Page 42 - עלון הנוטע ינואר 2015
P. 42

‫תמונה ‪ :1‬ההבדלים בצורה ובגודל פירות זית מהזנים הקיימים באוסף הבינלאומי בבית דגן‬

 ‫תמונה ‪ :3‬קצב התפתחות הצבע בפרי לשם קביעת מדד הבשלה‬

                                                         ‫הערות‪:‬‬
‫‪ - M1‬הבשלה ירוקה‪ ,‬פירוק כלורופיל והפיכת הצבע מירוק כהה לירוק קש‪.‬‬

                ‫‪ - M7‬הבשלה מלאה‪ ,‬הפרי כולו שחור‪ ,‬פנימית וחיצונית‪.‬‬

‫‪ 0‬איפיון גנטי‪ :‬ריצוף הדנ״א של ה׳מנזנילו׳ וה׳ברנע׳ הניב כ‪ 400-‬מיליון‬      ‫תמונה ‪ :2‬קצב התפתחות הצבע בפרי משלב הבשלה ירוקה עד להשחרה מלאה‬
‫קריאות רצף של ‪ 100‬בסיסים המהוות כ‪ 70%-‬מגנום הזית‪ .‬הריצוף‬
‫נערך על מנת להשוות בין רצפי ה‘ברנע’ לרצפי ה’מנזנילו’ המקבילים‪,‬‬                                                                                  ‫הערות‪:‬‬
‫על מנת לאתר אתרים בהם יש הבדלים בנוקליאוטיד (יחידת המבנה‬                           ‫‪ - A‬קבוצת זנים (רוב זני הזית) בהם ההשחרה מתחילה מהפיטם לכיוון העוקץ‪.‬‬
‫הבסיסית של מולקולות הדנ״א) בודד כאשר רוב הרצף של שני הזנים‬           ‫‪ - B‬זנים בהם ההשחרה מתחילה מהעוקץ לכיוון הפיטם‪ .‬בשני המקרים צבירת אנתוציאן (מולק�ו‬
‫היה זהה לחלוטין (תוצאות לא מוצגות)‪ .‬נערך ניקוי של קריאות רצף‬         ‫לה תורמת הצבע) מתחילה ברקמת האקסוקרפ (קליפת הפרי) ומתפשטת פנימה אל הציפה‪,‬‬
‫באיכות נמוכה והושוו רק הרצפים שמקודדים לגנים‪ ,‬כ‪ 5%-‬מהגנום‬
‫בלבד‪ .‬סך הכל אותרו ‪ 145,974‬אתרי ‪ ,SNPs‬מהם נבחרו בבחירה‬                                                                                 ‫כמודגם בחתכים‪.‬‬
‫מושכל ת ‪ 192‬לשמש לאפיון זנים‪ .‬לאחר האפיון הגנוטיפי של כלל ה�ע‬
‫צים שהשתתפו באנליזה הופחת מספר אתרי ‪-‬ה‪ SNPs-‬שבהם ה�ת‬                 ‫מוצגות)‪ .‬מתוך כל הזנים שנבדק ו ‪ 22‬שויכו לקבוצת קלי הניתוק (מ�ת‬
‫קבלו תוצאת איכות נמוכה (בעיקר עקב בעיות טכניות) ונותרו ‪138‬‬           ‫חת ל‪ 200-‬ג’)‪ 26 ,‬נחשבו לקשי הניתוק (מעל ‪ 400‬ג’) ומרבית הזנים‬
‫אתרי ‪ SNPs‬ששימשו למתן ׳תעודת זהות גנטית׳ לכל זן‪ ,‬כמו גם אפיון‬        ‫(‪ )52‬נחשבו בינוניים בכוח הניתוק (‪ 400-200‬ג’)‪ .‬יש לציין שחלוקה זאת‬
‫הקשרים הגנטיים בין הזנים השונים‪ .‬בעזרת מערכת זו נעשה ניסיון לעת‬      ‫לדרגות קושי בניתוק מתייחסת רק לכוחות משיכה הנדרשים לניתוק‬
                                                                     ‫הפרי מן העוקץ‪ .‬בניתוק באמצעות מנערת יש להתחשב בגורם משת‬
         ‫נות‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬על הסוגייה מהו זן זית מבחינה גנטית‪.‬‬       ‫מעותי נוסף‪ ,‬מסת הפרי‪ .‬פירות כבדים מושפעים יותר מכוח הטלטול‬
                                                                     ‫וניתקים מהענף בקלות בהשוואה לפירות קטנים‪ ,‬גם אם כוח הניתוק‬

                                                                                                                  ‫במשיכה דומה‪.‬‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 69 January 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬ינואר ‪2015‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47