Page 50 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר 12 מזמור לאיזור הדרום הוא המרכז החדש

‫מתייחס למגדל ממוצע וקיימת שונות בתוצאות בין המגדלים)‪.‬‬ ‫‪ 0‬יצוא‪ :‬ישראל מייצאת כ‪ 14,000-‬טון מנגו בשנה‪ ,‬בעיקר למערב‬
‫‪ 0‬בייצוא‪ :‬רווחיות השנים האחרונות מושפעת משער היורו‪ ,‬שנע בין‬ ‫אירופה ‪ -‬צרפת‪ ,‬הולנד ואנגליה‪ .‬ב‪ 2014-‬עמד הייצוא על ‪ 17,000‬טון‪,‬‬
‫‪ 4.3‬ל‪ 5.7-‬ש״ח‪ .‬בחודש מאי ‪ ,2016‬מועד הכנת הדוח הנ״ל‪ ,‬עמד היורו‬ ‫צרפת הייתה הלקוחה הגדולה ביותר וקלטה כ‪ 30%-‬מהייצוא‪ .‬אנגליה‬
‫אחריה עם כ‪ 22%-‬והולנד עם ‪ .19%‬מעניין לציין את השונות בנתח‬
‫על ‪ 4.3‬ש״ח‪.‬‬ ‫השוק של ישראל במדינות השונות‪ .‬ברוסיה לדוגמה‪ ,‬ב‪ 2015-‬תפסה‬
‫בשני ם ‪ 2004‬עד ‪ 2015‬הרווח הממוצע למגדל לדונם‪ ,‬בשורה הת�ח‬
‫תונה‪ ,‬עמד על כ‪ 4,900-‬ש״ח‪/‬ד׳ לזן ׳קיט׳ ועל כ‪ 2,300-‬ש״ח‪/‬ד׳ עבור‬ ‫ישראל ‪ 38%‬משוק המנגו ובגרמניה רק כ‪.1%-‬‬
‫׳מאיה׳‪ .‬על פי ההשערה‪ ,‬גם בשער החליפין הנוכחי הרווחיות לדונם‬ ‫‪ 0‬השיווק לעזה‪ :‬מעבר מנגו מישראל לעזה בשנים ‪ 2012‬עד ‪2015‬‬
‫למגדל המתכנן נטיעה עשויה לגדול בעקבות שינוי תמהיל הזנים ושינוי‬
‫תמהיל יצוא ושוק מקומי‪ .‬לפי תחשיב הרווחיות לנטיעה חדשה‪ ,‬בהד‬ ‫היה יציב יחסית ועמד על ממוצע שנתי של ‪ 5,500‬טון‪.‬‬
‫נחה שהמחירים לא ישתנו‪ ,‬רווחיות המגדל תגדל מ‪ 2,067-‬ש״ח‪/‬ד׳‬
‫ל‪ 2,364-‬ש״ח‪ .‬בבחינת הגורמים והשיקולים יש אם כן מקום להגדלת‬ ‫מסקנות‬

‫שטחי המנגו בישראל‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מה למדנו עד כה? ש‪...‬‬

‫אירופה בעונת השיווק של ישראל‬ ‫‪ 0‬מוצרי נישה ובידול‪ :‬על מנת להגדיל את נתח השוק של הפרי‬

