Page 36 - עלון הנוטע אוקטובר 2016 מספר 10 גלעינים שקד וחברים
P. 36

‫ד״ר אברהם בן יעקב‪ ,‬ז״ל‬

    ‫כנות אבוקדו‪:‬‬

‫על פיהן יישק דבר‬

 ‫אברהם בן יעקב ‪ /‬בעבר איש מינהל המחקר החקלאי‬

                   ‫המקסיקני שהיו מקובלות מאוד בארץ בעבר‪.‬‬          ‫וב רובם של עצי הפרי גדלים במטעים כשהם מורצ‬
‫שילוב של גורמי עקה שונים‪ ,‬בהם מליחות‪ ,‬ניקוז לקוי וחוסר אוורור‪,‬‬    ‫כבים על גבי כנות‪ .‬שנים רבות של מחקר הוקדשו‬
‫גורמים להתפתחות מחלות שורשים‪ .‬בקליפורניה פטריית השורשים‬           ‫ועדיין מוקדשות לבירור כנות של עצי הפרי השונים‬
‫פיטופטורה (‪ ,)Phytophthora‬הגורמת למחלה הכימשון (‪,)Blight‬‬          ‫ושל עצי הדר‪ ,‬היות שיש הסכמה כללית לגבי חשיבות הכנה בהצצ‬
‫היא הגורם המגביל בנטיעות אבוקדו‪ .‬עקב כך המחקר בקליפורניה‬          ‫לחת המטע‪ .‬בנוגע לאבוקדו‪ ,‬כבר בשנ ת ‪ 1926‬קבע החוקר הקל�י‬
‫מתרכז בכיוון זה‪ ,‬כלומר בחיפוש כנות עמידות לפיטופטורה‪ .‬בו בזמן‬     ‫פורני ובר ש”אין עוד גורם כזה חשוב בפיתוח ענף האבוקדו מאשר‬
                                                                  ‫כנות‪ ,‬אך אין עוד נושא שלגביו ידוע כה מעט ואשר מצריך זמן כה‬
                      ‫הוזנחו כיווני מחקר אחרים שטופלו לפני כן‪.‬‬
‫בישראל נערך בעבר ניסוי מקיף על ידי פרופ׳ חנן אופנהיימר ובו התגלו‬                                        ‫ארוך כדי לחקור אותו”‪.‬‬
‫בין הכנות הבדלי פוריות גדולים‪ .‬כנות גואטמליות נמצאו עדיפות בקצ‬    ‫רשימה זאת כתב בשנת ‪ 2008‬ד״ר אברהם בן‪-‬יעקב‪ ,‬שהלך לעולמו‬
‫רקעות קלות וחסרות גיר‪ :‬מגדלי אבוקדו שניסו ליישם תוצאות ניסוי‬      ‫ערב ראש השנה האחרון‪ ,‬תשע״ז‪ .‬אנו מפרסמים אותה כאן ועכשיו‬
‫זה בתנאי קרקע אחרים נוכחו עד כמה הכנות הגואטמליות רגישות‬
‫לכלורוזה גרומת גיר‪ .‬במקביל החלו גם נטיעות על גבי כנות מערב‬                        ‫בשל חשיבותה המקצועית ולכבודו של אברהם‬
‫הודיות‪ ,‬העמידות ביותר למליחות ולגיר‪ ,‬אך הידע לגבי השפעתן על‬
                                                                  ‫בישראל קיימים תנאי עקה אקלימיים וקרקעיים המכבידים על התצ‬
                                          ‫הפוריות היה מועט‪.‬‬       ‫פתחות מטעי האבוקדו ופוגעים בפוריותם‪ .‬אם נבחן תנאים אלה תוך‬
‫נמצא צורך להקים מערכת מחקרית נרחבת על מנת לבחון את הכצ‬            ‫השוואה למקסיקו כאחת מארצות המוצא של המין‪ ,‬הרי שבישראל‬
‫נות הרבות והשונות שנמצאו בשימוש ‪ -‬כ‪ 600-‬במספר‪ .‬הן הכנות והן‬       ‫האקלים חם יותר בקיץ וקר יותר בחורף‪ ,‬בתקופות הפריחה סובלים‬
‫מקורות הרכב השונים נבחנו ב‪ 350-‬ניסויים‪ ,‬בהם נטלו חלק נוטעים‬       ‫העצים מטמפרטורות נמוכות ומאידך ממכות שרב‪ .‬הקרקעות בארץ‬
‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬משניר בצפון ועד רביבים ומשאבי שדה בדרום‪.‬‬           ‫פוריות פחות ורדודות יותר מאשר באזור הגידול במקסיקו‪ ,‬אלו מהן‬
‫בפרויקט הגדול נכללו כ‪ 120,000-‬עצים וכל הכנות שנמצאו נחותות‬        ‫המנוקזות יותר לוקות לעתים קרובות בעודפי גיר ויש לזכור כי מעל‬
                                                                  ‫לכל עץ האבוקדו רגיש מאוד למליחות‪ ,‬ובעיקר רגישות כנות מהגזע‬
         ‫בתנאי גידול מסוימים נפסלו להמשך גידול באותם תנאים‪.‬‬

‫‪‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 October 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוקטובר ‪2016‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41