Page 18 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין
P. 18

‫אפרים ציפילביץ‬

 ‫היבטי הזנה בכרמי‬                                                                                                                                ‫באדיבות ‪www.diytrade.com‬‬
‫ענבים בבקעת הירדן‬

  ‫(סיכום ניסוי‪)2015-2013 ,‬‬

‫אפרים ציפילביץ (‪ ,)ezipil6336@gmail.com‬פיני סריג‪,‬‬
                     ‫אבי סטרומזה ‪ /‬מו״פ בקעת הירדן‬

            ‫חיים אורן‪ ,‬אייל רבן ‪ /‬שה״מ‪ ,‬משרד החקלאות‬

‫העלווה והפרי כתחליף לג’יברלין‪ ,‬להגדלת הגרגר‪ .‬הניסוי החל בשנת‬                               ‫מבוא‬
                ‫‪ 2013‬והדוח הנוכחי מהווה סיכום של שלוש עונות‪.‬‬
                                                                    ‫רם ענבי מאכל הינו ענף מרכזי וחשוב‬
                               ‫שיטות וחומרים‬                        ‫בבקעת הירדן‪ ,‬היקפיו בעונה הנוכחית באו‬
                                                                    ‫זור נאמדים ‪-‬ב‪ 5,000-‬ד’ והוא מבוסס על בציר מוקדם שמתחיל ב�א‬
‫הניסוי התבצע בתחנת צבי‪ ,‬מו”פ בקעת הירדן‪ ,‬בכרם מהזן ׳ארלי‬            ‫מצע מאי ואמור להסתיים עד אמצע יוני‪ .‬המועד הרצוי לבציר מחייב‬
‫סוויט׳ מכוסה רשת לבנה משולבת ‪ 12%‬צל‪ .‬שנת נטיעה ‪ .2006‬הניסוי‬         ‫את החקלאים לתכנן יבול ש ל ‪ 2.5‬טון‪/‬ד׳‪ ,‬לדלל בהתאם את הא�ש‬
‫כלל ארבעה טיפולים בארבע חזרות בבלוקים באקראי‪ ,‬גודל חזרה‬             ‫כולות ולהביאם למספר רצוי לגפן‪ .‬בשנים האחרונות עולה חשיבותו‬
‫עשר גפנים‪ ,‬רוחב חזרה שלוש שורות‪ .‬הבדיקות בוצעו על שש גפנים‬          ‫של השוק המקומי‪ ,‬שמשלם פרמיה עבור פרי גדול במיוחד וברמת‬
                                                                    ‫מתיקות גבוהה במיוחד‪ ,‬שרצוי שתגיע ל‪ 16%-‬סוכר‪ .‬מכלול הדרישות‬
                           ‫במרכז השורה האמצעית בכל חזרה‪.‬‬            ‫מחייב את צוות ההדרכה והמחקר להמשיך ולחפש חומרים ושיטות‬
                                                                    ‫שישפרו את איכות הפרי‪ .‬בניסוי הנוכחי נערכת השוואה בין הממשק‬
                                 ‫להלן פירוט הטיפולים בניסוי‪:‬‬        ‫המסחרי‪ ,‬הכולל אספקה של חנקן‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן וברזל דרך הקרקע‪,‬‬
‫‪ .1‬ביקורת‪ :‬הזנה קרקעית בעשר יחידות חנקן‪ ,‬ארבע יחידות תחמוצת ז�ר‬     ‫לשיטת הזנה אירופית הקרויה ‪ BMS Micro-Nutrients‬ומסתמכת על‬
‫חן‪ 25 ,‬יחידות תחמוצת אשלגן וברזל לפי ‪ 0.5‬ק”ג‪/‬ד’ כילאט ליבפר (מכיל‬   ‫ידע של חברה בלגית בשם זה בעלת ניסיון בטיפולי הזנה עלוותית‪.‬‬
                                                                    ‫השיטה מבוססת על אספקה של חלק גדול מיסודות ההזנה באמו‬
     ‫‪ 6%‬ברזל) (׳אפעל תעשיות כימיות בע״מ׳)‪ ,‬שניתן בתחילת העונה‪.‬‬      ‫צעות ריסוסי עלווה‪ .‬כמו כן בוחן הניסוי הוספה של קומפוסט בוצה‬
‫‪ .2‬הזנה בשיטת ‪ :BMS‬במסגרת הטיפול ניתן חנקת אשלגן ‪ 30‬ק”ג‪/‬ד’‬          ‫כתגבור להזנה המסחרית וכן אפשרות של ריסוס חומצות אמינו על‬
‫(‪ 3.9‬יחידות חנקן‪ 13.6 ,‬ק”ג תחמוצת אשלגן)‪ ,‬מגניסל לפי ‪ 7.6‬ק”ג‪/‬ד׳‬
‫(‪ 0.84‬יחידות חנקן‪ 1.22 ,‬יחידות תחמוצת מגנזיום) וגופרת אמון לפי ‪7.4‬‬                                              ‫בתמונה למעלה‪ :‬ענבי ‘ארלי סוויט’‬

     ‫ק”ג‪/‬ד׳ (‪ 1.5‬יחידות חנקן) מחולק למנות‪ ,‬החל מחנטה ועד לבוחל‪.‬‬
‫בנוסף ניתנו שמונה ריסוסי עלווה מדי עשרה ימים‪ ,‬החל מאורך שריגים‬

‫‪‘ 18 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יוני ‪2016‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23