Page 17 - עלון הנוטע יולי

‫ענף החודש‬ ‫ברוב אזורי הארץ‪ ,‬ללא התייחסות להבדלי אקלים וקרקע ולעתים אף באזוש‬
‫רים בהם תנאים אלה היו בברור פחות מתאימים לזן זה‪ .‬ההיסטוריה ארוכת‬
‫משנת ‪ 2000‬לאלה שהתקבלו ‪ 12‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ .2012-‬הבדלים‬ ‫השנים של נטיעת עצי ׳סורי׳‪ ,‬ולעתים אף שנטוע של כרמי זית באזורים השונים‬
‫התפתחותיים‪ ,‬מורפולוגיים וכושר ייצור (יבול) בין הקלונים על בסיס גנטי‬ ‫ובתנאי האקלים השונים‪ ,‬הביאו לשונות גבוהה בביצועי העצים‪ .‬סקירה של עצי‬
‫נבחנו בשיטת ‪ SSR‬המבוססת על ‪ 16‬קטעים מוגדרים ב‪Biton( DNA-‬‬ ‫׳סורי׳ באזורי בעל נרחבים בישראל הצביעה על קיומם של יותר ‪-‬מ‪ 15-‬טיפ�ו‬
‫‪ )et al., 2012‬ובשיטות ‪ SNP‬המבוססת על ‪ 138‬קטעים‪ .‬מובהקות‬ ‫סים שנבדלים ביניהם מורפולוגית או התפתחותית‪ ,‬כאשר ההשוואה ביניהם‬

‫סטטיסטית נקבעה לפי ‪ 2.5‬פעמים שגיאת תקן‪.‬‬ ‫נערכה בתנאי גידול אחידים (‪.)Lavee et al., 2008‬‬
‫‪ 11‬מזנים אלה נבדקו לבחינת זהות גנטית בשיטות ‪( RAPD-PCR‬ראה ׳עברית‬
‫תוצאות‬ ‫שפה׳)‪ ,‬הושוו גם עם טיפוסי ׳נבאלי׳ המקומי( (‪ )Lavee et al., 1999‬וסווגו ב�ה‬
‫תאם לשלוש קבוצות נפרדות‪ .‬בהתבסס על השונות הגבוהה בין אוכלוסיות עצי‬
‫כאמור‪ ,‬בחלקה ג’ ניטעו עצי הקלון ׳סורי׳ לוד לבחינת ביצועים בממשק‬ ‫ה׳סורי׳ השונות הוצע להתייחס לזן מסורתי זה כאל ״משפחת ה׳סורי׳״‪ .‬יש לציין‬
‫השקיה בהשוואה לגידול בבעל‪ .‬הנתונים הממוצעים של שנות שפע‬ ‫שכל טיפוסי ה׳סורי׳ מאופיינים בביצועים טובים יחסית בגידול בעל‪ ,‬עם סירוגיות‬
‫מראים שקצב גדילת הפרי (משקל) היה גבוה בממשק השקיה כבר‬
‫מהשלבים הראשונים של התפתחות הפרי‪ ,‬בחודש יולי‪ ,‬ועד למועד‬ ‫בנשיאת יבול (‪.)Lavee., 2007‬‬
‫המסיק‪ ,‬בו הגודל (משקל) הוכפל (איור ‪ .)1‬הצטברות שמן בפירות‬ ‫עם השינויים שחלו במעבר לשיטות גידול אינטנסיביות גם בזיתי שמן התברר‬
‫החלה בעצים המושקים בערכים גבוהים במקצת מאלה שבפירות‬ ‫שעצי ׳סורי׳ לא מגיבים בהגדלת יבול משמעותית לתוספת של מים ודשן‪ ,‬ויתש‬
‫הבעל‪ ,‬אך הקצב השתווה לאחר מכן‪ ,‬בסביבות אוגוסט‪ ,‬ומאז קצב‬ ‫כן שהדבר הוא תוצאה של סלקציה טבעית שנערכה במשך דורות להתאש‬
‫צבירת השמן גבר בעצי הבעל והגיע למקסימום באמצע אוקטובר‪.‬‬ ‫מה של הזן לתנאי גידול קשים‪ .‬למרות שברוב המקרים היבול בממשק גידול‬
‫במקרה ספציפי זה תכולת השמן בעצים המושקים הגיעה לערכים‬ ‫אינטנסיבי מוכפל ומגיע לערכים של ‪ 800-600‬ק”ג‪/‬ד׳‪ ,‬עדיין התגובה לתוספת‬
‫מים ולאינטנסיפיקציה נמוכה מזו של הרבה זנים אחרים‪ .‬כאחד הזנים בהם הן‬
‫דומים לאלה שבעצי הבעל כחודש מאוחר יותר‪.‬‬ ‫השמן והן הפרי מועדפים על ידי הצרכן הישראלי‪ ,‬נעשו בארץ כמה פעולות‬
‫קצב גדילת פרי‪ ,‬צבירת חומר יבש וצבירת שמן בממשק השקיה הושווה‬ ‫סלקציה לפיתוח טיפוסים עם היענות טובה יותר לאינטנסיפיקציה‪ .‬צמחים‬
‫בשלושה קלונים ‪ -‬לוד‪ ,‬עמקה ובוכבינדר‪ .‬גדילת הפרי בשלושת הטיפוש‬ ‫שהורבו מטיפוסים אלה על ידי שתלנים באופן קלונלי הופצו במהלך השנים‬
‫סים התקדמה באופן דומה עד תחילת ספטמבר‪ ,‬אולם משלב זה נראו‬
‫הבדלים ביניהם‪ .‬קצב הגדילה בלוד ובבוכבינדר גבר‪ ,‬בעוד שבעמקה הוא‬ ‫למגדלים לצורך בחינתם בתנאי גידול אינטנסיבי בהשקיה‪.‬‬
‫נשאר יציב וכמעט ללא שינוי‪ .‬לקראת סוף נובמבר הפירות מעצי הקלון‬ ‫בעבודה זאת מוצגים נתונים משלוש חלקות שונות עם הרכב של טיפוסי‬
‫לוד היו הגדולים ביותר (משקל גבוה יותר)‪ ,‬אלה של בוכבינדר מעט פחות‬ ‫׳סורי׳ כאלה שגודלו בתנאי השקיה אחידים בפרקי זמן שונים‪ ,‬במהלכם נאש‬
‫ואלה של עמקה היו קטנים ביותר באופן מובהק (איו ר ‪2‬א’)‪ .‬אולם‪ ,‬גד�י‬ ‫ספו נתונים מורפולוגיים של העץ והפרי‪ ,‬התפתחות פרי‪ ,‬תכולת שמן ויבול‬
‫לת פרי אינה אומרת דבר על יכולת צבירת מטבוליטים‪ ,‬חומר יבש ושמן‪.‬‬
‫קצב נמוך של צבירת חומר יבש בפירות בוכבינדר הובחן כבר מאמצע‬ ‫לצד זיהוי גנטי של כל אחד מהקלונים‪.‬‬
‫אוגוסט‪ ,‬וכחודש מאוחר יותר גם צבירת השמן בקלון זה נסוגה‪ .‬פירות הקש‬
‫לון לוד‪ ,‬שהראו קצב גדילה מהיר ביותר‪ ,‬צברו גם מהר יותר חומר יבש‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫והגיעו מהר יותר גם לתכולת שמן סופית גבוהה בהשוואה לשני הקלונים‬
‫האחרים (איור ‪2‬ב׳‪ ,‬ג’)‪ .‬עם זאת יש לציין‪ ,‬שעד תחילת ספטמבר צבירת‬ ‫‪ 0‬חלקה א’‪ :‬עצים מריבוי וגטטיבי של חמישה טיפוסים קלונליים של ׳ס�ו‬
‫רי׳ (ארבעה עצים לקלון) ניטעו ב‪ 1974-‬בחלקה בבית דגן וגודלו בממשק‬
‫שמן על בסיס של משקל טרי הייתה זהה בשלושת הקלונים‪.‬‬
‫אינטנסיבי עד ‪.1998‬‬
‫איור ‪ :1‬קצב גדילת פרי (משקל) וצבירת שמן (‪ )%‬בפירות הקלון ׳סורי׳ לוד‬ ‫‪ 0‬חלקה ב’‪ :‬שלושה עצים נוספים מכל קלון שנבחן בחלקה א׳ ועוד ארבעה‬
‫בחלקת הניסוי בבית דגן בממשק בעל (‪ 500‬מ”מ גשם) ובשלחין (תוספת‬ ‫טיפוסים (שלושה עצים לקלון)‪ ,‬ניטעו ב‪ 1995/96-‬באותה חלקה בבית דגן‬

