Page 28 - עלון הנוטע אוקטובר 2016 מספר 10 גלעינים שקד וחברים
P. 28

‫התפתחות עש‬                                                                                                                ‫באדיבות‪www.bdingredients.com.eps :‬‬
‫החרוב במטעי שקד‬

‫חיים ראובני )‪ ,(ipmc@migal.org.il‬זאב פרקש‪ ,‬לוטם אזולאי‬
          ‫‪ /‬המרכז להדברה משולבת (מהד”ם)‪ ,‬מו”פ צפון‬

‫לייבוש ואחסון מותקפים על ידי הזחל העובר משקדים נגועים‪ .‬הזחל‬                          ‫תקציר‬
‫חורף במטע באופן פעיל בפירות שנשארו לאחר קטיף על העצים ועל‬
‫הקרקע‪ .‬בסוף החורף הוא מתגלם ובתחילת האביב מגיחים מהפיצ‬        ‫מסגרת במסגרת פיתוח ממשק ידידותי במטצ‬
‫רות הבוגרים הראשונים ומאכלסים את המטע מחדש‪ .‬המזיק מוכר‬        ‫עי השקד ובמטרה לשפר את ההדברה ולהצ‬
‫במדינות רבות במזרח התיכון‪ ,‬בדרום אפריקה‪ ,‬באוסטרליה ובארה”ב‬    ‫פחית את השימוש בכימיקלים‪ ,‬נבדקה התפתחות עש החרוב במטע‬
‫ותוקף מינים נוספים של עצי פרי ממשפחת האגוזיים‪ ,‬הדרים‪ ,‬תמרים‪,‬‬  ‫ויעילות הלכידה במלכודות פרומון שפוזרו בשטח‪ .‬בוגרים ראשונים של‬
‫רימונים ועוד‪ .‬הדברתו בארץ ובעולם מבוססת על שימוש בקוטלי חרצ‬   ‫עש החרוב הגיחו בתחילת אפריל משקדים שנשארו במטע לאחר קטיף‬
‫קים מקבוצת הזרחנים‪-‬אורגניים והפירטרואידים‪ .‬התכשירים בקבוצות‬   ‫אשתקד‪ ,‬כאשר במקביל נלכדו בוגרים ראשונים במלכודות הניטור‪ .‬מלצ‬
‫אלו הינם רחבי טווח‪ ,‬פוגעים גם במועילים ואינם מתאימים לשימוש‬   ‫כודות שהוצבו בגוב ה ‪ 4‬מ׳ מעל הקרקע נמצאו רגישות בהשוואה למלכ�ו‬
‫במטעים הנוקטים את שיטת ההדברה המשולבת‪ .‬תזמון הריסוס‬           ‫דות בגובה ‪ 2‬מ׳‪ .‬שימוש במלכודות ניטור יכול לשפר את תזמון ההדברה‬
‫הראשון במטעי השקד בארץ מכוון לשלב פתיחת השומר (תמונה ‪,)2‬‬      ‫של הדור הראשון‪ ,‬שכיום מתחמק מהדברה יעילה‪ ,‬וזאת בגין אסטרטגיה‬
‫במטרה להגן על השקד מחדירה של זחלים לגלעין‪ .‬בהמשך העונה‬        ‫המציעה טיפול בדור השני בשלב פתיחת השומר‪ .‬את ההדברה יש לתצ‬
‫משלבים את קוטלי החרקים עם הריסוסים המונעים להדברת מחצ‬         ‫זמן על פי התפתחות המזיק ולא על פי התפתחות הפונדקאי‪ .‬במסגרת‬
‫לות‪ ,‬הניתנים במרווחים של שלושה‪-‬ארבעה שבועות‪ .‬במחקר קודם‬       ‫הממשק הידידותי‪ ,‬המבוסס על אמצעים טבעיים ואגרו‪-‬טכניים‪ ,‬מוצע‬
‫נמצא שלאחר שניים עד ארבעה ריסוסים עונתיים שגרתיים במטעים‪,‬‬     ‫להפחית את האוכלוסיה באמצעות סניטציה ‪ -‬סילוק כל הפרי שנשאר‬
‫בממשק קונבנציונלי‪ ,‬היה שיעור הנזק מעש החרוב בפרי בקטיף‬
‫כ‪ .2%-‬במטעים המטופלים בממשק הדברה משולבת‪ ,‬שבהם נעשה‬                   ‫במטע לאחר קטיף‪ ,‬ולשלב בעתיד את שיטת בלבול הזכרים‪.‬‬
‫שימוש בתכשירים רכים וצרי טווח‪ ,‬היה שיעור הנזק כ‪ ,)1( 9%-‬וזאת‬
‫מבלי להכליל את הפירות שלהם נגרם נזק בתקופת הייבוש והאחסון‪.‬‬                                             ‫מבוא‬
‫בשני המקרים‪ ,‬הן במטעים קונבנציונליים והן במטעים בממשק של‬
                                                              ‫עש החרוב (‪ Apomyelois (=Ectomyelois) ceratoniae (Zeller‬הינו‬
                                                              ‫מזיק מפתח הגורם נזק כלכלי קשה במטעי השקד‪ .‬הזחל גורם לנזק‬
                                                              ‫ישיר בגלעין (תמונה ‪ ,)1‬ובנוסף שקדים בריאים שהועברו לאחר קטיף‬

‫‪‘ 28 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 October 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוקטובר ‪2016‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33