת מתחת לעלי הגביע בגין הופעת סדקים מיקרוסקופיים‪ ,‬המאפשרים‬
‫גזים וריכוזם נבדק בגז כרומטוגרף‪ .‬ערכי הגזים הנ”ל הוצגו על פי היחידות‬
‫חדירה מהירה של הפטריה בשלבים מסוימים של התפתחות הפרי‪.‬‬
‫הבאות‪:‬‬
‫אתילן ‪ -‬מק״ג‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪,)µg/k fruit weight/h‬‬ ‫תמונה ‪ :1‬הבדלי הרגישות של רקמת העוקץ (משמאל) ורקמת הפיטם (מימין) בפירות‬
‫‪ - CO2‬מ״ל‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪.ֿ)ml/kg fruit weight/h‬‬ ‫אפרסמון‬

‫תוצאות‬ ‫שיטות וחומרים‬

‫‪ 0‬איפיון התופעה של הבדלי הרגישות בפירות אפרסמון בין אזור‬ ‫פירות אפרסמון מזן ׳טריומף׳ נקטפו במהלך העונה ממטעים באזור השרון וטופלו באותו יום‬
‫העוקץ לאזור הפיטם ‪ :‬הרגישות השונה לאלטרנריה של קליפת ה�פ‬ ‫או ביום שלמחרת‪ .‬במהלך עונת‪ 2012‬בוצעו חמישה קטיפים‪ ,‬כולל קטיף מסחרי‪ ,‬בתאריכים‬
‫רי באזור העוקץ‪ ,‬מתחת לעלי הגביע‪ ,‬אופיינה באמצעות מעקב אחר‬ ‫הבאים‪ 55( 11.7.12 :‬יום לאחר חנטה)‪ 94( 19.8.12 ,‬יום לאחר חנטה)‪ 115( 9.9.12 ,‬יום לאחר‬
‫השינויים הפיזיולוגיים החלים בה במהלך השלבים השונים של גידול‬ ‫חנטה)‪ 155( 21.10.12 ,‬יום לאחר חנטה) וב‪( 12.11.12-‬קטיף מסחרי‪ 190 ,‬יום לאחר חנטה)‪.‬‬

