Page 21 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין
P. 21
ענף החודש
ויהיה כדאי להשתמש בה במקרים בהם מבקשים לתת הזנה ללא השו pHרוויה כלוריד אשלגן חנקן מינרלי זרחן מוליכות טבלה :4הטיפול
קיה .בבדיקות קרקע לקראת הבציר בעונה האחרונה של הניסוי התקו (( )%מא”ק/ל’) (מא”ק/ל’) (מ”ג/ק”ג) (מ”ג/ק”ג) ()dS/m השפעת טיפול BMS
בלה רמת חנקן יחסית נמוכה הן בטיפול זה (לכאורה צפוי) והן בטיפול
המסחרי ,ללא הבדל מובהק ביניהם .יתכן שאם היינו מבצעים בדיקות לעומת הביקורת עומק 30-0ס”מ
בשלב מוקדם יותר של העונה היה מתקבל הבדל בין הטיפולים. 1.78 39.7 13.8 המסחרית על רמת ביקורת 0.66 11.0 53 8.01
ההחלטה להשתמש בריסוס חומצות אמינו כתחליף לג’יברלין להו 1.22 48.0 12.4 יסודות הזנה ויסודות 0.44 5.4 55 8.15 BMS
גדלת הגרגר מבוססת על ניסיונות קודמים שבהם ,בתנאים של יבול
גבוה ,הביא ריסוס זה להקדמת הבשלה .בפועל התקבלה בטיפול מליחות בחתך הקרו עומק 60-30ס”מ
זה הקדמה של 14-10ימים ,אך בתנאי הניסוי גודל הגרגר נפגע ועמד קע בשנת 2015ביקורת 1.64 34.2 10.1 0.57 9.1 57 8.05
בממוצע על 17.5מ”מ בלבד ,כשהמינימום הדרוש בייצוא עומד על
18מ”מ .יתכן שיש מקום לבדוק את ריסוס חומצות האמינו בשילוב 1.51 33.6 9.6 0.66 9.1 60 8.22 BMS
ג’יברלין ברמה נמוכה של 6-3ח”מ. עומק 90-60ס”מ
טיפול הביקורת נתן לכאורה יבול נמוך ביחס ליבול שקיבלנו בטיפול
הקומפוסט ,אך יש לזכור שטיפול הקומפוסט לא הגיע ל 16%-סוכר ביקורת 31.6 8.2 0.75 8.7 65 8.14ב 1.47
והוא עלול להיות בעייתי בתנאי שוק שבהם מבקשים סוכר גבוה .מבו
חינת הצטברות הסוכר ,הטיפול שבו הוחלף ריסוס הג’יברלין להגדלה 35.9א 1.60 8.1 0.71 10.0 61 8.29 BMS
בריסוס חומצות אמינו הגיע לרמת הסוכר הרצויה כעשרה ימים מוקדם
מבטיפול המסחרי ,אך לא הגיע לגודל גרגר רצוי בייצוא .הסיבה לעיכוב -אותיות שונות באותו טור מלמדות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של .5%
בקבלת הסוכר בטיפול הקומפוסט ובטיפול -ה BMS-יכולה להיות קש�ו
רה לרמת החנקן הגבוהה יותר בטיפולים אלה .מצד אחד אפשר היה דיון
אולי לדשן ברמת חנקן גבוהה יותר גם בטיפול המסחרי ,אך מהניסוי
עולה שעדיף ,אם מבקשים להקדים ,להיות ברמת חנקן נמוכה בעלים נראה שניתן לשפר את גובה היבולים באמצעות שימוש בבוצת קומפוסט ,אך הבעיה
בטיפול זה קשורה בעיכוב בהצטברות הסוכר .כשבשוק עולה דרישה לרמות סוכר
אפילו ביחס להמלצות שקיימות כיום 1,200-800 :מ”ג/ק”ג. גבוהות יותר בענבים יש לשקול אם ליישם טיפול זה .טיפול הקומפוסט תרם לעלייה
ברמת החנקן בעלים ,ואולי ניתן יהיה לשפר את היבול גם בטיפול המסחרי באמצעות
סיכום תוספת חנקן מעבר לעשר יחידות/ד’/עונה ,כפי שמומלץ בדרך כלל .כשמשתמשים
בכמות גדולה של בוצת קומפוסט עלולה להתעורר בעיה של עודפי זרחן ,מה שפוגע
בשנים הבאות יש כוונה לבחון את הטיפול שנבחן בניסוי זה בשילוב ריסוס בקליטת יסודות הקורט .בפועל רמת הזרחן בפטוטרות בטיפול זה לא הייתה גבוהה
ג’יברלין בריכוז נמוך של 5ח”מ ,להגדלת הגרגר .טיפול BMSהיה דומה ורמת האבץ לא הייתה נמוכה ביחס לטיפול המסחרי ,אולם רמת המנגן בעלים נמצאה
לטיפול המסחרי מבחינת יבול וגודל גרגר ,אך בשנה האחרונה לניסוי הוא
גרם לעיכוב בולט בהצטברות הסוכר .בשלב זה כאמור ,נראה שאין תחו נמוכה יותר ,הגם שבטיפול זה לא הגענו למצב של חוסר במנגן.
שיטת ההזנה BMSלא שיפרה את היבול באופן מובהק ביחס לטיפול המסחרי ,כשבשנה
ליף לטיפול ההזנה המסחרי המומלץ בתנאי הגידול של בקעת הירדן. הראשונה נרשמה פגיעה בגודל הגרגר שנבעה כנראה מריסוס על האשכולות בזמן הפריו
חה .ריסוס זה לא בוצע בשנים הבאות של הניסוי .רמת החנקן והאבץ בעלים בטיפול זה
תודות עלתה באופן מובהק ביחס לטיפול המסחרי .יש לציין שהעלייה ברמת החנקן התקבלה
למרות שמבחינת כמויות דשן קיבל טיפול זה פחות יחידות חנקן (ירידה ב 38%-ביחס
תודה לשולחן ענבי מאכל בענף הפירות ,מועצת הצמחים ,שתמך לטיפול המסחרי) .ההסבר לכך קשור בשיטת ההזנה .יתכן שכשמרססים ישירות על
בביצוע מחקר זה0 . העלים ניתן להסתפק בכמויות דשן נמוכות יותר .קצב הצטברות הסוכר בטיפול זה היה
איטי ביחס לטיפול המסחרי ולא הגיע לסף שנדרש היום 16% ,סוכר .מכאן ,שאולי ניתן
יהיה לוותר על הדישון בחנקן דרך הקרקע ולהסתפק בריסוסי עלווה בלבד.
לגבי רמת האבץ בעלים ,נראה שתהליך השטיפה שהעלים עוברים לפני הבדיקה במעבדה
לא מצליח להוריד את כל האבץ שמצטבר על פני העלה ,ועל כן בבדיקה לא מקבלים רק
את האבץ שנמצא בתוך הצמח .בסך הכל נראה ששיטת הזנה זו יכולה להוות אלטרנטיבה
‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,יוני 2016