Page 45 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין

‫חו״ל וכולי‬ ‫בריאים‪ ,‬שברוב המקרים רגישים ממש כמו קודמיהם‪ .‬אם כן‪ ,‬ככל ששיעור ההתפשטות‬
‫הטבעית של הפתוגן גבוהה יותר כך פוחתת ההסתברות למנוע ובוודאי להכחיד את‬
‫מחדש (‪ )ex novo‬בצמחים במהלך חייהם במפגש ובהתנסות עם‬
‫הפתוגנים‪ .‬צורות עמידות אלו תוארו במספר רב של פרסומים‪ ,‬כמו גם‬ ‫המחלה‪ ,‬במיוחד בצמחים בריאים שאינם מושרי עמידות‪.‬‬
‫במאמר זה‪ .‬עד כה ידוע כי הצמחים יכולים ׳להיוולד׳ עם רגישות למחו‬ ‫כלומר‪ ,‬האסטרטגיה הקלאסית‪ ,‬המבוססת על השימוש בצמחים בריאים‪ ,‬הגם שהם‬
‫לה מסוימת‪ ,‬אך בעקבות חשיפה לעקה מטיפוס ביוטי (נגיעות בווירוס‪,‬‬ ‫נעדרים כל סוג של עמידות או סבילות‪ ,‬לא הועילה עבור מחלות רבות בעלות אופי מגו‬
‫פיטופלסמה‪ ,‬חידק‪ ,‬פטריה או אילוח באקריות‪ ,‬נמטודות‪ ,‬חרקים וכו’)‬
‫או עקב חשיפה לעקה אביוטית (פצעים‪ ,‬יובש‪ ,‬חום חריג‪ ,‬קרה‪ ,‬מחסור‬ ‫פתי שלא כאן המקום לפרטן‪.‬‬

