Page 19 - עלון הנוטע נובמבר 2017 מספר 10 פירות הקייץ הגלעינים

‫ענף החודש‬

‫‪ 30‬ו‪ 40-‬יום משיא פריחה (‪ .)2‬דילול מאוחר או בלתי מספק עלול‬ ‫תמונה ‪:1‬‬
‫לגרום לקבלת פרי קטן עקב עודף חנטה‪ .‬מעבר לקבלת פרי קטן‪,‬‬ ‫המדללת‬
‫לחנטה מרובה ועומס יבול קיימת השפעה על קבלת יבול בשנה‬ ‫׳דרווין׳ במהלך‬
‫העוקבת (הכנסת העץ לסירוגיות)‪ ,‬על איכויות הפרי המתקבלות‪,‬‬ ‫דילול פרחים‬
‫רגישות יתר למחלות וחיוניות העץ לאורך זמן‪ .‬מכאן‪ ,‬שלדילול מוקח‬ ‫בשזיף‬

‫דם חשיבות רבה (‪.)3‬‬ ‫תמונה ‪:2‬‬
‫למרות שנות מחקר רבות למציאת פתרונות דילול כימיים‪ ,‬שיטת‬ ‫ה׳צרפתית׳‬
‫דילול זו עדיין אינה יעילה דיה‪ .‬היות שכך מתבצע במטעים דילול‬ ‫בעת דילול‬
‫ידני‪ ,‬שעלותו גבוהה ביותר‪ ,‬נשענת על כוח אדם יקר וחסר ומביאה‬ ‫חנטים‬
‫את הענף לסף כדאיות כלכלית( (‪ .)4‬בעקבות מצב זה פותחו בע�ו‬
‫לם אסטרטגיות דילול מכניות המצמצמות את הצורך בדילול ידני‬ ‫מבוא‬
‫ומאפשרות למגדל דילול אפקטיבי מוקדם‪ ,‬כבר בשלב הפריחה‬
‫והחנטה (‪ .)6 ,5‬הדילול המכני מאפשר סילוק פרחים וחנטים בעודף‬ ‫דילול פרחים וחנטים הוא מההוצאות הכבדות ביותר בטיפול במטע‬
‫במהירות וביעילות ומביא לחיסכון של ‪ 50‬עד ‪ 80%‬מעבודת הדילול‬ ‫הנשיר ויכול להגיע לכדי ‪ 50%‬מעלויות הגידול‪ .‬מטרת הדילול היא‬
‫הידנית המשלימה הנדרשת בהמשך ובסופו של דבר קבלת פרי גדול‬ ‫הפחתת מספר הפרחים על העץ בשיא פריחה‪ ,‬וכן הסרה מוקדמת‬
‫של חנטים‪ ,‬בהגיעם לגוד ל ‪ 20-15‬מ״מ‪ ,‬בשני המקרים על מנת לה�פ‬
‫יותר ב‪.)7( 9-35%-‬‬
‫חית מעומס היבול הצפוי ולהגדלת הפרי בקטיף‪.‬‬
‫חומרים ושיטות‬ ‫עיתוי הדילול חשוב ביותר‪ .‬ניתן לחלק את גדילת הפרי בגלעיניים‬
‫לשלושה שלבים עיקריים‪ :‬שלב ראשון‪ ,‬המאופיין בעיקר בחלוקת‬
‫בעונת ‪ 2017‬נערכו ניסויים רבים במטעים מסחריים של נקטרינה‪,‬‬ ‫תאים; שלב שני‪ ,‬בו אין כמעט גידול בנפח הפרי אך מתרחש בו‬
‫אפרסק‪ ,‬שזיף ומשמש בעמק החולה‪ ,‬בגליל העליון וברמת הגולן‪,‬‬ ‫תהליך חשוב של התקשות הגלעין; שלב גידול שלישי מתאפיין בהח‬
‫בהם נמצא כי עיצוב העץ כגביע מותאם יותר לדילול המכני ‪ -‬עיח‬ ‫תארכות התאים‪ ,‬המביאה לגידול מהיר של הפרי עד להבשלה (‪.)1‬‬
‫צוב זקוף ללא ׳מרתפים׳ (מרתפים = ענפים נמוכים הנכנסים אל תוך‬ ‫דילול פרי בשלב הראשון נחשב למיטבי‪ ,‬מאחר שבו נקבע מסח‬
‫פר התאים הסופי בפרי‪ ,‬בנוסף לתחרות על מוטמעים בין הפירות‬
‫השורה‪ ,‬מונח שטבע יוני גל ז"ל)‪.‬‬ ‫הנותרים על העץ‪ .‬ככל שיוקדם הדילול התחרות על המוטמעים‬
‫‪ n‬דילול פרחים‪ :‬בראש פינה בוצע דילול פרחים מכני במשמש מזן‬ ‫תפחת ויעלה פוטנציאל גודל הפרי הסופי‪ .‬נמצא כי פירות אפרח‬
‫׳תרוג׳ במטע של עדי שוורץ‪ ,‬ובשזיף ׳בלק דיאמונד׳ במטע של עומר‬ ‫סק מעצים שדוללו ידנית עד עשרה ימים משיא פריחה היו בעלי‬
‫ריכוז גבוה יותר של מוצקים מסיסים (כמ״מ)‪ ,‬וכן קוטר ומשקל פרי‬
‫גוטפריד‪ .‬במטע יראון ׳עמק׳ בוצע דילול מכני בנקטרינה מוקדמת‬ ‫גבוהים באופן מובהק מאשר בפירות אפרסק מעצים שדוללו ‪,20‬‬
‫׳‪60-Z-147‬׳‪ .‬בניסוי בוצעו שלושה טיפולים‪ ,‬כאשר בכל חלקה נבחרו‬

