Page 40 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית
P. 40
איו ר :1השפעת רמת הדישון בחנקן על גידול וגטטיבי ור�פ הדישון חלה עלייה בגידול היקף הגזע (איור 1א) ,נתון שמצביע על עלייה
רודוקטיבי בצימוח הווגטטיבי עם העלייה בזמינות החנקן .ממוצע היבול העונתי
שחושב מארבע עונות ( 2013עד )2016נמצא נמוך משמעותית ברמת
הערות: הדישון הנמוכה ביותר ( ,)0,4פחיתה של כ 35%-ביחס לרמת הביניים
-חלקות הניסוי דושנו בארבע רמות חנקן שונות( 0,4 :ללא חנקן עד ,2014 של 15ק"ג חנקן/ד׳ לעונה ,שנמצאה כרמה המיטבית (איור 1ב) .גם
ברמת הדישון הגבוהה ביותר נמצאה פחיתה ביבול ביחס לרמה המיר
4ק"ג בעונות 15 ,7.5 ,)2015/16או 30ק"ג חנקן צרוף/ד׳ בעונה; טבית ( ;15%איור 1ב) ,אם כי פחיתה זו אינה מובהקת סטטיסטית.
א -גידול בהיקף גזע (ס״מ) מאביב 2011ועד אביב ;2017 מגמה זאת תואמת לזו שהתקבלה בניסוי המכלים ,שם התגובה לרמות
הגבוהות של חנקן הובילה לפחיתה משמעותית ומובהקת ביבול (,2
ב -ממוצע ארבע שנתי ( 2013עד )2016של משקל היבול/עץ בעונה .)8תוצאות ניסוי השדה מצביעות על כך שלחנקן השפעה משמעותית
(ק"ג); על היבול ,ודרושה מנה בטווח מתאים על מנת להבטיח יבול מיטבי,
ג -משקל ממוצע של פרי בודד (ג׳) לפי מדגם של 100פירות/עץ בעונות מתחת ומעל לטווח זה תיתכן פגיעה ברמת היבול.
;2014/15 לא נמצא הבדל משמעותי במשקל פרי בודד בין רמות הדישון (איור 1ג) ,כך
שלא ניתן להסביר את ההבדלים ביבול עקב הבדלים בהתפתחות וגדילת
ד -אומדן חזותי לרמת הפריחה של העצים לפי מדד של 0עד = 5( 5 הפירות .לעומת זאת ,עוצמת הפריחה הושפעה מהטיפולים ונמצאו הבדלים
עוצמת הפריחה גבוהה ביותר); משמעותיים ובמגמה דומה להשפעה על היבול (איור 1ד) .כך שניתן ליחס
לעוצמת הפריחה חלק מהאחריות להבדלים ביבול .עוצמת פריחה היא למר
-המספרים הם ממוצעים של שבע חזרות ביולוגיות (חלקות) ±שגיאת עשה צפיפות התפרחות בעץ; מספר הפרחים בתפרחת לא נמצא שונה
התקן של הממוצע (קווים אנכיים); בין רמות הדישון (איור 2א) .הפרחים בזית יכולים להיות שלמים (דו-מיניים)
או זכריים שנוצרים בעקבות התנוונות עלי הפרח (האיבר הנקבי) ( .)9פרחים
-אותיות לועזיות שונות מצביעות על הבדל מובהק סטטיסטית בין רמות שלמים וזכריים מייצרים אבקה חיונית ( ,)10אך כמובן שרק פרחים שלמים
הטיפול לפי מבחן .)P ≤ 0.05( Tukey-Kramer HSD יכולים לחנוט פרי .שיעור הפרחים השלמים בעצים מרמת הדישון הנמכה
ביותר ( )0,4היה נמוך משמעותית (איור 2ב) .אם כן ,מספר הפרחים שיכולים
לחנוט פרי נמוך מאשר ברמות הדישון האחרות .שיעור הפרחים שחנטו פרי
הושפע משמעותית מרמות הדישון ושוב במגמה דומה להשפעה על היבול
(איור 2ג) .מכאן ,שבנוסף להבדלים במספר הפרחים עקב עוצמת הפריחה
ושיעור הפרחים השלמים ,ניתן ליחס גם לשיעור החנטה חלק בהשפעת הדיר
שון על היבול ,בדומה לתוצאות שהתקבלו בניסוי המכלים (.)7 ,2
לרמת הדישון בחנקן השפעה על ויסות הפוריות בעצים ,שהתבטאה
בעוצמת הפריחה ,החנטה ושיעור הפרחים השלמים .דוגמה נוספת
לוויסות פוריות בזית היא תופעת הסירוגיות ,בה עומס פרי בשנה אחת
מעכב צימוח וגטטיבי ופריחה בשנה העוקבת ( .)11בעצים עם עומס
פרי בינוני ואחיד בין רמות הדישון( ( 50-24ק"ג/עץ) ,עוצמת הפריחה ב�א
ביב העוקב הייתה נמוכה משמעותית בעצים מרמות הדישון בהן זמינות
החנקן הייתה נמוכה (איור 2ד) .נראה שעצים תחת עקה של מחסור בחנקן
מראים נטייה גבוהה יותר לסירוגיות.
מסקנות
תוצאות המחקר בתנאי שדה מאששות את תוצאות המחקר שנערך עם
עצים במכלים ( .)8 ,2בניית תכנית דישון חנקן מתאימה היא תנאי הכרחי
למימוש פוטנציאל היבול ולמיתון הנטייה לסירוגיות בגידול זית בממשק אינר
טנסיבי .דישון בחסר עלול להוביל לפחיתה בצימוח וביבול ,ואילו דישון בעור
דף אף הוא עלול להוביל לירידה ביבול יחד עם פגיעה באיכות השמן ()3
ונזק סביבתי ( .)4מנה של כ 15-ק"ג חנקן/ד׳ המסופקת בהדשיה לאורך
עונת הגידול נמצאה מתאימה ביותר לתנאי ממשק אינטנסיבי בישראל .יש
להתאים מנה זו למאפייני המטע ,כדוגמת סוג הקרקע ותרומת החנקן במי
ההשקיה הזמינים ,ולבצע בקרה באמצעות דיגום עלים.
‘ 40 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,דצמבר 2017