‫‪ 0‬צרפת‪ :‬יבוא המנגו לצרפת במגמת עלייה‪ :‬ב‪ 2005-‬עמד זה על‬ ‫הישראלי בעולם אין לנו אלא לייצר מוצרי נישה איכותיים כדי להיות‬
‫‪ 35,0000‬טון וב‪ 2015-‬על כ‪ 42,000-‬טון‪ ,‬בסה”כ עלייה של ‪ .20%‬ה�מ‬
‫מבודלים‪ .‬על הבידול להתבצע בכמה מובנים‪ :‬הארכת העונה והגדלת‬
‫חיר נשמר יציב יחסית לאורך העשור‪.‬‬
‫הצריכה חושבה באמצעות הפחתת הייצוא מהייבוא‪ .‬ב‪ 2014-‬נרשמה‬ ‫נתח הפרי הצבעוני‪.‬‬
‫עלייה בצריכה בחודש יולי‪ ,‬ירידה בחודש אוגוסט ושוב עלייה בספטמד‬
‫בר‪ ,‬כאשר ‪-‬ב‪ 2015-‬נרשמה עלייה בחודשים יולי ואוגוסט וירידה בס�פ‬ ‫‪ 0‬מחיר המנגו העתידי‪ :‬הנקודה החשובה שצריכה להשפיע על הה�ח‬
‫טמבר‪ .‬ישראל מייצאת לצרפת בעיקר באוגוסט ומתחרותיה בחודש‬
‫זה הן הולנד‪ ,‬ספרד ובלגיה‪ .‬המחיר ‪ CIF‬של ישראל ירד במהלך העונה‬ ‫לטה של קברניטי הענף בארץ אם לנטוע או לא‪ ,‬להרחיב את הענף או‬
‫מ‪ 2.14-‬דולר‪/‬ק”ג ל‪ .1.94-‬בתחילת העונה המחיר הישראלי גבוה משל‬
‫לא‪ ,‬היא מחיר המנגו הצפוי באירופה‬ ‫רווחיות השנים האחרונות מושפעת משער‬
‫המתחרות ולאחר מכן יורד‪ ,‬בעוד שמחיר המתחרות עולה‪.‬‬ ‫בטווח הבינוני והארוך‪.‬‬ ‫היורו‪ ,‬שנע בין ‪ 4.3‬ל‪ 5.7-‬ש״ח‪ .‬בחודש‬
‫‪ 0‬אנגליה‪ :‬ב‪ 2005-‬עמד ייבוא המנגו באנגליה על ‪ 47,000‬טון וב‪2015-‬‬
‫עלה ל‪ 69,000-‬טון ‪ -‬עלייה של ‪ .46%‬בתקופה זו המחיר עלה מ‪1.4-‬‬ ‫‪ 0‬שערי המטבע‪ :‬עתיד הייצוא‬
‫דולר‪/‬ק”ג ל‪ - 2.3-‬עלייה של ‪ .64%‬ביולי ‪ 2014‬נרשמה עלייה בצריכה‬
‫ובהמשך העונה ירידה‪ .‬ב‪ 2015-‬הצריכה המקומית הייתה במגמת‬ ‫מושפע בעיקר מחוזק המטבע של‬ ‫מאי ‪ ,2016‬מועד הכנת הדוח הנ״ל‪,‬‬
‫ירידה לאורך כל תקופת השיווק‪ .‬עיקר ייצוא המנגו מישראל לאנגליה‬ ‫היורו ביחס לדולר‪ .‬כל זמן שהדולר‬ ‫עמד היורו על ‪ 4.3‬ש״ח‪.‬‬
‫מתחיל באוגוסט ומגיע לשיאו בספטמבר‪ ,‬כאשר מחיר הפרי במגד‬ ‫חזק ביחס ליורו ניתן להניח שמדיד‬
‫מת ירידה לאורך העונה ‪ -‬מ‪ 3.96-‬דולר‪/‬ק”ג בתחילתה ל‪ 1.92-‬דולר‬
‫בשנים ‪ 2004‬עד ‪ 2015‬הרווח נות דרום ומרכז אמריקה ימקסמו‬
‫בסופה‪.‬‬ ‫את הנתח המופנה לשוק האמריד‬ ‫הממוצע למגדל לדונם‪ ,‬בשורה‬
‫‪ 0‬הולנד‪ :‬בשנים ‪ 2005‬עד ‪ 2015‬עלה יבוא המנגו להולנד מ‪83,000-‬‬ ‫קאי‪ .‬ככל שיתחזק היורו יהווה השוק‬
‫טון ל‪ .173,000-‬בתקופה זו המחיר ‪ CIF‬עלה מ‪ 1.2-‬דולר‪/‬ק”ג ל‪.1.6-‬‬
‫ב‪ 2014-‬נרשמה בתחילת עונת השיווק הישראלית עלייה בצריכה‬ ‫האירופי אלטרנטיבה אטרקטיבית‬ ‫התחתונה‪ ,‬עמד על כ‪ 4,900-‬ש״ח‪/‬ד׳‬
‫ולאחר מכן ירידה וב‪ 2015-‬נרשמה ירידה בצריכה לכל אורך העונה‪.‬‬ ‫יותר ביחס לשוק האמריקני‪.‬‬ ‫לזן ׳קיט׳ ועל כ‪ 2,300-‬ש״ח‪/‬ד׳ עבור‬
‫המתחרות העיקריות של ישראל באותה עת היו הן הרפובליקה הדוד‬ ‫׳מאיה׳‪ .‬על פי ההשערה‪ ,‬גם בשער‬
‫מיניקנית‪ ,‬ברזיל וסנגל‪ ,‬כאשר המחיר הישראלי נשמר גבוה משל שאר‬ ‫‪ 0‬חדירה לשווקים חלשים וחדשים‬ ‫החליפין הנוכחי הרווחיות לדונם‬
‫באירופה ‪ :‬גם לפעולה זו יכולת ה�ש‬ ‫למגדל המתכנן נטיעה עשויה לגדול‬
‫המתחרות ובמגמת עלייה לאורך העונה‪.‬‬ ‫פעה על עתיד המנגו הישראלי‪ .‬למד‬
‫‪ 0‬גרמניה‪ :‬לאורך השנים ניכרת מגמה של עלייה בייבוא מנגו לגרמניה‬ ‫דיניות הפיתוח של המו”פ הישראלי‬
‫ובמחירו‪ .‬הירידה שנרשמה ב‪ 2008-‬הייתה קטנה יחסית ולא השפיעה‬ ‫והייצואנים הישראלים יכולה להיות‬