‫עשרה עצים מייצגים לטיפול‪:‬‬
‫‪ .1‬ביקורת‪ :‬העצים דוללו ידנית בלבד‪ ,‬בהתאם לטיפול המשקי ה�מ‬

‫קובל ובמועד בו דולל שאר המטע‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפול ׳דרווין׳‪ :‬העצים דוללו בשיא פריחה במדללת ׳דרווין׳ רתומה‬

‫לטרקטור במהירות נסיעה של כ‪ 4-‬קמ"ש ו‪ 220-‬סל"ד‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפול ׳צרפתית׳‪ :‬הפרחים דוללו בשיא פריחה באמצעות המ�ד‬
‫ללת הצרפתית‪ .‬אם המדללת עברה על כל צד של השורה פעמיים‪,‬‬
‫הלוך ושוב‪ ,‬הטיפול נקרא ׳צרפתית ‪2‬׳‪ ,‬ואם היא עברה רק פעם אחת‬
‫הטיפול נקרא ׳צרפתית ‪1‬׳‪ .‬מהירות הנסיעה של הטרקטור הייתה‬

‫כ‪ 8-‬קמ"ש‪.‬‬
‫אחרי כל טיפול מכני בוצע דילול ידני להשלמה ולהשגת התוצאה‬
‫הרצויה‪ ,‬ונמדד זמן העבודה עבור מדלל אחד לעץ‪ .‬בקטיף‪ ,‬כל אחד‬
‫מעשרת העצים נקטף לחוד‪ ,‬בהתאם לקטיפים המסחריים המקוח‬
‫בלים במשק‪ ,‬וחושב היבול לעץ (ק"ג)‪ .‬משקל פרי ממוצע לכל עץ‬
‫(ג׳) חושב תמיד בדרך של שקילת התרמיל המלא הראשון מכל עץ‬

‫וחלוקה למספר הפירות שהכיל ‪ -‬פחות משקל התרמיל‪.‬‬
‫‪ n‬דילול חנטים‪ :‬דילול זה‪ ,‬כאשר החנטים הגיעו לגודל של כ‪ 20-‬מ"מ‪,‬‬
‫בוצע במדללת ה׳צרפתית׳ בלבד (ה׳דרווין׳ מיועדת כאמור רק לדיח‬
‫לול פרחים)‪ ,‬ובוצעה השוואה לטיפול ביקורת בזן אפרסק ׳‪1881‬׳‬
‫במטע קדם באבני איתן‪ .‬בדילול חנטים זה‪ ,‬שנקרא ׳צרפתי ת ‪1‬׳‪ ,‬ע�ב‬

‫‪‘ 19 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 November 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬נובמבר ‪2017‬‬