Page 47 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין
P. 47

‫חו״ל וכולי‬                                                         ‫ומתמשכות לא כל העצים במטע ינוגעו או יחלו‪ ,‬גם כאשר מדובר‬
                                                                   ‫בצמחים שמקורם מאותו קלון ואחידים מבחינה גנטית (ראה איור)‪.‬‬
‫תמונה ‪ :3‬גפנים מזן ‪ Perera‬עם סימנים חזקים של צהבון (‪Flavescence‬‬    ‫עובדה זו קיבלה אישור בלא מעט כרמים ומטעים שניטעו בהם זנים‬
‫‪ .)Doree‬לעתים נדירות‪ ,‬גם במקרים הקשים ביותר מוצאים גפן שלא חלתה‬
‫או חלתה והחלימה‪ .‬בגפנים אלו יש לאשש את היותן נושאות עמידות אינדוו‬                    ‫מוגדרים וידועים שנחשפו למחלות שצוינו לעיל‪.‬‬
‫קטיבית‪ ,‬את יציבות העמידות והאפשרות להעברתה לגפנים בנות בהרכבה‪.‬‬
                                                                                                                                     ‫תמונה ‪:2‬‬
                       ‫הספציפיות היא לרוב גנרית ומושפעת מהסביבה‬                                                                      ‫אפידמיה חמורה‬
                                                                                                                                     ‫של צהבון הגפן‬
                                      ‫מסקנות‬                                                                                         ‫(‪Flavescence‬‬
                                                                                                                                     ‫‪ )Doree‬בגפנים‪.‬‬
‫בדרך כלל לא ניתן לעצור מבעוד מועד או בזמן סביר מגפות במו‬                                                                             ‫כרם זה כולו‬
‫טעים‪ .‬עם זאת‪ ,‬באזורים מוכי מגפות נתגלו עצים בודדים שהפגינו‬                                                                           ‫ממקור אחיד וזהה‬
‫עמידות והיו ללא כל סימני מחלה‪ .‬אמנם לא ידועים זנים בעלי עמיו‬                                                                         ‫(זן וכנה)‪ ,‬אך לא‬
‫דות גנטית כנגד המחלות בהן מדובר‪ ,‬אך הסתבר שקיימות עמיו‬                                                                               ‫כל הגפנים מראות‬
‫דויות שונות מאלו הקרויות גנטיות‪ ,‬לדוגמה עמידות מושרית ממוצא‬                                                                          ‫חולי‪ .‬גם בסופן‬
‫אפיגנטי‪ .‬עמידויות אלו יכולות להיות יציבות‪ ,‬גנריות ואפילו מועברות‬                                                                     ‫של מגפות קשות‬
‫לצאצאים‪ .‬ניתן לזהות את העמידות המושרית בצמחים שהחלימו‪,‬‬                                                                               ‫ומתמשכות‬
‫אך גם בצמחים שעברו סלקציה ולא הראו חולי למרות חשיפה מתו‬                                                                              ‫ניתן למצוא גפנים‬
                                                                                                                                     ‫שהראו עמידות‬
                                  ‫משכת באזורים מוכי מחלה‪.‬‬
‫יש להוסיף שקיימים חומרים כימיים מורכבים‪ ,‬למשל ‪Acibenzolar-‬‬         ‫מהאיור ניתן לראות שעצים שנראים בריאים במהלך מגפה מתמשכת‬
‫‪ ,S-methyl‬שיכולים לגרום להשראת עמידות‪ .‬רבים מהחומרים הללו‬          ‫נבדלים בבירור מהעצים החולים או המתים בסביבתם המיידית‪ .‬אפו‬
‫שימשו ‪ in vitro‬ובמבנים מוגנים‪ ,‬אך פחות במטעים פתוחים‪ .‬בטבע‪,‬‬        ‫שר לראות דוגמה של סלקציה טבעית‪ :‬תפוח אחד נותר בריא (ריבוע‬
‫גם עמידות מושרית עוברת סלקציה‪ .‬לא ידוע לנו כמה מן העמידויות‬        ‫ירוק) באמצע קבוצת עצים מתים (ריבועים בצבעים אחרים) מאותו זן‬
‫נותרות פעילות וכמה מהן אובדות‪ ,‬אך מבחן התוצאה מראה שאלו‬            ‫שמתו ממחלה שנגרמה מהפטרי ה ‪ .Rosellinia neatrix‬מדובר ב�פ‬
‫שניתן לאתרן בעצים במטע עברו בהצלחה‪ ,‬באופן כלשהו‪ ,‬את הבו‬            ‫טריה שנעה היטב בקרקע ולכן לא סביר שהעץ לא נוגע‪ ,‬ולא מדובר‬

