Page 14 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר11 פיסטוקים ושאר פיצוחים

‫משולחנו של חוקר ותיק ‪ /‬הפינה של פרופ׳ אמנון ארז‬

‫המצב באזורים טרופיים‬ ‫מניעת תרדמה‪:‬‬
‫האפשרי והמעשה החקלאי‬
‫בארצות טרופיות אין ממש עונתיות של תקופות קור וחום או של ימים קצרים‬
‫וארוכים‪ ,‬שני גורמים המשפיעים על חיזוק השראת התרדמה בפקעים‪ .‬תנאי‬ ‫במלחמה המתמדת של מגדל הפירות להשיג מחירים גבוהים לתוצרתו הוא‬
‫האקלים בטרופים נקבעים לפי הגובה‪ .‬ככל שנעלה כך יתקרר מזג האוויר‪ ,‬הלנ‬ ‫נאבק בכוחות גדולים המקשים על יכולת ההישרדות שלו‪ .‬פערי התיווך הגנ‬
‫חות תפחת וזה קורה כל השנה‪ .‬אמנם ישנם שינויי אקלים התלויים בתקופות‬ ‫בוהים מול התייקרות אמצעי הייצור מכניסים אותו לסד והוא נלחץ משני הצנ‬
‫הגשמים‪ ,‬במיוחד לחות אוויר ונוכחות משקעים‪ ,‬אך אלה לא משנים מאד את‬ ‫דדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוקר מחירי הפירות בשווקים מביא את קברניטי המדינה לעודד‬
‫התנאים‪ .‬תנאי הגידול המיטביים לנשירים בטרופים הם בהרים הגבוהים‪ ,‬בהם‬ ‫יבוא פירות נשירים מאירופה וארה”ב‪ ,‬הן במסגרת הסכמים קיימים והן משום‬
‫שניתן למצוא פירות זולים יותר בארצות בהן תנאי הגידול אופטימליים‪ ,‬השקעות‬
‫הטמפרטורות נוחות כל השנה אך לא יצטבר שם קור אפקטיבי‪.‬‬ ‫הייצור‪ ,‬כוח האדם זמין והסובסידיות הממשלתיות הנאות מובטחות‪ .‬לא ייפלא‬
‫נמצא‪ ,‬שלאחר שישה עד שמונה חודשים מתחילת מחזור הצמיחה האחרון ניתן‬ ‫איפה שבמצב זה מחפש המגדל גידולים חדשים או לפחות זנים חדשים שיתנו‬
‫לעורר מחדש את הפקעים למחזור צמיחה חדש‪ .‬בזמן זה עדיין לא התפתחה‬
‫בהם תרדמה עמוקה‪ .‬שילוב של שלושה אלמנטים ‪ -‬השרת עלים ידנית או כימית‪,‬‬ ‫לו יתרון בפרי אותו הוא מייצר‪.‬‬
‫השקיה אחרי תקופת הצמאה ממושכת וריסוס כימיקלים לשבירת תרדמה‪ ,‬יגנ‬
‫רמו להתעוררות פקעים מלאה כשלושה שבועות לאחר טיפול משולב זה‪ .‬בצורה‬ ‫מזמור לאזור‬
‫זו ניתן למעשה לקבל שני יבולים בשנה ולהמשיך בפרוצדורה זו שנים רבות‪ .‬כך‬
‫יש תחומים בהם אולי יכולים נוטעים להשיג יתרון כזה או אחר באזורי גידול שונים‬
‫מגדלים ענבי מאכל בארצות רבות‪ ,‬תפוחים באינדונזיה ואפרסקים בוונצואלה‪.‬‬ ‫בארץ‪ .‬גידול בחממות הוא אחד מהם‪ ,‬והנושא השני‪ ,‬בו נעסוק הפעם‪ ,‬הוא קבנ‬
‫לת פירות גלעיניים מחוץ לעונה‪ .‬מדובר כאן בעיקר בפירות שלא ניתן לשמרם‬
‫בתמונה ‪ :‬שתי השורות השמאליות של אפרסק ׳אלמוג׳ טופלו בראשית נובמבר לה�ת‬ ‫בקירור תקופות ארוכות מבלי לאבד מאיכותם‪ .‬יש עניין בקבלת פירות בכירים‪,‬‬
‫עוררות‪ .‬צולם בתחילת דצמבר‪ ,‬בית דגן‬ ‫המצטיינים מעצם היותם עונתיים‪ ,‬כאשר המירוץ כאן הוא על רמת המחירים‬

