Page 39 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית
P. 39
ענף החודש
וחומרים כימים בע"מ׳) .לאחר שלוש עונות של טיפול הדישון ,הער פרי ( .)2בנוסף ,בריכוזי החנקן הגבוהים נמצאה ירידה באיכות השמן
צים שכלל לא דושנו בחנקן נראו במצב עקה חמור ,אי לכך בעונות ( .)3דישון חנקן עודף לא ניתן לאיתור בבדיקות מקובלות של עלים
2015/166עודכנה רמת החנקן ל 4-ק"ג/ד׳ לעונה (רמת הטיפול הו�ג דיאגנוסטיים ( .)2תוצאות המחקר במכלים מעידות שלדישון בחנקן
דרה -כ .)0,4-לכל רמת טיפול נפרסה בשטח מערכת השקיה (ט�פ
טוף) נפרדת ,שסיפקה יחד עם מי ההשקיה את מנת הדשן הרצויה השפעה משמעותית על פוריות העץ ואיכות השמן (.)3 ,2
(הדשיה) לשבע חלקות בכל טיפול .הניסוי הוצב בתבנית של בלוקים מטרת המחקר הנוכחי הייתה להניח תשתית ידע לפיתוח ממשק
באקראי .מנת הדישון הוספה באופן פרופורציונלי למי ההשקיה ,כך הזנה מושכל לחנקן במטעי זית אינטנסיביים ,כמו גם אימות תוצאות
המחקר בעצים שגודלו במכלים ,זאת כחלק מהמאמץ למקסם יבור
שריכוז המינרלים יהיה אחיד ורציף לאורך מרבית עונה ההשקיה. לים לאורך זמן ,תוך צמצום פגיעה באיכות השמן ונזקים סביבתיים
בכל אחת משש שנות הניסוי נאסף במהלך חודש יולי מעצי הדיגום עקב שטיפת חנקות למי תהום ( .)4בדיווח הנוכחי מוצגות תוצאות
בחלקות הניסוי מדגם של -כ 100-עלים דיאגנוסטיים (העלים הצע�י
רים ביותר שהגיעו לגודל מלא ,מענפים ללא פרי) ונקבע ריכוז החנקן היבול ומרכיבי הפוריות בלבד.
בעלים .כל שנה באביב נמדד היקף הגזע של העצים וחושב הגידול
במהלך הניסוי .בתקופת הפריחה בוצע אומדן חזותי של עוצמת הפר בתמונה:
ריחה לפי סקלה של 0עד = 5 :5עוצמת הפריחה הגבוהה ביותר. ראש מערכת
בנוסף נקבע מספר הפרחים בתפרחת ושיעור הפרחים השלמים ההשקיה בניסוי
במדגם של עשר תפרחות לעץ .כעבור כשלושה חודשים נקבע שיר
עור החנטה במדגם של שישה ענפים לעץ שנבחרו וסומנו בזמן פריר שיטות וחומרים
חה .העצים נמסקו בעזרת מנערת גזע מאספת ,הפרי נשקל ברמת
עץ בודד ונלקח מדגם לבדיקה של תכולת מים ושמן בפרי במערכת המחקר נערך במטע זית מסחרי אינטנסיבי שניטע ב 2007-עם עצי
׳ברנע׳ בשטחים של קיבוץ נגבה וטופל על ידי גד"ש דגנים (שותפות גיר
NIRמכוילת (אנליזה בספקטרום קרינה אינפרה אדום קרוב) (.)6 דולי שדה של קיבוץ נגבה ומשואות יצחק) .בתוך משבצת של כ100-
ד׳ נבחרו כ 30-ד׳ שחולקו לחלקות בנות 12עצים ( ,)4X3כאשר שני
תוצאות ודיון צילם :נריה שטרן עצים במרכז החלקה ,המוקפים בעצי שוליים ,שימשו לדיגום ומדיר
דות .במהלך עונת ההשקיה המטע הושקה פעמיים בשבוע במים
נהוג להעריך את מצב ההזנה בחנקן באמצעות בדיקת ריכוזו בער שפירים .מנת ההשקיה נקבעה לפי החזר התאדות פוטנציאלית שחור
לים דיאגנוסטיים במהלך חודש יולי .בתחילת הניסוי (יולי )2011ריכוז שב בשיטת פנמן-מונטיס ( )5עם פקטור הגידול שמסופק על ידי
החנקן בעלים דיאגנוסטיים מחלקות הניסוי השונות היה דומה (ראה
טבלה) .לאחר עונה אחת של טיפולי הדישון ניתן היה לזהות הבדלים שה"מ .מנת ההשקיה העונתית עמדה על ממוצע של כ 550-מ"מ.
בריכוז החנקן בעלים בין רמות הדישון ,כאשר בהמשך הניסוי ההבר ניסוי הדישון החל ביוני 2011וכלל ארבע רמות חנקן 15 ,7.5 ,0 :ו30-
דלים גדלו ושיקפו את רמת החנקן (טבלה) .בעונ ת 2015ריכוז הח�נ ק"ג חנקן צרוף/ד׳ בעונה .מנת הדישון העונתית כללה בנוסף 8ק"ג
קן בעלים מרמת הדישון הגבוהה ביותר ( 30ק"ג/ד׳) הגיע לערך של זרחן ( 30 ,)P2O5ק"ג אשלגן ( )K2Oומיקרו-אלמנטים (קורטין ,׳דשנים
,1.79%בעוד שברמה הנמוכה ביותר (ללא תוספת חנקן עד 2014
ויישום של 4ק"ג/ד׳ בעונות )2015/16ירד לערך של ( 1.25%טבלה).
ערך זה נמצא מתחת לסף הרצוי ומעיד על מחסור בחנקן ( .)7ריכוזי
החנקן שנמצאו בעלים העידו שזמינות החנקן לעצים אכן השתנתה
בעקבות טיפול הדישון ובהתאם לרמות שניתנו.
בטבלה מוצגת השפעת רמת הדישון בחנקן על ריכוז החנקן בעלים
דיאגנוסטיים ( %מחומר יבש)
2015 2014 2013 2012 2011 מנת חנקן שנתית
(ק״ג/ד׳)
1.25c 1.28a 1.30b 1.31b 1.30a 0,4
1.39bc 1.55a 1.48ab 1.43ab 1.25a 75
1.56b 1.70a 1.46ab 1.43ab 1.29a 150
1.79a 1.74a 1.52a 1.52a 1.31a 300
גידול נוף העץ נמצא במתאם גבוה לגידול בהיקף הגזע ( .)8בהתאם
לכך ,על מנת לאמוד את השפעת הדישון על הצימוח הווגטטיבי,
נמדד וחושב הגידול בהיקף הגזע של העצים .עם העלייה ברמת
‘ 39 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,דצמבר 2017
