Page 19 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫צילם‪ :‬פרופ׳ דני שטיינברג‬ ‫מזמור לאזור‬ ‫‪ 0‬בחינת זנים חדשים של גפן מאכל מהשבחה בהשקיה בקולחים‪ :‬החלקה‬
‫בת ‪ 7‬ד׳‪ ,‬ניטעה ב‪ ,2014-‬בציר ראשון ב‪ .2016-‬חוקר אחראי‪ :‬אייל רבן‪ ,‬ממ”ר‬
‫לקרקע נובעים מריכוז המלחים במים‪ ,‬מה שעלול לגרום לבעיות קשות של‬
‫תפיחה ואיטום הקרקע‪ ,‬אוורור גרוע‪ ,‬תמותת שורשים‪ ,‬ניקוז גרוע‪ ,‬נגר עילי גבוה‬ ‫גפן בשה״מ‪.‬‬
‫וסכנת סחף‪ ,‬הידוק הקרקע עם כניסת כלים חקלאיים לשטח‪ ,‬סידוק הקרקע‬ ‫‪ 0‬בחינת זני אבוקדו דמויי ׳האס׳ מאקלום‪ :‬החלקה בת ‪ 6.5‬ד׳‪ ,‬ניטעה השנה‪,‬‬
‫לעומק רב וייבושה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העומס האורגני המצוי בקולחים עלול אף הוא לפגוע‬
‫‪ .2016‬חוקר אחראי‪ :‬מיקי נוי‪ ,‬ממ״ר סובטרופים בשה״מ‪.‬‬
‫בקרקע ובעיקר בכושר חידור המים‪.‬‬ ‫‪ 0‬בחינת השפעה של כנות שונות ואיכות המים על תפוח ׳ענה׳‪ :‬החלקה בת‬
‫מטרת המחקר במקרה זה היא לייעל את השימוש בקולחים ולבחון את השפד‬
‫‪ 6‬ד׳‪ ,‬ניטעה ב‪ .2016-‬חוקר אחראי‪ :‬שמעון אנטמן‪ ,‬ממ״ר גלעיניים בשה״מ‪.‬‬
‫עת איכות המים על מטעי הרימון לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪ 0‬בחינת שני זני מנדרינה חדשים על כנות שונות‪ :‬החלקה בת ‪ 10‬ד׳‪ ,‬ניטעה‬