‫ופיטוטוקסיות)‪ ,‬הם יכולים להגיב באופן פרטני ולרכוש עמידות‪.‬‬ ‫שינוי הגישה‬
‫איך זה קורה? התהליכים הביוכימיים והמסלולים המטבוליים המובילים‬
‫לאינדוקציה של עמידות הינם שונים‪ .‬בין הרבים שתוארו גם ה’עמידות‬ ‫וכך‪ ,‬לאחר תוצאות מאכזבות רבות ומחלות שלא ניתן היה לדכא‪ ,‬נראה ראוי לעודד מחו‬
‫הסיסטמית הנרכשת’ (‪)Systemic Acquired Resistance = SAR‬‬ ‫קר וניסויים שיאפשרו גישות הגנה חדשניות‪ .‬לא בהכרח אלטרנטיביות לאלו המשמשות‬
‫המתוארת בהמשך‪ .‬כאשר הגורם לאינדוקציה של עמידות (שיכול‬ ‫כיום‪ ,‬אך כוללות הדברה משולבת ושקולה‪ .‬יש לציין שהדברת וקטורים (חרקים מעבירי‬
‫להיות הפתוגן עצמו) בא במגע עם הצמח הפונדקאי נוצר דו‪-‬שיח בין‬ ‫מחלות‪ .‬המערכת) הינה בעייתית ‪ -‬לא מספיקים טיפולים יחידים ולא די בהוצאת צמו‬
‫מולקולות הצמח וגורם האינדוקציה (למשל הפתוגן)‪ .‬הצמח והפתוגן‬ ‫חים המשמשים מקור לאינוקולום (כמות התחלתית של אורגניזמים שממנה מתפתחת‬
‫אוכלוסיה יותר גדולה‪ .‬המערכת)‪ .‬מקור המדבק יכול להימצא הרחק מאזור הגידול‪,‬‬
‫׳מכירים׳ זה את זה‪.‬‬
‫הצמח מגיב לנגיעות בפתוגן בהפעלת תהליכי הגנה ביוכימיים‪ ,‬המביאים‬ ‫לאורך דרכים‪ ,‬בחורשות‪ ,‬בגנים מגודרים וקיים על כן קושי להגיע אליו‪.‬‬
‫ליצירת ריאקציות חמצון (למשל מי חמצן)‪ ,‬ובעקבות כך של חומצה‬ ‫‪ 0‬עמידות גנטית ‪ -‬שטח מחקר לא קל‪ :‬קיימות הוכחות רבות לקושי ולעתים לח�ו‬
‫סליצילית( (‪ .)Salicylic acid = SA‬זו מפעילה ביטוי גנים של צמחים ש�מ‬ ‫סר האפשרות לאתר גנוטיפים כנגד מחלות קשות של עצים וצמחים רב שנתיים‪.‬‬
‫סנתזים חלבונים שונים (‪ ,)Pathogen Related Proteins = PRP‬כמו‬ ‫ההתייחסות היא למחלות הנגרמות מפיטופלסמות ונגיפים‪ ,‬וכן למחלות הנגרמות מפו‬
‫טריות וחידקים‪ .‬לדוגמה ה‪ Flavesence doree-‬בגפן‪ ,‬מחלת צהבון בגפן הקרויה ‪Bois‬‬
‫פעילות אנטימיקרובית‪.‬‬ ‫‪ Noir‬ומחלת מטאטא המכשפה ‪ Apple’s witches broom‬בתפוח‪ ,‬מחלת ניוון האגס‬
‫גם מיקרואורגניזמים לא פתוגניים‪ ,‬כמו המיקוריזה( (‪ )Mycorrhiza‬והאנד�ו‬ ‫‪ ,Pear Decline‬מחלת הצהבון הפיטופלסמתי של הגלעיניים ‪European Stone Fruit‬‬
‫פיטים( (‪ ,)Endophytes‬מוכרים על ידי מנגנוני ההגנה של הצמח‪ .‬גם ב�מ‬
‫קרה זה הצמח נערך להגנה (‪ .)Priming‬באופן זה‪ ,‬כאשר מתרחש מפגש‬ ‫‪ Yellows Phytoplasma – ESFYP‬ומחלת ה‪ Sharka-‬באפרסק‪.‬‬
‫עד כה לא נמצאו גנוטיפים הכוללים עמידות גנטית לחירכון האגס בגידולים שונים‪ ,‬מחלת‬
‫עם פתוגנים וירולנטיים‪ ,‬הצמח ערוך להגיב עם ריאקציות הגנה מהירות‪.‬‬ ‫הבקטריוזיס בקיווי והמחלות הנגרמות מ‪ Xylella fastidiosa-‬בזית‪ ,‬בגפן ובהדרים‪ ,‬כמו‬
‫ממה שנאמר כאן ניתן להבין שצמחים שגדלו בסביבה פתוחה והיו‬ ‫גם מחלת צוואר השורש בתפוח הנגרמת מהפטריה ‪ .Rosellinia necatrix‬בראשית‬
‫חשופים להינגעות או עקה יכולים לעבור אינדוקציה מתמשכת‪ ,‬ירכשו‬ ‫ההתפשטות של המחלות נדמה היה לעתים שזנים מסוימים מתנהגים כעמידים‪ ,‬אך עם‬
‫עם הזמן עמידות ויהיו פחות ופחות רגישים לגורם העקה‪ .‬לעומתם‪,‬‬ ‫חלוף השנים‪ ,‬בתנאי לחץ של אינפקציה טבעית‪ ,‬אף אחד מהם לא ניצל‪ .‬ממצא זה אושר‬
‫צמחים המוחזקים בתנאים מבודדים מהסביבה הטבעית מראים רגיו‬
‫שות‪ .‬בין אלה יש לציין צמחים שגדלו במעבדה או מבחנה (‪)in vitro‬‬ ‫על ידי כורמים ונוטעים באזורים שונים בעולם‪ ,‬ולא רק באיטליה‪.‬‬
‫ובקושי יכולים לרכוש עמידות במהלך גידולם‪ .‬צמחים אלה ׳לא מחוו‬ ‫אם כן‪ ,‬החיפוש אחר גנוטיפים של עמידות גנטית למחלות אלו לא הניב פרי‪ .‬כפי שדווח‬
‫סנים׳ ועל כן פחות ערוכים או מותאמים לסביבה מאיימת בהשוואה‬ ‫בפרסומים רבים באיטליה ובעולם‪ ,‬באמצעות שיטות אנליזה חדשות‪ ,‬כמו גם התקדמות‬
‫מהירה של מחקרים במהלך המחלה‪ ,‬נמצאו אמנם בצמחים הוכחות לסוגים שונים של‬
‫לצמחים שגדלו חשופים לאירועי עקה‪ ,‬כולל מחלות‪.‬‬ ‫עמידות או סבילות לפתוגנים‪ ,‬אך אלה אינם עמידים גנטית ברמה הקלאסית והקונסטיו‬
‫צורות עמידות אלו‪ ,‬שהן תוצאה של אינדוקציה בצמח‪ ,‬ניתן להשוות לחיו‬
‫סון של בעלי חיים‪ .‬הבסיס הפיזיולוגי‪ ,‬המסלולים המטבוליים והתרכובות‬ ‫טוטיבית‪ ,‬כלומר אינם בעלי עמידות פנימית‪ ,‬מתוך עצמם‪.‬‬
‫הביוכימיות שפועלות בצמח ובבעלי חיים‪ ,‬דומות‪ .‬ככל שתחום זה זוכה‬ ‫‪ 0‬צורות ׳חדשות׳ של עמידות וסבילות‪ :‬מזה כמה עשרות שנים ידוע במחקר על צ�ו‬
‫להבנה מעמיקה יותר כך קטנים ההבדלים בין מערכות ההגנה של צמו‬ ‫רות שונות של עמידות למחלות בצמחים‪ .‬מדובר בעמידות לא מולדת‪ ,‬שיכולה להתבטא‬

‫‪‘ 45 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יוני ‪2016‬‬