‫הפרי ולאחר החנטה‪.‬‬ ‫כעשרה ימים לפני הקטיף המסחרי רוססו המטעים בג’יברלין מסחרי‪.GA3 µg/L50 ,‬‬
‫‪ 0‬משקל הפרי ואינדקס הכלורופיל במהלך העונה‪ :‬משקל הפרי‬ ‫‪ 0‬בדיקת שעורי הסידוק בקליפת הפרי‪ :‬זו בוצעה באמצעות הערכה חזותית של ה�ש‬
‫לאורך העונה עלה בכ‪ 25-‬ג׳ בממוצע לחודש (איור ‪ )1‬ונע בין כ‪ 40-‬ג׳‬ ‫טח שנצבע בשחור לאחר טבילת הפירות בתמיסה מימית ‪ FeCl3 5%‬למשך שעה וחצי‪.‬‬
‫בקטיף הראשון ‪ 55 ,‬יום לאחר החנטה‪ ,‬ועד לכ‪ 150-‬ג׳ בקטיף המ�ס‬ ‫עוצמת הנגיעות בפטריה ‪ A. alternata‬ורמת הרגישות למחלה הוערכו באמצעות הדבקות‬
‫מכוונות של פירות האפרסמון ללא יצירת פצע מכוון‪ .‬לשם כך נלקחו ‪ 20‬פירות מכל טיפול‪,‬‬
‫חרי‪ ,‬כ‪ 190-‬יום לאחר חנטה‪.‬‬ ‫עשרה עבור בדיקת עוקץ הפרי ועשרה עבור בדיקת הפיטם‪ .‬על כל אחד מהם הונחו כ‪16-‬‬
‫בקטיף שבוצע ‪-‬כ‪ 94-‬יום לאחר חנטה אינדקס הכלורופיל ברקמת הע�ו‬ ‫טיפות ש ל ‪ 2‬מיקרוליטר בריכוז ‪ 1x106‬נבגים מסביב לאזור העוקץ ולאזור הפיטם‪ ,‬במר�ח‬
‫קץ עמד על ‪ 1.6‬יחידות בממוצע ולא השתנה משמעותית עד לקטיף‬ ‫קים שווים‪ .‬הפירות המודבקים הונחו בתא לח למשך חמישה ימים בטמפרטורת החדר‬
‫השלישי‪ ,‬כ‪ 115-‬יום לאחר חנטה‪ .‬משלב זה נצפתה ירידה באינדקס‬ ‫(‪ 23-21‬מ”צ)‪ .‬בתום תקופה זו הוערכה עוצמת ההדבקה בסקלה מ‪ 0-‬עד ‪( 3‬תמונה ‪.)2‬‬
‫מרמה של ‪ 1.6‬לרמה של ‪ 0.8‬ביום ה‪ 155-‬לאחר חנטה‪ ,‬כלומר צבע‬
‫הפרי החל להשתנות מירוק לכתום‪ .‬תופעה זו מצביעה על התקדמות‬ ‫תמונה ‪:2‬‬
‫בתהליכי ההבשלה והתבגרות הפרי‪ .‬אינדקס הכלורופיל הגיע לרמתו‬ ‫סקלת עוצמות‬
‫הנמוכה ביותר בקטיף האחרון‪ ,‬כ‪ 190-‬יום לאחר חנטה‪ ,‬עם ערך של‬ ‫ההדבקה על גבי‬
‫‪ 0.2‬בממוצע באזור העוקץ‪ .‬ערך אינדקס הכלורופיל בפיטם היה גבוה‬ ‫פרי אפרסמון‪.‬‬
‫מערכו בעוקץ לכל אורך העונה‪ :‬מ‪ 1.8-‬בממוצע בתחילת העונה ל‪0.4-‬‬ ‫‪ - 0‬ללא נגיעות‪,‬‬
‫בממוצע בסופה‪ ,‬כלומר ירידה של כ‪ 77%-‬באזור הפיטם לאורך כל‬ ‫‪ 3-1‬עוצמות‬
‫שלבי גידול הפרי‪ ,‬לעומת ירידה של כ‪ 87.5%-‬באזור העוקץ‪ .‬הבדל זה‬ ‫נגיעות עולות‬
‫מצביע על שוני במועדי ההבשלה של שני צדי הפרי‪ .‬על פי מדד זה רקמ‬
‫‪ 0‬רמת הכלורופיל בקליפת הפרי‪ :‬זו נמדדה בערכי בליעה של הפרשים באורכי גל שבין‬
‫מת העוקץ מגיעה לבגרות מוקדמת בהשוואה לרקמת הפיטם‪.‬‬ ‫‪ 670‬ל‪ 720-‬ננומטר‪ ,‬לקבלת אינדיקציה לרמת הבשלות של הפרי‪.‬‬
‫‪ 0‬פליטת אתילן (‪ :)C2H4‬פליטת האתילן כ‪ 94-‬יום לאחר חנטה היא‬
‫הגבוהה ביותר ‪ -‬כ‪ 27-‬מק״ג‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪)27µg/kg fruit weight/h‬‬ ‫‪ 0‬פליטת אתילן ו‪ :CO2-‬מכל טיפול נלקחו ארבעה פירות‪ ,‬מכל פרי נדגמו שש דיסקיות‬
‫ברקמת העוקץ לעומת ‪ 4‬מק״ג‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪)4µg/kg fruit weight/h‬‬ ‫בקוט ר ‪ 2-1‬מ״מ ו‪ 6-‬מ״מ עומק מאזור העוקץ ומאזור הפיטם‪ .‬כל אחת מהדיסקיות הו�כ‬
‫ברקמת הפיטם (איו ר ‪ .)1C‬כ‪ 21-‬יום לאחר מכן עדיין נצפה הבדל ב�כ‬ ‫נסה לצנצנת זכוכית בנפח ש ל ‪ 10‬מ״ל‪ .‬כדי שהבדיקה לא תושפע מהתגובה לחיתוך ול�פ‬
‫מות האתילן הנפלט בין שני אזורים אלה בפרי‪ :‬בעוקץ ‪ 1.7‬מק״ג‪/‬ק״ג‪/‬‬
‫שעה (‪ )1.7µg/kg fruit weight/h‬ובפיטם רק ‪ 0.6‬מק״ג‪/‬ק״ג‪/‬שעה‬
‫(‪ .)0.6µg/kg fruit weight/h‬הבדלים אלה נעלמו רק בקטיף שבוצע‬

‫‪ 155‬יום לאחר חנטה‪.‬‬
‫ביום ‪-‬ה‪ 94-‬מחנטה נצפו ההבדלים הגדולים ביותר בין העוקץ לפ�י‬
‫טם‪ :‬פליטת אתילן בעוקץ הייתה ‪ 177‬מ״ל‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪177ml/kg‬‬
‫‪ )fruit weight/h‬וזאת של הפיטם ‪ 83‬מ״ל‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪83ml/kg fruit‬‬
‫‪ .)weight/h‬כ‪ 21-‬יום אחר כך עדיין נראו הבדלים‪ ,‬כאשר קצב הנשימה‬
‫בעוקץ עמד על ‪ 70‬מ״ל‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪ )70ml/kg fruit weight/h‬ובפיטם‬

‫על ‪ 52‬מ״ל‪/‬ק״ג‪/‬שעה (‪( )52ml/kg fruit weight/h‬איור ‪.)1D‬‬
‫‪ 0‬פליטת ‪ :CO2‬החל מהיום ה‪ 94-‬מחנטה ועד הקטיף המסחרי‪,‬‬
‫כ‪ 190-‬יום לאחר החנטה‪ ,‬מצטמצמים עד נעלמים כמעט לחלוטין‬

‫הבדלי פליטת ה‪:CO2-‬‬

‫‪‘ 44 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ספטמבר ‪2015‬‬