Page 38 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר11 פיסטוקים ושאר פיצוחים

‫פוזריום ‪ TR4‬ככוח‬ ‫מטע בננות נגוע‪ .‬צילם‪ :‬ד״ר יאיר ישראלי‪ .‬להמחשה בלבד‬
‫מניע להנהגת גישות‬
‫חקלאיות‪-‬אקולוגיות‬ ‫חיפוש אחר שיטת גידול ברת‪-‬קיימא בבננות‬
‫היא מטרה מועדפת‪ ,‬אך השינויים במערכת‬
‫בייצור בננות‬ ‫חקלאית הכפופה לגישה אקולוגית קשים‬
‫ליישום בהשוואה לשינויים פשוטים‪ ,‬כמו‬
‫ג’ף דניאלס ‪ /‬משרד החקלאות והדיג‪ ,‬קווינסלנד‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫למשל החלפת חומר מדביר חרקים אחד‬
‫(מתוך הרצאה שנשא בכנס בצרפת‪ ,‬אוקטובר ‪)2016‬‬ ‫בחומר דומה‪ ,‬וזאת בשל מורכבות השפעות‬
‫מאנגלית‪ :‬עמי להב ‪ /‬מו״פ גליל מערבי‬ ‫הגומלין וההבנה המוגבלת של התוצאות האפשריות בתחום החברתי‪,‬‬
‫הכלכלי‪ ,‬התרבותי והביופיסיקלי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא רק שהשינויים מסונ‬
‫הידועה גם כמחלת פנמה‪ ,‬שיצרה מצב חדש‪.‬‬ ‫בכים ויקרים ליישום‪ ,‬הפרי המיוצר במערכות חדשות אלו לא תמיד‪,‬‬
‫בתחילת מרץ ‪ 2015‬הוכרז כי פטריית הפוזריום מגזע ‪ ,TR4‬הפוגעת‬
‫בזנים מקבוצת הקוונדיש‪ ,‬נמצאה לראשונה באזור עמק נהר הטולי‬ ‫אם בכלל‪ ,‬מכסה את ההשקעה הנדרשת‪.‬‬
‫)‪ ,(Tully River‬הנמצא בחוף הטרופי של צפון קווינסלנד‪ ,‬אזור גידול‬
‫הבננה העיקרי באוסטרליה‪ .‬עולם הבננה כיום נושא עיניו אלינו האוסטנ‬ ‫גידול בננות מקבוצת הקוונדיש‬
‫רלים כדי לראות איך נתגבר על בעיה חמורה זו‪ ,‬בעיקר לאור ההצלחה‬ ‫בחוף הטרופי של צפון קווינסלנד‪ ,‬אוסטרליה‬
‫הגדולה שהייתה לנו בהדברת הסיגטוקה השחורה )‪,(Black Sigatoka‬‬
‫מחלת עלים פטרייתית בבננות‪ .‬ובכן‪ 18 ,‬חודשים לאחר גילויה בצפון‬ ‫לביצוע השקעות על ידי היצרנים באוסטרליה יכולת מוגבלת בשל‬
‫קווינסלנד נמצאת נגיעות ‪-‬ה‪ TR4-‬במשק אחד בלבד‪ ,‬המשק שבו נ�ת‬ ‫ההפסדים הנגרמים בעקבות סערות הציקלון הטרופי ומחיר הפרי‬
‫גלתה לראשונה‪ .‬הנצרים הנגועים הושמדו בהדרגה ואלה שמסביבם‬ ‫הנמוך הנקבע ברשתות השיווק‪ .‬בנוסף‪ ,‬אזור גידול הבננות קרוב לשתי‬
‫הוזרקו בגליפוסט (ראונד אפ) והושמדו‪ .‬ייצור פרי ממטע זה אמנם‬ ‫מערכות טבע המוכרות כאתרי המורשת העולמית של אונסקו‪ :‬שונ‬
‫נמשך‪ ,‬אך תוך הקפדה יתרה על נהלי ביטחון ביולוגיים‪ ,‬כלומר מנינ‬ ‫נית האלמוגים הגדולה ושמורת הטרופיים הלחים שבצפון קווינסלנד‪.‬‬
‫עת העברה לאתרי גידול אחרים‪ .‬יצוין כי המשק נמצא בשלבי מכירה‬ ‫דווקא באזור זה היה צפי לגישה חקלאית‪-‬אקולוגית בייצור בננות תוך‬
‫לארגון מגדלי הבננות האוסטרליים‪ .‬המטרה היא לבודד נצרים נגועים‪,‬‬ ‫הפחתת השימוש בתכשירי הדברה‪ ,‬אך השינוי בפועל היה מוגבל‬
‫לעצור את ייצור נבגי הפטריה בקרקע ובסופו של דבר לחסל את המנ‬ ‫ובנוסף לכך הופיעה מחלת הפוזריום מגזע ‪,Tropical Race – TR4‬‬

‫טע כדי למנוע את התפשטות המחלה‪.‬‬

‫מניעה ובידוד‬

‫לפוזריום מגזע ‪ TR4‬אין ריפוי גידולי או אמצעי הדברה כימי‪ .‬מניעה‬
‫(תכנית א’) היא השיטה המקובלת להגנה על תעשיית הבננות‪ .‬המחנ‬
‫לה מתפשטת בעיקר באמצעות הפצת חומר ריבוי נגוע וכן קרקע או‬

‫‪‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬נובמבר ‪2016‬‬