‫של ‪ 550‬מ”מ ההשקיה)‬ ‫וגדלים עד היום בממשק גידול זהה לזה שבחלקה א’‪.‬‬
‫‪ 0‬חלקה ג’‪ :‬קלון אחד‪ ,‬׳סורי׳ לוד‪ ,‬ניטע באותה חלקה ב‪ 1984-‬להשוואת‬
‫‪ - SH -‬התקשות גלעין; ‪ - BCC‬תחילת שינוי צבע לשחור‪.‬‬
‫ביצועים בין ממשק בעל והשקיה‪.‬‬
‫חומר צמחי לריבוי וגטטיבי בכל הקלונים שנבחנו נאסף ממטעים מסחריים‬
‫ברחבי הארץ ולכל קלון ניתן קוד (לא מוצג כאן)‪ .‬ברוב המקרים נרשמו נתוני‬
‫יבול פרי ושמן בשנות השפע‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪ .‬תכולת שמן חושבה‬
‫למשקל יבש ולמשקל טרי‪ .‬קצב גדילת פרי‪ ,‬שיעור חומר יבש ותכולת שמן‬
‫נקבעו בשלוש חזרות בתדירות שבועית במהלך עונת הגדילה‪ ,‬מתחילת יוני‬
‫עד אמצע נובמבר‪ .‬מדדים של יבול ממוצע‪ ,‬משקל פרי טרי‪ ,‬שיעור חומר יבש‬
‫בציפה‪ ,‬שיעור הגלעין מכלל הפרי‪ ,‬תכולת שמן על בסיס יבש ויבול שמן מסש‬
‫חרי חושבו לכל קלון בשתי החלקות‪ .‬מידת ההדירות( (‪ - Replicability‬היכ�ו‬
‫לת לקבל שוב ושוב את אותן התוצאות) של תכונות הפרי בקלונים השונים‬
‫עם התבגרותם נקבעה בכל הקלונים שבחלקה ב’ באמצעות השוואת נתונים‬

‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬יולי ‪2014‬‬