Page 12 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית
P. 12

‫ד״ר דורון הולנד‬

‫‘מתן’ ‪ -‬זן שקד חדש‬                                                                                                                      ‫צולם על ידי צוות נוה יער‬
  ‫בעל התאם עצמי‬

‫דורון הולנד (‪ ,)vhhollan@agri.gov.il‬עירית בר‪-‬יעקב‪,‬‬                                                       ‫תקציר‬
‫כאמל חטיב ‪ /‬היחידה למטעים‪ ,‬מרכז מחקר נוה יער‪ ,‬מינהל‬
                                                                  ‫כדי להמשיך להיות רווחי בשוק העולמי ולעמוד בתחרות ההולכת‬
                                   ‫המחקר החקלאי‬                   ‫וגוברת מחויב ענף השקד בארץ לשיפור מתמיד בהעלאת הפוריות‬
          ‫ראובן בירגר ‪ /‬מרכז חקלאי העמק‪ ,‬מגדל העמק‬                ‫ויעילות השיטות האגרוטכניות‪ .‬אחת הדרכים לשפר רווחיות היא‬
                                                                  ‫פיתוח זנים בעלי יבולים גבוהים ופרי איכותי‪ .‬בפרויקט ההשבחה‬
‫יבולים סדירים גבוהים מאלה של 'אום אל פחם'‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הפרי‬         ‫הישראלי בנוה יער הגישה המרכזית להעלאת הפוריות היא השבחה‬
‫המתקבל מהפריה עצמית נמצא באיכות דומה מאד לזה המתקבל‬               ‫של זני שקד בעלי התאם עצמי‪ .‬זנים כאלה תלויים פחות בדבורים‬
‫מהפריה זרה‪ .‬אם כן‪ ,‬הזן 'מתן' מתאים לגידול מסחרי ללא מפרים‬         ‫ומאפשרים נטיעת מטע עם זן יחיד ללא תלות בזנים מפרים‪ .‬פרויקט‬
                                                                  ‫ההשבחה הניב עד כה כמה עשרות טיפוסי שקד הנושאים את הגן‬
           ‫ויכול להניב יבולים סדירים וגבוהים באיכות גלעין גבוהה‪.‬‬  ‫להפריה עצמית ולהם פרי איכותי עם פוטנציאל מסחרי‪ .‬אחד מהר‬
                                                                  ‫טיפוסים הללו הינו 'מתן׳‪ ,‬שנבחן בשלוש חלקות מסחריות בשלושה‬
                                         ‫מבוא‬                     ‫אתרים גיאוגרפיים שונים‪ :‬מרכז מחקר נוה יער (סמוך לבית שערים)‪,‬‬
                                                                  ‫קיבוץ מגל (אזור חדרה) וכפר חרוב (דרום רמת הגולן)‪ .‬המטרה העיר‬
‫ענף השקד הינו אחד הבודדים בחקלאות הישראלית שמצליח לשר‬             ‫קרית הייתה לבחון את היכולת של זן זה להשיא יבול מסחרי בתנאים‬
‫מור במשך השנים על גודלו ואף להתרחב תוך יציבות רווחית למגדר‬        ‫של היעדר מפרים‪ ,‬ולהשוות יבול זה ליבול המתקבל בנוכחות מפרים‬
‫לים‪ .‬ב‪ 2016-‬היו בישראל כ‪ 52,000-‬ד׳ מטעי שקד שהשיאו תוצרת‬          ‫זרים וליבול של הזן המסחרי המוביל 'אום אל פחם'‪ .‬הממצאים משר‬
‫של כ‪ 6,500-‬טון גלעינים (לא קליפה) בשווי של כ‪ 250-‬מיליון ש״ח‬       ‫בע שנות יבול מראים ש'מתן' הגדל בבלוק ללא מפרים מסוגל לתת‬
‫במסחר הסיטוני‪ .‬למרות העלייה בהיקף היבול המקומי נראה שעדיין‬
‫אין הוא מדביק את העלייה בביקוש המקומי ומתמודד לאורך השר‬                  ‫בתמונה למעלה‪' :‬מתן' ‪ -‬שקד חדש בעל התאם עצמי‪ .‬לא צריך טובות‪...‬‬
‫נים עם יבוא שקדים מחו"ל‪ .‬מכאן‪ ,‬שהענף נתון להשפעה מיידית של‬
‫הנעשה בעולם מבחינת היקפי ייצור‪ ,‬ביקוש ומחיר‪ .‬העלייה בביקוש‬
‫המקומי והצורך בייבוא משלים מחייבים שיפור מתמשך בהעלאת‬
‫הרווחיות של הגידול בארץ‪ .‬אחת הדרכים להתמודד עם האתגר‬
‫הינה באמצעות פיתוח זנים המניבים יותר פרי מבלי לפגוע באיכות‬

                                                  ‫התוצרת‪.‬‬
‫רוב זני השק ד )‪ (Prunus dulcis (Mill.) D.A. Webb‬ובכללם כל ה�ז‬
‫נים המסחריים בישראל הינם בעלי אי התאם עצמי‪ .‬מנגנון זה מבטיח‬
‫מניעת הפריה עצמית‪ ,‬כלומר מניעת האפשרות של גרגר אבקה‬

‫‪‘ 12 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬דצמבר ‪2017‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17