Page 16 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 16
אתרוג לסוכות: באדיבותwww.gaertnerei-bender.de :
שיש בו טעם
ויש בו ריח
עמוס רובין /אנטומולוג ,גבעת שמואל frubin@netvision.net.il
דמה לבית שני .סנסציוני הוא שהארכיאובוטנית ד״ר דפנה לנגוט לושת זני ההדר העיקריים ששימשו אבות לזני התא
רבות הם אתרוג ,פומלה ומנדרינה ,כאשר הלימון
מאוניברסיטת תל אביב מצאה אבקת אתרוג בתוך טיח בחפירות הוא הכלאה בין אתרוג למנדרינה ,ומכאן הדמיון.
בתקופת בית שני הפך האתרוג לאחד מארבעת המינים ,כאשר החליף
רמת רחל .התיארוך הוא סוף התקופה הפרסית של בית ראשון (.)6 את "פרי עץ הדר" המוזכר בתורה ,שהיה בשימוש בבית ראשון אך אין
מולדת האתרוג היא כפי הנראה הודו .לאחר שהובא לפרס נקרא אנו יודעים מהו .ברשימה קצרה זאת נרחיק אל מקורות האתרוג.
אותרונג ,ומכאן שמו המדעי ,Citrus medicaשמעיד כי מוצאו ממדיי. הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר” (ויקרא כ"ג מ')
נדרש (סוכה ל"ה) "שטעם עצו ופריו שווה ,הווי אומר :זה אתרוג ...
ציור האתרוג נמצא על מטבעות שמעון הכהן מתקופת החשמונאים, ר' אבהו אמר :אל תקרי הדר אלא הדר (= הגר) ,דבר שדר באילנו
והמשנה מעידה על (צדוקי ,כנראה ינאי המלך) "שפעם אחת נסך משנה לשנה .בן עזאי אומר :אל תקרי הדר אלא אידור ,שכן בלשון יווני
אחד על גבי רגליוו (שלא כהלכה על המזבח) ורגמוהו כל העם באתר�ו קוראים למים אידור ,ואיזו היא שגדל על כל מים? הווי אומר זה אתא
גיהן" (סוכה פרק ד ,משנה ט') .סיפור זה הוא גם העמוד המסיים את רוג" .לחז"ל לא היה ספק בזיהוי האתרוג ,וכך גם סובר הבוטנאי הנודע
הרב ד"ר עמנואל לב ( )1856-1944מהעיר סגד ,הונגריה ,שכתב על
הרומן 'מלך בשר ודם' מאת הסופר בן דורנו משה שמיר. כך בספרו ( ,)2וזאת בניגוד לשמואל טולקובסקי ( ,)3שטען כי בבית
ראשון השתמשו למצווה זו באיצטרובל של ארז ירוק ( .)Cedrusטענה
האתרוג הוא העץ היחיד בטבע הארצישראלי הנושא פרחים ופירות
זו אינה מקובלת כיום.
כל ימות השנה .זוהי הסיבה שההלכה מביאה כדוגמה לקביעת זמן עצם העובדה שמעט זרעי הדר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בקא
למעשרות את הפרי הזה" :רבי שמעון בן אלעזר אומר :ליקט אתרוג פריסין ,המיוחסים ל 1200-לפנה"ס ,ובכרנק במצרים ,המיוחסים
ערב חמשה עשר בשבט עד שלא תבוא השמש ,וחזר וליקט משתבוא למאה -ה 15-לפנה"ס ,אינם סימן שלא גידלו אתרוג בתקופה ש�ק
השמש ,אין תורמים ומעשרים מזה על זה ,לפי שאין תורמין ומעשרין
לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש" (בבלי ,ראש השנה י"ד).
בארץ ,בזמן חז"ל ,גידלו אתרוגים בסביבות קיסריה .המשנה (סוא
כה פרק ד' משנה ז') אומרת שמיד אחר חיבוט חריות (ענפים) היו
"התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן".
‘ 16 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,אוקטובר 2017