Page 42 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫מסקנות‬ ‫הנסחפת‪ .‬לזליגה זו של חומרי הדברה משמעות סביבתית‪ ,‬קרי השפעה על איכות מי‬
‫הנגר המתנקזים לנחלים ולבתי גידול לחים (‪ .)3‬ממדידות שנערכו לאורך שנות המחקר‪,‬‬
‫חיפוי צמחי של קרקע הפרדס צימצם כדי ‪ 80%‬את הסחף שנע‬ ‫‪ 2010‬עד ‪ ,2015‬זוהו בטיפולי הקרקע החשופה )‪ (B-B‬קוטלי עשבים ותוצרי הפירוק‬
‫כחומר מרחף (סחופת) והפחית כליל את הסחף הגס (גרופת) שנע‬ ‫שלהם הספוחים לקרקע הנסחפת ולעתים אף במי הנגר‪ .‬בטיפול ‪ ,AV-B‬חיפוי חלקי‬
‫וגדודית חשופה‪ ,‬נמצאו במי הנגר שאריות של אותם חומרי הדברה אך בריכוזים נמוכים‬
‫כחומר מתגלגל‪.‬‬ ‫יחסית‪ .‬מכיוון שקוטלי עשבים מונעי הצצה אמורים להיקשר לחלקי הקרקע ולהמתין‬
‫קצב האובדן של קרקע חשופה )‪ (B-B‬נאמד ב‪ 3.5±0.5-‬מ”מ‪/‬שנה‪,‬‬ ‫לדיכוי נבט העשב לפני הצצתו‪ ,‬צפוי היה למצוא שאריות קוטלי עשבים בנגר ובסחף‬
‫בתקופה הקרובה ליישומם‪ .‬בסריקה כוללת של שאריות חומרי הדברה במי הנגר ובמד‬
‫בדומה למדידות נוספות שנערכו בשרון (‪.)5‬‬ ‫שקעים לאורך תקופת הגשמים נמצאו שאריות של קוטלי עשבים ותוצרי הפירוק שלהם‬
‫דופן הגדודית נמצאה מקור משמעותי לסחף‪ ,‬ולכן אם מבקשים לשד‬
‫בהתאם לחומרים שיושמו באותה שנה (ראה טבלה)‪.‬‬
‫מר את מבנה הגדודית לאורך שנים חשוב לחפותה בכיסוי צמחי‪.‬‬
‫מניעת סחיפה של קרקע הפרדס באמצעות חיפוי צמחי מלא בין‬ ‫בטבלה מוצגים קוטלי העשבים‪ ,‬מועדי יישומם ותוצרי הפירוק שלהם שזוהו בדוגמאות הנגר‬
‫השורות מנעה גם את זליגתם אל מחוץ לחלקה של קוטלי העשבים‬ ‫והסחף במהלך שלוש שנות המחקר הראשונות‬

