Page 32 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר11 פיסטוקים ושאר פיצוחים

‫ד״ר שמואל עובדיה‬

‫הביולוגיה והפעילות‬ ‫הזחל של סס הגפן במלוא הדרו‪ ,‬צילום‪ :‬המחברים‬
‫העונתית של‬

‫סס הגפן בכרמי יין‬

‫שמוליק עובדיה‪ ,‬גיל ניר ‪ /‬יקבי ׳כרמל׳‬

‫‪Roman Yakovlev / Altai State University, Barnaul, Russia‬‬

‫אלכס פרוטסוב‪ ,‬צביקה מנדל ‪ /‬המחלקה לאנטומולוגיה‪,‬‬
‫מרכז וולקני‬

‫מבוא‬ ‫תקציר‬

‫סס הגפן ‪ Paropta paradoxa‬הינו מזיק השלד המשמעותי ביותר‬ ‫ין השנים ‪ 2015-2012‬נערכו בעשרות כרמי‬
‫לגפן בארץ‪ .‬כמו מיני מזיקים אחרים ממשפחת ססי העץ ‪Cassidae‬‬ ‫יין בשני אזורי גידול‪ ,‬השפלה ואזור בנימינה וזכנ‬
‫(סס הנמר‪ ,‬לדוגמה)‪ ,‬גם סס הגפן רב‪-‬פונדקאי‪ .‬בישראל הוא נמצא‬ ‫רון יעקב‪ ,‬דגימות ותצפיות באוכלוסיית סס הגפן ‪,Paropta paradoxa‬‬
‫בדרך כלל בגפן ובאופן נדיר גם בזית‪ ,‬בכליל החורש ובעוזרר קוצני (‪.)1‬‬ ‫כאשר מעט מהן בוצעו גם בכרמי מאכל‪ .‬ההטלה של מזיק זה נמשכת‬
‫במצרים שכיחותו גבוהה בגפנים ובעצי תאנה ונרשם שם גם באלביציה‬ ‫בין מאי לאוקטובר והזחלים הצעירים‪ ,‬שנצפו בעיקר בחודשים יוני‪-‬יולי‬
‫וספטמבר‪-‬אוקטובר‪ ,‬היוו את הקבוצה הגדולה ביותר שהתקבלה בדנ‬
‫(‪ ,)Albizzia‬בשקמה ובשיטת המשוכות (‪.)3 ,2‬‬ ‫גימה‪ .‬הזחלים המתבגרים והמבוגרים הופיעו במספרים נמוכים יחסית‬
‫על סס הגפן דווח לראשונה בשנת ‪ 1851‬בגפנים מאזור איזמיר‬ ‫והתפרסו על פני כל השנה‪ ,‬כאשר מרבית הזחלים הבוגרים מצויים בעצה‬
‫שבטורקיה (‪ )4‬והוא נמצא נפוץ באזורים אחרים במזרח התיכון ‪-‬‬ ‫ונצפו בעיקר בבדים‪ .‬בכרמים נגועים משמעותית מבחינים בגזע ובבדים‬
‫מצרים במערב ואירן במזרח‪ .‬האזור הדרומי ביותר בו נצפה הסס‬ ‫במחילות רבות‪ ,‬המחלישות מאד את הגפן‪ ,‬מאפשרות חדירה של פתונ‬
‫היה ערב הסעודית (איור ‪ .)1‬בישראל נתגלה המזיק כבר במחצית‬ ‫גנים ומקצרות את תקופת הניבה המיטבית‪ .‬מספר המחילות הפעילות‬
‫הראשונה של שנות החמישים של המאה העשרים (‪ ,)5‬אך זוהה‬ ‫הרב ביותר נצפה בנובמבר‪-‬דצמבר ונמצא‪ ,‬שלעלייה בגיל הכרם השפעה‬
‫לראשונה בארץ ב‪ 1960-‬על ידי ד״ר נפתלי פלאות בכרמי מאכל‬ ‫מסוימת על העלייה בצפיפותן‪ .‬לסס הגפן אין אויבים טבעיים יעילים ועל‬
‫בדגניה‪ .‬המידע העיקרי על הביולוגיה של הסס‪ ,‬פעילותו העונתית‬ ‫כן ממשק ההדברה מבוסס במקרה זה על תכשירים סינתטיים‪ .‬הכרת‬
‫ונזקיו מקורו במחקרו של פלאות (‪ ,)6‬שהתמקד בכרמי מאכל‬ ‫הביולוגיה וההתנהגות של המזיק תאפשר ליעל את משטר ההדברה ואולי‬
‫בעמק הירדן ובמישור החוף‪ ,‬וממנו גם ניתן היה לקבוע שמדובר‬
‫בהמשך גם לבחון אמצעי ממשק אחרים‪ ,‬ידידותיים לסביבה‪.‬‬
‫במין מקומי‪.‬‬

‫‪‘ 32 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬נובמבר ‪2016‬‬