Page 47 - עלון הנוטע ינואר 2015

‫הגנת הצומח‬ ‫רשות לביצוע החלטות אלו כבר החלו והכוונה לסיימן במהלך ‪.2015‬‬
‫המחקר עסק גם בחיפוש פתרונות התמודדות עם הבעיה במטעים‬
‫הכמותי שבין קוטר הפרי למשקלו‪ .‬בעזרת קשר כמותי זה חושבו‬ ‫צעירים‪ .‬בניסויים ראשוניים נמצא כי שימוש בתכשיר קנון (של חב׳‬
‫השינויים במשקל הפירות במהלך כל העונה‪.‬‬ ‫לוכסמבורג)‪ ,‬שאינו פעיל ישירות כנגד הפטריות אלא משפעל את‬
‫מערכת ההגנה הטבעית של העצים‪ ,‬מפחית את התמותה של שתית‬
‫תוצאות ודיון‬ ‫לים צעירים ומשפר את המצב התברואתי של עצים בוגרים יותר (‪.)1‬‬
‫במאמר זה מתוארים תסמיני המחלה המופיעים בעצי פרי נשירים בות‬
‫‪ 0‬תסמיני הבוטריוספריה והתפתחותה בעצי פרי נשירים‪ :‬בעצים‬ ‫גרים‪ ,‬ומוצגים ממצאי בדיקות וניסויים בהם נבחנה מידת ההתפתחות‬
‫הנגועים בגורם המחלה יש הפרשה של שרף מהגזע ומענפי השלד‬ ‫של גורם המחלה ברקמות מעוצות וכן הפגיעה ביבול בעצים נגועים‪.‬‬
‫(תמונה ‪ .)1‬לעתים השרף נשטף בגשם‪ ,‬אך עם התעוררות העצים‬
‫ניתן לראות הפרשה מחודשת שלו בעצים המתעוררים‪ .‬בשלב מאוחר‬ ‫שיטות ומהלך העבודה‬
‫יותר ובמקביל להפרשת השרף מתחילים העצים בהליך התנוונות‪,‬‬
‫המתבטא בהתעוררות לקויה וצימוח מעוכב ולעצים הפגועים יש‬ ‫‪ 0‬התפתחות גורם המחלה והתקדמותו ברקמות הצמחיות‪:‬‬
‫מראה ׳שקוף׳‪ .‬בשלבים מתקדמים יותר חלה התייבשות ענפים‪ .‬בחית‬ ‫עצים בני כשנה וחצי הובאו למעבדה ממשתלת חנני באלוני אבא‪.‬‬
‫תוך ענפים המראים תסמינים של הפרשת שרף והתנוונות ניתן להבחין‬ ‫כל השתילים נבחנו ויזואלית לתסמיני המחלה ולא אובחנו כחולים‪.‬‬
‫באזורים נקרוטיים של העצה ובהתנוונות קשה של השיפה (תמונה ‪.)2‬‬ ‫הכנות שנכללו בניסוי היו ניקלס‪ ,MMD ,2729 ,‬הנסן‪ ,2426 ,‬ויקינג‪,‬‬
‫בשלבים מתקדמים של המחלה העצים מתים (תמונה ‪ .)3‬הפגיעה‬ ‫משמש‪ 677 ,‬וקולט‪ .‬הרוכבים שנכללו בניסוי היו מהמינים דובדבן‬
‫בעצים ובכושרם להניב משפיעה על הכדאיות הכלכלית שבהחזקתם‬ ‫(הזן ׳ריינה׳)‪ ,‬משמש (הזנים ׳רעננה׳ ו‪ )322-‬ואפרסק (הזן ׳עודד׳)‪.‬‬
‫ההדבקות בוצעו באמצעות חיתוך השיפה באזור ההדבקה (רוכב‬
‫ובמקרים רבים המטעים החולים נעקרים (תמונה ‪.)4‬‬ ‫או כנה) ש ל ‪ 24‬עצים‪ ,‬עשרה עצים להדבקה ברוכב‪ ,‬עשרה בהד�ב‬
‫קה בכנה וארבעה בביקורת (ללא הדבקה)‪ .‬השיפה נחתכה בעזרת‬
‫תמונה ‪ :1‬הפרשת שרף‪ ,‬מתסמיני המחלה‪ ,‬אופייני למצבי עקה‬ ‫סכין מנתחים סטרילית ועל הפצע הונחה פיסת מצע מזון הנושאת‬
‫את תפטיר הפטריה החיה‪ .‬הפצע נעטף בנייר סינון רטוב ונאטם‬
‫תמונה ‪:2‬‬ ‫בפרפילם‪ ,‬לשמירת הלחות בו‪ .‬לאחר חודש ובמהלך כל חודש עד‬
‫התנוונות העצה‬ ‫תום הניסוי בוצעה הערכה ויזואלית של סימני המחלה ונקבעה חות‬
‫והשיפה‪ .‬בחתך‬ ‫מרת הנגיעות‪ .‬בתום הניסוי נדגמו ארבעה עצים מכל הרכב כנה ‪x‬‬
‫שבוצע בענף‬ ‫רוכב מודבקים ושני עצי ביקורת‪ .‬העצים נחתכו במזמרה במרחק‬
‫פגוע נראים אזות‬ ‫‪ 2.55‬ס״מ מההדבקה‪ ,‬הן כלפי חלקו העליון של הצמח והן כלפי ח�ל‬
‫רים נקרוטיים‬ ‫קו התחתון‪ .‬כל החתכים נבחנו ויזואלית לתסמיני השחרה (נקרוזה)‬
‫בעצה ונשמרו לבידוד גורם המחלה מהם‪ .‬סך הכל נדגמו ‪ 40‬עצים‬
‫‪ 0‬התפתחות גורם המחלה והתקדמותו ברקמות הצמחיות‪ :‬לאחר‬ ‫ונאספו ‪ 172‬מקטעים‪ .‬מכל מקטע בוצעו חמישה בידודים‪ ,‬סך הכל‬
‫שהפטריה חודרת לרקמות העץ ומאכלסת אותן היא מגיעה לעצה‪.‬‬ ‫‪ .890‬כל מקטע שנאסף עבר סטריליזציה בטבילה בתמיסת כלור‬
‫קצב התקדמות המחלה ברקמות הצמחיות המאוכלסות והנזק‬ ‫מהול למשך דקה ושטיפה פעמיים במים מזוקקים‪ .‬לאחר מכן נחת‬
‫תך המקטע לחתיכות קטנות‪ .‬חמש חתיכות מתוכן הונחו על מצע‬
‫מזון סינתטי (‪ )PDA‬בצלחות פטרי ואלו הועברו לאינקובציה ב‪25-‬‬
‫מ״צ למשך חמישה ימים עד שבוע‪ ,‬במהלכם נבחנה גדילת פטריות‬
‫מהחומר הצמחי למצע‪ .‬פטריות חשודות הועברו לצלחות חדשות‬

