Page 39 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫מה במו״פ‬ ‫פרדס או מטע נקי מעשבים‪ ,‬׳כמו בית מרקחת׳‪ ,‬וזאת מבלי לתת את‬
‫הדעת לכך שקרקע חשופה תוביל לתהליכי הגרעה )‪(Degradation‬‬
‫הרחבה‬ ‫מואצים שלה‪ ,‬ובכללם אובדן חומר אורגני ואובדן קרקע מואץ בקצב‬
‫יכולת הקרקע לספוג את מי הגשם‬
‫ממוצע של כ‪ 4-‬מ”מ בשנה (‪.)1‬‬
‫טיפות הגשם‪ ,‬בהן ריכוז המלחים נמוך‪ ,‬מגיעות עם אנרגיה קיד‬ ‫כאשר קרקע הפרדס‪ ,‬הכרם או המטע חשופה ונקייה מצמחייה‪ ,‬טיד‬
‫נטית גבוהה‪ ,‬מתנגשות ומתנפצות בפני הקרקע ומנתקות את‬ ‫פות הגשם פוגעות בפני הקרקע במהירויות גבוהות (‪ 6-1‬מ׳‪/‬שנייה)‬
‫חלקיקיה מהתלכידים‪ .‬הרס תלכידי הקרקע מתעצם בעקד‬ ‫ומתנפצות לרסיסים‪ .‬בעקבות הפגיעה הישירה של טיפות הגשם‬
‫בות תהליך ההרטבה המהיר שלהם‪ ,‬הגורם ללחצים פנימיים‬ ‫בקרקע מתרחשת סדרה של תהליכים פיזיקליים ופיזו‪-‬כימיים הגורד‬
‫גבוהים בתוכם בשל האוויר הכלוא בהם‪ .‬ריכוז המלחים הנמוך‬ ‫מים לניתוק חלקיקי הקרקע‪ ,‬איטום פני השטח ולירידה משמעותית‪,‬‬
‫במי הגשם מגדיל את עובי השכבה החשמלית הכפולה שבין‬ ‫בסדר גודל אחד או שניים‪ ,‬בקצב חידור מי הגשם לקרקע ומכאן נגרד‬
‫לוחות החרסית ומעודד את פיזורה‪ .‬החרסית המפוזרת נעה‬ ‫מת פגיעה קשה ביכולת הקרקע לספוג את מי הגשם (ראה מסגרת‬
‫לתוך פרופיל הקרקע‪ ,‬סותמת את נקבוביה ומוליכות המים‬ ‫בהמשך)‪ .‬משנפסק הגשם מתייבשים פני הקרקע וניתן לזהות עליהם‬
‫נפגעת‪ .‬הפרש הרטיבות בין פני הקרקע והשכבות העמוקות‬ ‫קרום חלק ובהיר יחסית לשכבה שמתחת‪ .‬שכבה זו נוטה להיסדק‬
‫יותר יוצר כוחות יניקה נקודתיים גבוהים‪ ,‬ובשילוב מכות הגשם‬ ‫עם התייבשותה‪ .‬תהליך זה מתרחש בכל קרקעות ישראל כאשר הן‬
‫מובילים אלה לדחיסה והידוק של פני הקרקע עד לרמה של‬ ‫חשופות‪ ,‬וגורם בשטחים מעובדים להיווצרות עודפים גדולים של מי‬
‫פגיעה משמעותית‪ ,‬בסדר גודל אחד ואף יותר‪ ,‬בקצב חידור‬
‫גשם שמצטברים וניגרים על פני הקרקע (‪.)2 ,1‬‬
‫מי הגשם לקרקע‪ ,‬ובהתאם לעלייה בכמויות הנגר העילי‪.‬‬ ‫כאשר מי הנגר מתחילים לזרום‪ ,‬בתחילה בזרימה שטוחה ורדודה‪ ,‬מוד‬
‫גבל כושר ההסעה וההרחקה של חלקיקי הקרקע שנותקו בעקבות‬
‫אחד הפתרונות האגרו‪-‬טכניים להתמודדות עם התגברות יצירת הנגר‬ ‫פגיעת טיפות הגשם (סחיפה משטחית)‪ .‬תבליט של פני השטח (מיקרו‪-‬‬
‫וסחף הקרקע הוא אימוץ ממשק עיבוד המשלב חיפוי צמחי‪ ,‬חי או‬ ‫טופוגרפיה) מוביל לריכוז זרימת המים על פני השטח בנתיבים מועדפים‪.‬‬
‫מת‪ ,‬של קרקע הפרדס‪ ,‬המטע או הכרם‪ .‬עבודות קודמות הראו כי‬ ‫למעשה‪ ,‬כאשר הזרימה מתרכזת האנרגיה שלה עולה‪ ,‬מתחזקים כוחות‬
‫לחיפוי צמחי יכולת ממשית לשפר את מבנה הקרקע (יציבות תלכיד‬ ‫הגזירה של המים‪ ,‬הניתוק של חלקיקי הקרקע מוגבר ומתפתחים ערוצים‬