                                              ‫רירה הטבעית‪.‬‬                                              ‫בהתחמקות (‪.)Escape‬‬
                                                                   ‫גם במטעי קיווי הסובלים ממחלות בקטריאליות שנגרמות מפו‬
                                        ‫סיכום‬                      ‫סאודומנס (‪ )Pseudumonas syringae p.v. Actinidiae‬פוגשים‬
                                                                   ‫עצים בודדים שעמדו בפני המחלה‪ ,‬גם כאן בתוך קבוצה של עצים‬
‫צמחים שעברו אינדוקציה שעמדה בסלקציה הטבעית יכולים לשו‬              ‫שנפגעו‪ ,‬וקיימות דוגמאות רבות לעצים יחידים שעמדו בפני מחלות‬
‫מש מקור עמידות פוטנציאלי במלחמה במחלות‪ .‬עצים שעומדים‬               ‫שנגרמו מפטריות‪ ,‬חידקים‪ ,‬נגיפים או פיטופלסמות‪ .‬מדובר אם כן‬
‫בהצלחה בפני גלים של הינגעות או נגיעות חוזרת ונשנית עשויים להיות‬
‫יקרי ערך ויש לרבותם דווקא באזורים נגועים‪ ,‬לאישוש עמידותם ולקיום‬                                                    ‫במעין חיסון‪.‬‬

                                       ‫העמידות בתנאי עקה‪.‬‬                                             ‫ומה הלאה?‬
‫בהיעדר עמידות גנטית יש לקדם את פני המגפות באמצעות עמידויות‬
‫נרכשות‪ .‬זוהי המשמעות של כותרת המאמר‪ ,‬לפיה יש מגפות הניתנות‬         ‫איך משביחים גנטית את הצמח? תחילה מאתרים עצים ששרדו מגו‬
‫לריפוי מכוח עצמן‪ ,‬באמצעות עמידות נרכשת‪ ,‬ולאו דווקא באמצעות‬         ‫פה (ראה תמונות ‪ )3 ,2‬ומאמתים כל מקרה לגופו‪ .‬בוחנים באמצעות‬
                                                                   ‫ניסויים אם מדובר באינדוקציה אמיתית לעמידות לפתוגן‪ ,‬כמו במקו‬
                ‫שימוש בצמחים בריאים שלא נחשפו למחלות‪0 .‬‬            ‫רה של צהבון הגפן הפיטופלסמתי‪ ,‬או בסבילות נרכשת‪ ,‬כמו במקרה‬

                                                                                            ‫של צהבון הגלעיניים האירופי במשמש‪.‬‬
                                                                   ‫בשלב זה בוחנים אם העמידות ספציפית לפתוגן מסוים או גנרית‬
                                                                   ‫(כללית)‪ .‬בוחנים את יציבות האינדוקציה לעמידות‪ ,‬האם מדובר בתוו‬
                                                                   ‫צאה של השפעת תנאי סביבה או של שינויים אפיגנטיים (אינדוקציה‬

                                                                                                    ‫לעמידות) העוברת לצאצאים‪.‬‬
                                                                   ‫בבעלי חיים ניתן היה להראות ששינויים אפיגנטיים יכולים להתקיים‬
                                                                   ‫בעשרה דורות של צאצאים‪ .‬בצמחים שמרבים בצורה וגטטיבית‬

                                                                    ‫ההעברה של סמנים אפיגנטיים צריכה להיות מהירה ופשוטה יותר‪.‬‬

‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יוני ‪2016‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52