‫המצב בארץ‬ ‫הגבוהה עבור אלה המופיעים ראשונים באביב‪.‬‬
‫בעיית הנשירים היא בדרישת הקור שלהם‪ ,‬שחייבת להיות מסופקת בטרם‬
‫ניסויים שנעשו בארץ בגלעיניים( (‪ )5-1‬הביאו לפיתוח מערכת המיושמת בקנה מ�י‬ ‫תתאפשר צמיחה מחודשת ופריחת פקעי הפרי‪ .‬במצב הרגיל יש לחכות לצנ‬
‫דה קטן‪ .‬ברור שגרעיניים ייענו אף הם לשיטה זו‪ ,‬אך העניין בהם מועט בשל יכולת‬ ‫בירת קור חורפי לפני שנעודד את פקעי העץ לחדש צמיחה ולהגיע לפריחה‬
‫ההשתמרות הגבוהה שלהם בקירור כל השנה‪ .‬ניתן לגדל אפרסקים להבשלה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬שתתבטא גם בהבשלה מוקדמת‪ .‬הבעיה היא שבגין ההכרח לצבור‬
‫בסוף החורף וראשית האביב רק במקומות חופשיים מקרה ותחת רשת או חיפוי‬ ‫מנות קור בטרם התעוררות מידת ההקדמה מועטה ואינה יכולה על כן להבנ‬

‫פלסטיק‪ ,‬להגנה בפני פגעי מזג האוויר החורפי ובמיוחד להגנה מברד‪.‬‬ ‫טיח הקדמה רבה בהבשלה‪.‬‬
‫הבעיה באפרסק היא שטיפול התעוררות בסתיו אכן יביא בדרך כלל להתעונ‬ ‫קיימת דרך אחרת‪ ,‬אותה למדנו מניסויי גידול באזורים טרופיים‪ .‬מתברר שניתן‬
‫ררות טובה‪ ,‬אולם פקעי העלים נמצאים כבר בתרדמה חלקית‪ ,‬התעוררותם‬ ‫לחדש את צמיחת העץ גם ללא חשיפת הפקעים לקור‪ ,‬וזה בתנאי שנעורר‬
‫בתנאי יום קצר וטמפרטורה נמוכה הינה דלה ולאחר קבלת עלים אחדים נונ‬ ‫אותם בטרם כניסה לתרדמה עמוקה‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת דרך לעורר פקעים‪ ,‬לקנ‬
‫בל לבלוב ופריחה ואפילו הבשלת פירות ללא תרדמה‪ .‬בתנאי ישראל יש כמובן‬

‫כמה סיבוכים בדרך שצריך להתגבר עליהם‪.‬‬
‫שני גורמי אקלים יעודדו כניסת פקעים לתרדמה‪ :‬יום קצר וטמפרטורות נמונ‬
‫כות‪ .‬תנאים אלה‪ ,‬המתקיימים אצלנו בסתיו‪ ,‬מעודדים כניסה לתרדמה עמוקה‪,‬‬
‫ממנה ניתן להשתחרר רק לאחר חשיפה לקור‪ ,‬שמשכו מותנה בדרישות הגננ‬
‫טיות של כל מין ומין‪ .‬אולם‪ ,‬גם אם נגדל את עצי הפרי הנשירים בתנאים אופטינ‬
‫מליים של ימים ארוכים וטמפרטורות גבוהות‪ ,‬גם אז ייכנסו הפקעים לתרדמה‬

‫עמוקה‪ ,‬אם כי מאוחר יותר מאשר בתנאים הטבעיים בארץ‪.‬‬

‫‪‘ 14 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬נובמבר ‪2016‬‬