Page 20 - עלון הנוטע יולי
P. 20
דיון איור :3
היקף גזע של
הזית ׳סורי׳ גדל בישראל כזן מסחרי עיקרי בתנאי בעל .הסתגלותו ליובש ולתש שבעה קלונים
נאי סביבה מגבילים לוותה כנראה במשך עשורים של סלקציה טבעית לתנאים בממשק
קשים ,גם בתגובה נמוכה יחסית לאינטנסיפיקציה ולניצול יעיל של מים .כיוון שהש גידול אינטנסיבי
צרכן הישראלי העדיף זן זה בשל האופי הייחודי של השמן שלו וטיב פריו הכבוש, בבית דגן
החלו בארץ בעבודות סלקציה למציאת קווים קלונליים שנענים לאינטנסיפיקציה
והשקיה ועם תוספת משמעותית ביבול .סלקציות דומות נעשו בארצות שונות, -הנתונים ממדידות שנערכו 18שנה לאחר הנטיעה.
כמו בזן ׳ארבקינה׳ בספרד ( .)Tous et al., 1998אצלנו בישראל תוספת מים
ב׳סורי׳ הביאה להכפלה ביבול דרך הגדלת הנוף ובעיקר דרך העלאת גודל פרי. שהראה דגם שונה בתכלית בהרכב ה( DNA-נתונים לא מוצגים) .בהתבסס על
יש לציין שהפחתה בשיעור תכולת השמן כאשר העצים גדלים בתנאים טובים אנליזות SSRתוך שימוש ב 16-סמנים ניכרו הבדלים גדולים יותר בין הקלונים
ללא הגבלת מים היא קטנה יחסית כאשר המסיק מתבצע במצב הבשלה דומה ושיוכם לקבוצות ,בהתאם .הטיפוסים לוד ולטרון הראו קרבה גנטית גדולה זה
לזה של פירות שגדלו בבעל ( .)Lavee and Wodner, 2004מתוך שמונה קווים לזה ובאופן דומה גם דיר חנא ועמקה .שני זוגות אלה נראו בקרבה גנטית טובה
של ׳סורי׳ שבוררו בעיקר על ידי שתלנים לגידול אינטנסיבי ,שבעה גדלים בארץ כזש יותר גם לבוכבינדר ,ויכולים להיות מסווגים בקבוצה אחת .׳סורי׳ גת שמנים היה
נים מסחריים ,אולם השימוש בקווים או קלונים אלה עד היום אינו נסמך על נתונים במידה מסוימת מחוץ לקבוצה זאת ,אך עדיין באיזושהי קרבה .ניתוח באמצש
אוביקטיביים .בעבודה זאת מוצגות תוצאות של ניסויים ארוכי טווח להשוואה בין עות סמני SSRהראה שחנניה 1שייך לקבוצה שונה לחלוטין וכך גם הזן ׳נבאלי׳,
הביצועים של מרבית הקלונים הללו .נמצא ,שקצב הגדילה של הפרי וצבירת השש
מן בקלונים לוד ,עמקה ובית דגן היה די דומה עם הבדלים קטנים ביניהם ,פרט שנמצא יוצא דופן ובמרחק די גדול מכל הקלונים האחרים.
לזה של הקלון לוד ,שנענה טוב יותר מאחיו לגידול אינטנסיבי בגדילת פרי וצבירת
שמן .בניסוי שנמשך 20שנה בשתי חלקות במקביל נמצאו ממוצעי יבול של שנות
שפע גבוהים במעט אך מובהקים בקלונים לוד ועמקה בהשוואה לאלה של דיר
חנא ,בוכבינדר ובית דגן ,בהם נערכה ההשוואה בשתי חלקות הניסוי .נכון הדבר
גם לגבי תכולת שמן מסחרית ,שהייתה גבוהה בקלון לוד יחסית לאחרים .למרות
שההבדלים ביבול ובתכולת שמן (ממוצעים של שנות שפע) של הקלונים השונים
בשתי החלקות היו קטנים יחסית ,המגמה הכללית של ביצועיהם הייתה יציבה
וזהה בשתי החלקות .הבדלים מובהקים בין קלונים אחדים נמצאו גם בהשוואות
של גודל פרי ממוצע (משקל) ,שיעור הגלעין ותכולת חומר יבש בציפה ,במיוחד
בקלון בוכבינדר .על אף שנתגלו הבדלים קטנים (אך מובהקים) בביצועים של
אחדים מן הקלונים ,ההבדלים ברמה הגנטית ,כפי שנבדקו באנליזות של סניפי
,SNPלא באו לביטוי פרט לקלון גת שמנים ,שנבדל מכל האחרים ויכול אף להיות
מסווג כטיפוס או זן שונה מזה של קבוצת ה׳סורי׳ .בשיטת האנליזה SSRהצטיירה
מגמה דומה ,על אף שבטכניקה זאת היו הבדלים יותר ברורים -ב DNA-של ה�ק
לונים השונים .חשוב לציין שהאחידות שהתקבלה בביצועי הקלונים השונים אינה
ניתנת לחיזוי על בסיס ביצועי העץ בשנה הראשונה בה הוא נכנס לפוריות מלאה.
מסקנה זאת מבוססת על השוואות שנערכו בין ביצועי העץ של כל קלון בשנה
השישית לנטיעה ובין ביצועיו לאחר 12שנה ( 18שנה לנטיעה).
כאשר כוללים בנתוני הביצועים גם את אלה של שנות השפל הנתונים של גודל
פרי ממוצע משתנים לחלוטין ,כיוון שגודל הפרי בשנות שפל היה גבוה בחלקה
א’ בכ 40%-בהשוואה לממוצעי שנות השפע .ממוצעי תכולת שמן ( %טרי) לא
הראו הבדלים גדולים בין שנות שפע ושפל ,כאשר ההבדל הגדול ביותר,6% ,
נמצא בקלונים דיר חנא ובוכבינדר .כיוון שיבולי שנות השפל היו נמוכים מאוד בכל
הקלונים הם לא הוכנסו בחישוב הממוצע לצורך ההשוואה .הגדילה הווגטטיבית
של העצים הוצגה על פי נתוני היקף גזע ואלה הראו ערכים די זהים בחמישה
מהקלונים שנבחנו ,אולם בשניים אחרים ניכרו הבדלים משמעותיים .היקף הגזע
בקלון עמקה היה באופן מובהק גבוה יותר ואילו בקלון דיר חנא באופן מובהק
נמוך בהשוואה לחמשת הקלונים האחרים .למרות זאת שני הקלונים הקיצוניים
בהיקף גזעם הראו קרבה גנטית ביניהם באנליזת ה DNA-בשיטת .SSR
סוף בעמוד 22
‘ 20 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014עלון הנוטע’ שנה ס”ח ,יולי 2014
