Page 37 - עלון הנוטע אוקטובר 2016 מספר 10 גלעינים שקד וחברים

‫מה במו”פ‬ ‫בין הכנות נמצאו הבדלים רבים ונציין את העיקריים בהם‪:‬‬
‫‪ 0‬שיעורי ההצלחה במשתלה של שתילים מזרעים נע בין ‪ 30‬ל‪;80%-‬‬
‫לשימוש במים מושבים (קולחים)‪ ,‬יכתיבו מעבר לכנות שיש בהן כדי‬ ‫‪ 0‬עמידות למליחות מי השקיה נע בין ‪ 100‬ל‪ 600-‬ח”מ כלור במים;‬
‫להביא לפוריות טובה בתנאי מליחות וכן לשמירת האחידות והיציבות‬
‫בתכונות אלו‪ .‬מרבית הכנות המערב הודיות הזרועות מראות עמידות‬ ‫‪ 0‬עמידות לקרקע גירית נע בין ‪ 3‬ל‪ 60%-‬גיר כללי;‬
‫מספקת בכל הנוגע לשיעור צריבות העלים בתנאי מליחות‪ ,‬אך התבצ‬ ‫‪ 0‬עמידות לאוורור קרקע לקוי התבטאה בתמותה שבין ‪ 20‬ל‪ 70%-‬במטע שסבל;‬

‫רר שהן מגיבות עליית המליחות בירידת פוריות‪.‬‬ ‫‪ 0‬עמידות לדוררת התבטאה בתמותה שבין ‪ 5‬ל‪ 25%-‬במטע שסבל;‬
‫במחצית השנייה של שנות השבעים אותרו לראשונה כנות מעצים‬ ‫‪ 0‬השפעה על פוריות הזן המורכב התבטאה בתוספת יבול של עד ‪;200%‬‬
‫המצטיינים בפוריות והוחל בריבוין‪ .‬קודם לכן כבר נקבעו כנות בעלות‬ ‫‪ 0‬השפעה על התפתחות העץ המורכב התבטאה בתוספת של עד ‪ 50%‬שטח השלכה‪.‬‬
‫עמידות למליחות וגיר ואלו רובו בשיטות ישנות‪ .‬מאידך‪ ,‬לא היה ידוע‬
‫המעבר לכנות קלונליות‬
‫דבר לגבי הפוריות המתקבלת על כנות עמידות אלו‪.‬‬
‫כנות קלונליות‪ ,‬להבדיל מכנות זרועות‪ ,‬ריבוין וגטטיבי‪ ,‬בדרך של השרשת ייחורים‪ .‬השונות‬
‫מבחן הכנות הקלונליות‬ ‫הרבה השוררת בין עצי אבוקדו שהורבו באמצעות זריעה הניעה חוקרים בעבר הרחוק‬
‫לחפש שיטות לריבוי וגטטיבי של העצים ולנצל היטב תכונות של עמידות למחלות (בקצ‬
‫עם איתור הכנות החדשות והבאתן לשלב ריבוי‪ ,‬ובמקביל אימוץ‬
‫שיטת הריבוי הקליפורנית‪ ,‬ניתן היה להתחיל במבחן רחב היקף של‬ ‫ליפורניה ודרא”פ) ולמליחות (בישראל) או לעקות אחרות‪.‬‬
‫הכנות הקלונליות‪ .‬משנ ת ‪ 1979‬ועד תחילת שנות התשעים בוצע מ�ח‬ ‫ריבוי וגטטיבי באמצעות השרשה בשיטות מקובלות לא עלה יפה‪ .‬רק שיטה אחת‪ ,‬שהצ‬
‫זור נוסף של ‪ 350‬ניסויים בחלקות מסחריות‪ ,‬ובו הפעם ׳רק׳ כ‪60,000-‬‬ ‫ביאה לחידוש נעורים (יובניליות) של הרקמות באמצעות אטיולציה בתנאי חשיכה‪ ,‬הניבה‬
‫עצים‪ .‬הנחת היסוד לניסויים החדשים הייתה שרק כנות שיוכיחו את‬ ‫תוצאות משביעות רצון‪ .‬השיטה פותחה בקליפורניה (על ידי חוקר בשם פרויליך) ושימצ‬
‫עצמן יהיו ראויות להמלצת נטיעה‪ .‬כלומר‪ ,‬שאין להסתפק בכך שכנה‬ ‫שה את חוקרי הכנות כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים‪ .‬פיתוחים נוספים של‬