‫‪ 2011‬נטיעה‪ 2014 ,‬קטיף ראשון‬ ‫ב‪ .2016-‬חוקר אחראי‪ :‬שוקי קנוניץ׳‪.‬‬
‫‪ 0‬בחינת זני פקאן חדשים מאקלום‪ :‬החלקה בת ‪ 6‬ד׳‪ ,‬ניטעה ב‪ .2016-‬חוקר‬
‫ניסויים בהשקיית רימון במים מושבים ברמות טיהור שונות‬
‫ראשי‪ :‬אהוד חנוך‪ ,‬רפרנט לפקאן בשה”מ‪.‬‬
‫צוות המחקר‪ :‬יצחק קוסטו‪ ,‬צפריר גרינהוט‪ ,‬רוברטו נתן‪ ,‬אריה אהרונוביץ‪,‬‬
‫יוני גל ז״ל‪ ,‬רון פורת‬ ‫חשוב לציין כי בכל אחד מהמחקרים המבוצעים במקום מוגש בסיום כל שנת‬
‫מחקר דוח על ידי החוקר הראשי‪ .‬מתוך אלה בחרנו להרחיב מעט בתחומים‬
‫עד לאחרונה רמת הטיהור של הקולחים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים‬
‫הוגדרה בתקנות משרד הבריאות‪ ,‬שקבעו שריכוז המוצקים המרחפים (‪ )TSS‬לא‬ ‫הבאים‪:‬‬
‫יעלה על ‪ 3‬מ״ג‪/‬ליטר ורמת צריכת החמצן הביוכימית )‪ (BOD‬לא תעלה על ‪~20‬‬
‫מ״ג‪/‬ליטר‪ .‬מ‪ ,2010-‬עם כניסת מי התפלה למערכת המים הארצית‪ ,‬חל שיפור‬ ‫תגובת קלמטינה אור להשקיה בקולחים בדרגות‬
‫משמעותי במליחות הקולחים‪ .‬שיפור נוסף צפוי גם בדרגות הטיפול בקולחים‬ ‫טיהור שונות בהשוואה למים שפירים; דוח ‪2015‬‬
‫והפחתת העומס האורגני בהם‪ ,‬וזאת עם יישום תקנות ועדת ענבר הקובעות שריד‬
‫כוז ה‪ TSS-‬וה‪ BOD-‬לא יעלו על ‪ 10‬מ״ג‪/‬ליטר כל אחד‪ .‬בעקבות המעבר הצפוי‬ ‫צוות המחקר‪ :‬מולי זקס‪ ,‬יורם איזנשטדט‪ ,‬שמעון הולצמן‪ ,‬עינת גרזון‬
‫לשימוש הולך וגובר במים מותפלים לצריכה עירונית יש לשער כי רמות המליחות‬
‫במחקרים רבים בעבר התקבלו בעצי הדר שהושקו שנים בקולחים השפעות‬
‫)‪ (SAR‬בקולחים מותפלים יכול יהיה להגיע גם לערכים גבוהים מהרצוי‪.‬‬ ‫שליליות שהובילו לדעיכת יבולים וקיצור חיי הפרדס‪ .‬חלק ניכר מהבעיות נבעו‬
‫מטרת המחקר הראשית של מחקר זה‪ ,‬שהחל בחורף ‪ ,2011‬היא לבחון לאורך‬ ‫מהשקיה באיכות קולחים ירודה‪ .‬שדרוג הקולחים המתבצע בשנים האחרונות‪,‬‬
‫זמן את השפעת הקולחים ברמת טיהור שלישונית וכמותם על גידול מטע רימון‬ ‫שיפור המדדים האורגניים שלהם כמו גם הפחתת ריכוזי המלח‪ ,‬מחייבים לבד‬
‫מזן ׳וונדרפול׳‪ .‬מטרות נוספות הן לבחון את השפעת המים על תכונות הקרקע‪,‬‬ ‫דוק שוב את תגובת העצים למים אלה‪ .‬הקליף אור‪ ,‬כאחד מזני ההדר המוביד‬
‫איכות הפרי והיבול‪ ,‬לייעל את ההשקיה במטעי הרימון באזור לכיש ולבנות מקד‬ ‫לים והמוצלחים‪ ,‬נבחר לשמש ׳שפן נסיונות׳ בבחינת התגובה לקולחים לעומת‬
‫השקיה במים שפירים‪ .‬בנוסף יש ללמוד את תגובת הזן להשקיה בקולחים‬
‫דמי השקיה מדויקים לגידול‪.‬‬
‫ב‪ 2014-‬נלקחו לצורך הכנת הדוח השנתי בדיקות קרקע‪ ,‬עלים‪ ,‬גובה עץ‪ ,‬יבול‬ ‫מטופלים שניונית ושלישונית ואת הצורך בהשלמות דישון‪.‬‬
‫ומדדי הבשלה‪ .‬בבדיקות הקרקע בטיפולי הקולחים נמצאה רמת ‪ SAR‬גבוהה‬ ‫מטרות המחקר אם כן הן לבחון על הקליף אור את השפעת רמות הטיהור‬
‫ביחס להשקיה במים שפירים וכך גם בזרחן‪ ,‬באשלגן ובחנקן‪ .‬בבדיקות עלים‬ ‫השונות של הקולחים‪ ,‬אל מול מים שפירים‪ ,‬על קליטת יסודות הזנה‪ ,‬מלחים‪,‬‬
‫לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים; בבדיקות היבול בטיפולי הקולחים כמות הפד‬ ‫מתכות בעלים‪ ,‬הצטברותם בקרקע והשפעתם הכוללת על היבול ואיכות הפד‬
‫רי הייתה נמוכה יחסית; במדדי ההבשלה ריכוז הסוכר בטיפולי הקולחים נמצא‬ ‫רי; לבחון האם לתוספת דשן לקולחים יש תרומה לעצי האור מבחינת כמות‬
‫הפרי ואיכותו; לבדוק את התרומה של כמויות מים מוגדלות על שטיפת מלחים‬
‫גבוה במעט מטיפול ההשקיה במים שפירים‪.‬‬
‫בקרקע וההשפעה על יבול ואיכות הפרי‪.‬‬

‫בחינת התגובה של עצי רימון להשקיה בקולחים; דוח ‪2015‬‬

‫צוות המחקר‪ :‬יצחק קוסטו‪ ,‬צפריר גרינהוט‪ ,‬רוברטו נתן‪ ,‬אריה אהרונוביץ‪,‬‬
‫יוני גל ז״ל‪ ,‬רון פורת‬

‫בשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית בנטיעות רימון בארץ וזאת עקב‬
‫העלייה במודעות הציבור לערכיו הבריאותיים‪ .‬עץ הרימון עמיד לתנאי סביבה‬
‫וגידול קשים וקיצוניים‪ ,‬עמיד לטמפרטורות חורף נמוכות ולטמפרטורות קיץ‬
‫גבוהות‪ ,‬למליחות גבוהה‪ ,‬לרמה גבוהה של גיר פעיל ומסתגל היטב לכל סוגי‬

‫הקרקע‪.‬‬
‫חלק גדול ממטעי הרימון בארץ מושקים בקולחים מטעמי חיסכון‪ ,‬כאשר אסד‬
‫פקת המים לצמח צריכה להיות מבוססת על השקיה רצופה ויעילה‪ .‬השקיית‬
‫מטעים בקולחים כרוכה בסיכונים הן מההיבט החקלאי והן הסביבתי‪ .‬הסיכונים‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