‫הספוחים לחלקיקי הקרקע‪.‬‬ ‫הטיפולים בהם‬ ‫הפאזה בה נמצאו‬ ‫התכשיר‬ ‫מועד היישום‬
‫נמצאו תוצרי פירוק‬ ‫תוצרי פירוק‬ ‫שם מסחרי (וגנרי)‬ ‫של התכשיר‬
‫תודות‬ ‫פאלקון )‪(Diflufenican‬‬
‫‪B-B‬‬ ‫ספוח*‬ ‫אמיר )‪(Propyzamide & Oxyfluorfen‬‬ ‫חורף ‪2010/11‬‬
‫המחקר מומן באמצעות ענף משאבי קרקע ומים והמדען הראשי‬ ‫לינורקס )‪ ,(Linuron‬הייבר ‪(Bromicil) X‬‬
‫במשרד החקלאות‪ ,‬תוכנית מחקר מס׳ ‪;085-0068-12‬‬ ‫‪B-B‬‬ ‫ספוח‬ ‫חורף ‪2011/12‬‬
‫תודה לחב’ מהדרין בע”מ על הסיוע ושיתוף הפעולה‪.‬‬
‫**‪B-B & AV-B‬‬ ‫ספוח ומומס‬ ‫חורף ‪2012/13‬‬
‫ספרות‬
‫* ספוח לחלקיקי הקרקע; מומס במי הנגר‪.‬‬
‫‪ .1‬אשל ג‪ ,.‬אגוזי ר‪ :)2013( .‬הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מ�ת‬ ‫** נמצא בריכוזים נמוכים יותר‪.‬‬
‫חת לרגליים‪ .‬אקולוגיה וסביבה ‪.136-134 :)2(4‬‬
‫יש עניין לקט ישראל וקנט‪:‬‬
‫‪ .2‬אגוזי ר‪ ,.‬אשל ג‪ ,.‬פורמן א‪ :)2015( .‬השפעת חיפוי קרקע על היווצרות‬ ‫שיתוף פעול פורה‬
‫נגר עילי בפרדסים‪ .‬׳עלון הנוטע׳ ‪.38-32 :11‬‬
‫מטעי אבוקדו רבים בחוף הכרמל נפגעו קשות מהרוחות העזות שהשתוללו‬
‫‪ .3‬טופז ת‪ ,.‬אשל ג‪ ,.‬אגוזי ר‪ ,.‬חפץ ב‪ :)2015( .‬זיהום נחלי החוף והסביבה‬ ‫באזור באמצע נובמבר‪ :‬עשרות טונות של אבוקדו נשרו לאדמה‪ ,‬ומכיוון שלא‬
‫החופית משטחים מעובדים‪ :‬מקרה בוחן בנחל תנינים ונחל אלכסד‬ ‫ניתן לשווק את הפרי לאחר שנפל קראו החקלאים לקנט‪ .‬שמאי הביטוח‪,‬‬
‫שהגיעו לשטח כדי לאמוד את הנזק לחקלאים ולפצותם בהתאם‪ ,‬פנו במד‬
‫נדר‪ .‬דוח סיכום לקרן יד הנדיב‪.‬‬ ‫קביל לנציג ארגון לקט ישראל‪ ,‬המציל יבול חקלאי עבור נזקקים‪ .‬זה האחרון‬
‫‪ . 4‬שקולניק ט‪ ,.‬פורמן א‪ ,.‬אגוזי ר‪ ,.‬אשל ג‪ :)2016( .‬השפעת ממשקים‬ ‫הגיע למקום במהירות וקבע שהפרי ראוי למאכל‪ .‬בו ביום הגיעו קוטפים ומד‬
‫הכוללים חיפוי קרקע וכיסוי צמחי על חידור מי גשמים בשטחי פרד‬ ‫שאיות של לקט ישראל למטעי האבוקדו של נחשולים‪ ,‬מעיין צבי והבונים‬

‫דסים צעירים‪ .‬׳עלון הנוטע׳ ‪.48-44 :2‬‬ ‫והצליחו לאסוף‪ ,‬לאחר כמה ימי עבודה‪ ,‬כ‪ 60-‬טון פרי‪.‬‬
‫‪ .5‬אשל ג‪ ,.‬אגוזי ר‪ ,.‬גולדווסר י‪ ,.‬חיות א‪ ,.‬קוז’קרו ה‪ ,.‬רובין ב‪ ,.‬דר צ‪ ,.‬קשת‬
‫י‪ ,.‬פיין פ‪ ,.‬אלבז ר‪ ,.‬דיסני ד‪ :)2014( .‬גידולי כיסוי בחלקת תפוחי אדמה‬

‫כאמצעי לשימור קרקע‪ ,‬מים וסביבה‪ .‬׳שדה וירק׳ ‪0 .50-44 :271‬‬

‫פרסם ב’עלון הנוטע’‬ ‫צילום‪ :‬תומר שמש‬
‫ותראה מה יקרה‪...‬‬

‫מהמצב הרוויחו שני הצדדים‪ :‬הנזקקים שנהנו מהפרי‪ ,‬והחקלאים‪ ,‬שקיבלו‬
‫מקנט פיצוי בגין הנזק וחסכו את עבודת הקטיף‪)-( 0 ...‬‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