‫דים)‪ ,‬להפחית את הנגר העילי (‪ ,)2‬לשפר את כושר חדירות המים‬ ‫(סחיפה ערוצית)‪ .‬סחף הקרקע שוקע לעתים במוצאי השורות ובדרכי‬
‫(‪ ,)3‬להפחית את סחף הקרקע (‪ ,)4‬להעלות את פוריותה ולשפר את‬ ‫המים וגורם להפרעה בניקוז החלקה ממי הגשם העודפים‪ .‬בפרדסים‬
‫ומטעים רבים נצפות תופעות של איבוד קרקע עידית‪ ,‬התחתרות של‬
‫איכות הגידול החקלאי‪.‬‬ ‫ערוצים‪ ,‬השקעה של סחף במורד ומכאן פגיעה ושיבוש דרכים חקלאיות‪,‬‬
‫בעשור האחרון התפתח בארץ‪ ,‬בעיקר במטעים צעירים של נשירים‪,‬‬ ‫קושי בנגישות לחלקות לצורך עיבוד וקטיף ותמותת עצים (ראה תמוד‬
‫סובטרופים ומעט בפרדסים‪ ,‬שימוש בכיסוי צמחי בין השורות וזאת‬ ‫נה פותחת ותמונה ‪ .)1‬בנוסף לפגיעה הישירה בפרדס‪ ,‬סחף הקרקע‬
‫בהיקף של כ‪ 30,000-‬ד׳ (יונתן אברהמס‪ ,‬מידע בע”פ)‪ .‬ניתן לזהות‬ ‫שהוסע מהחלקה גורם נזקים חמורים ומצטברים לתשתיות ולסביבה‪:‬‬
‫שני ממשקים עיקריים של שימוש בחיפוי צמחי בין השורות‪ :‬זריעה‬ ‫סתימת מעברי מים כמו גם הצפות וזיהום נחלים בסדימנטים (משקעים)‪,‬‬
‫של צמח תרבות כגידול כיסוי‪ ,‬בעיקר שיבולת שועל וחיטה‪ ,‬וכן תחזוד‬ ‫בדשנים וחומרי הדברה הזולגים מהחלקות החקלאיות לנחלים( (‪ .)3‬נט�י‬
‫קה באמצעות כיסוח של צמחייה או עשבייה מקומית כחיפוי צמחי‪.‬‬ ‫עות חדשות ברחבי הארץ‪ ,‬אם בשל הרחבת הגידול או החלפת פרדסים‬
‫תצפיות הראו שחיפוי צמחי בין השורות במטעים ופרדסים הפחית‬ ‫ומטעים ותיקים בחדשים‪ ,‬תלווה‪ ,‬אם לא יינקטו צעדים מתאימים‪ ,‬בהגבד‬
‫את סחיפת הקרקע‪ ,‬אך טרם נערכו מדידות כמותיות של שטפים‬
‫היוצאים עם הנגר‪ ,‬בהם סחף קרקע‪ ,‬חומרי הדברה והזנה‪ .‬כמו כן‬ ‫רת נגר עילי‪ ,‬סחף קרקע ונזקים הן לחקלאי והן לסביבה‪.‬‬
‫לא נערכו בדיקות של השפעת הממשק על כמות ואיכות הנגר העל‬
‫קרקעי‪ .‬מאמר זה מתמקד בהשפעה על תהליכים אלה של ממשק‬ ‫תמונה ‪:1‬‬
‫ניקוז לקוי של‬
‫חיפוי קרקע בנטיעה צעירה של פרדס מזן אור בקרקע חמרה‪.‬‬ ‫מורד השורה‬
‫בעקבות‬
‫חומרים ושיטות‬ ‫שקיעה של‬
‫סחף קרקע‬
‫המחקר נערך בשנים ‪ 2015-2010‬בפרדס מסחרי מזן אור הנטוע על‬
‫קרקע חמרה בשטח של ‪ 18‬ד׳ בבעלות חב׳ ׳מהדרין׳‪ ,‬סמוך לשכונת‬ ‫אחד הפתרונות האגרו‪-‬טכניים להתמודדות עם התגברות הנגר וסחף‬
‫בית אלעזר בחדרה‪ .‬עצי הפרדס ניטעו במאי ‪ 2010‬על גדודיות בכיוון‬
‫צפון‪-‬דרום‪ .‬הניסוי כלל ארבעה טיפולים בשלוש חזרות ובמבנה של‬
‫בלוקים באקראי‪ .‬לצורך בחירת החלקות נערך סקר טופוגרפי וסקר‬
‫קרקע‪ .‬המשתנים העיקריים ששימשו לבחירת החלקות היו אחידות‬
‫הקרקע‪ ,‬השיפוע‪ ,‬אורך השורות (‪ 70‬מ׳) והמפנה‪ ,‬כאשר בלוקים ‪ 1‬ו‪2-‬‬

‫במפנה דרומי ובלוק ‪ 3‬במפנה צפוני‪.‬‬

‫‪‘ 39 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