‫וכלל הבידודים עברו זיהוי ויזואלי ומיקרוסקופי‪.‬‬
‫‪ 0‬השפעת הנגיעות על התפתחות הפירות‪ :‬במושב קדרון‪ ,‬במטע‬
‫מסחרי של זן האפרסק ׳עודד׳ מנטיעת ‪ ,2003‬גדלים עצים שעל‬
‫הגזע וענפי השלד שלהם יש הפרשה מסיבית של שרף‪ ,‬ובסמוך‬
‫להם עצים שהתפתחותם נראית תקינה‪ ,‬ללא כל סימני שרף‪ .‬בחות‬
‫דש מרץ ‪ ,2014‬מיד לאחר הפריחה‪ ,‬סומנו בסרטי סימון צבעוניים‬
‫ארבעה עצים בריאים וארבעה עצים פגועים‪ .‬מדי שבוע נמדד על‬
‫כל עץ‪ ,‬בעזרת קליבר מכני‪ ,‬קוטרם ש ל ‪ 15‬פירות שנבחרו א�ק‬
‫ראית‪ .‬בסמוך לקטיף המסחרי נקטפו פירות בגדלים שונים‪ ,‬נמדד‬
‫קוטרו של כל אחד מהם ונשקל‪ .‬הנתונים שימשו לחישוב הקשר‬

‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 January 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ינואר ‪2015‬‬