‫על המחיר‪.‬‬ ‫השפעה על מיצובו של המנגו שלנו‬ ‫בעקבות שינוי תמהיל הזנים ושינוי‬
‫ב‪ 2014-‬יצוא המנגו מישראל לגרמניה התבצע ברובו באוגוסט‪ ,‬ועל‬ ‫בשוקי אירופה הפחות מפותחים‪.‬‬ ‫תמהיל יצוא ושוק מקומי‪ .‬לפי תחשיב‬
‫אף הבדלים בכמות המיובאת מישראל והולנד (הולנד כאמור מייצאת‬
‫לשאר מדינות אירופה את המנגו המגיע אליה) אין כמעט הבדלים‬ ‫רווחיות המגדל הישראלי‬ ‫הרווחיות לנטיעה חדשה‪ ,‬בהנחה שהמ‪‬‬
‫במחירים בתקופה זו‪ ,‬להוציא מחיר הפרי מסנגל‪ ,‬שהיה באופן עקבי‬ ‫חירים לא ישתנו‪ ,‬רווחיות המגדל תגדל‬
‫‪ 0‬בשוק המקומי‪ :‬המחיר למגדל‪,‬‬ ‫מ‪ 2,067-‬ש״ח‪/‬ד׳ ל‪ 2,364-‬ש״ח‪.‬‬
‫נמוך יותר‪.‬‬ ‫כפי שמופיע בתחשיבי הגידול של‬ ‫בבחינת הגורמים והשיקולים יש אם כן‬
‫שה״מ‪ ,‬נקבע בשער המטע לאחר‬ ‫מקום להגדלת שטחי המנגו בישראל‪.‬‬
‫קטיף‪ ,‬לאחר הורדת עלויות ההובד‬
‫לה בארץ‪ ,‬הוצאות בית אריזה ועמד‬
‫לות משווק‪ .‬נתונים אלה אומתו מול‬

‫נתונים בפועל שהתקבלו ממדריכים‪,‬‬

‫בתי אריזה וייצואנים‪ .‬בין השנים ‪2004‬‬

‫ל‪ 2015-‬הכנסות המגדל משיווק הזן ׳קיט׳ בשוק המקומי נאמדו‬

‫ב‪ 11-‬ש״ח‪/‬ק״ג ומשיווק ׳מאיה׳ ‪ 9‬ש״ח‪/‬ק״ג (יצוין כי הניתוח בעבודה זו‬

‫‪‘ 50 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬דצמבר ‪2016‬‬