‫הופקה מעץ מצטיין‪.‬‬ ‫השיטה איפשרו לבצע ריבוי כנות שבוררו לעמידות נגד מחלת רקבון השורשים‪.‬‬
‫ברשימת הקלונליות נכלל ו ‪ 160‬כנות‪ ,‬בחלקן כנות מקסיקניות שהש�י‬ ‫בישראל חשוב במיוחד לבצע ריבוי בדרך זו של כנות שעמידות לגורמי עקה‪ .‬בין הכנות‬
‫מוש בהן בעבר הופסק כליל עקב העלייה במליחות מי ההשקיה בכל‬ ‫העמידות יש לרבות את אלו שהן בעלות פוריות גבוהה מבחינת השפעתן על העץ המורכב‪.‬‬
‫אזורי הארץ‪ .‬כמו כן הופסק השימוש בכנות מערב הודיות‪ ,‬שנמצאו‬ ‫במטעים שניטעו מכנות אלו ניתן למצוא אחידות רבה בין העצים הן מבחינת העמידות‬
‫נחותות בניסויים החדשים‪ .‬נותרו בשימוש ואושרו רק כעשר כנות קלוצ‬ ‫לגורמי עקה והן מבחינת הפוריות‪ .‬העצים גם אחידים יותר בגודלם בהשוואה לעצים המורצ‬
‫נליות שהוכיחו את יתרונן בניסויים החדשים‪ .‬עדיין נשאר לבחון מספר‬
‫גדול של כנות קלונליות שמקורן בעצים שהצטיינו בפוריות בתנאי מליצ‬ ‫כבים על גבי כנות זריעות ויזדקקו בצורה אחידה יותר לחומרי הדשן‪.‬‬
‫חות‪ ,‬אך הפקתן בוצעה רק בשלהי התקופה שהוזכרה לעיל ולכן לא‬ ‫יתרון נוסף שחשיבותו התבררה בשנים האחרונות היא הזמינות של חומר הריבוי‪ ,‬שאינה‬

‫זכו למבחן חוזר‪.‬‬ ‫תלויה בהיעדר זרעים‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אם כנה וגטטיבית מסוימת רגישה לגורם קרקע מסוים ברור שגם גורם זה התצ‬
‫המסקנה הכללית מהניסויים שנערכו היא שעמידות של כנות אבוקדו‬ ‫בטא בצורה אחידה‪ ,‬וכך גם לגבי השפעה‪ ,‬למשל‪ ,‬על פוריות נמוכה‪ .‬חסרונות נוספים‬
‫לגורמי העקה השונים ובעיקר למליחות‪ ,‬תוך שמירת פוריות טובה‪,‬‬
‫ניתנת להשגה רק באמצעות שכפול עצים שהצטיינו בתנאים אלה‪.‬‬ ‫למעבר לכנות קלונליות הם ייקור תהליך הריבוי והפסקת האפשרות לבירור כנות‪.‬‬
‫מחקר זה מחייב המשכיות‪ ,‬שבלעדיה לא ינוצל פוטנציאל הכנות שמצ‬
‫שינויים בהשקיה והשפעתם על הפוריות‬
‫צוי בידינו‪0 .‬‬
‫המעבר של השקיית מטעי האבוקדו בישראל למים יותר ויותר מליחים‪ ,‬כמו גם המעבר‬

‫‪‘ 37 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 October 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אוקטובר ‪2016‬‬