Page 12 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית

‫ד״ר דורון הולנד‬

‫‘מתן’ ‪ -‬זן שקד חדש‬ ‫צולם על ידי צוות נוה יער‬
‫בעל התאם עצמי‬

‫דורון הולנד (‪ ,)vhhollan@agri.gov.il‬עירית בר‪-‬יעקב‪,‬‬ ‫תקציר‬
‫כאמל חטיב ‪ /‬היחידה למטעים‪ ,‬מרכז מחקר נוה יער‪ ,‬מינהל‬
‫כדי להמשיך להיות רווחי בשוק העולמי ולעמוד בתחרות ההולכת‬
‫המחקר החקלאי‬ ‫וגוברת מחויב ענף השקד בארץ לשיפור מתמיד בהעלאת הפוריות‬
‫ראובן בירגר ‪ /‬מרכז חקלאי העמק‪ ,‬מגדל העמק‬ ‫ויעילות השיטות האגרוטכניות‪ .‬אחת הדרכים לשפר רווחיות היא‬
‫פיתוח זנים בעלי יבולים גבוהים ופרי איכותי‪ .‬בפרויקט ההשבחה‬
‫יבולים סדירים גבוהים מאלה של 'אום אל פחם'‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הפרי‬ ‫הישראלי בנוה יער הגישה המרכזית להעלאת הפוריות היא השבחה‬
‫המתקבל מהפריה עצמית נמצא באיכות דומה מאד לזה המתקבל‬ ‫של זני שקד בעלי התאם עצמי‪ .‬זנים כאלה תלויים פחות בדבורים‬
‫מהפריה זרה‪ .‬אם כן‪ ,‬הזן 'מתן' מתאים לגידול מסחרי ללא מפרים‬ ‫ומאפשרים נטיעת מטע עם זן יחיד ללא תלות בזנים מפרים‪ .‬פרויקט‬
‫ההשבחה הניב עד כה כמה עשרות טיפוסי שקד הנושאים את הגן‬
‫ויכול להניב יבולים סדירים וגבוהים באיכות גלעין גבוהה‪.‬‬ ‫להפריה עצמית ולהם פרי איכותי עם פוטנציאל מסחרי‪ .‬אחד מהר‬
‫טיפוסים הללו הינו 'מתן׳‪ ,‬שנבחן בשלוש חלקות מסחריות בשלושה‬
‫מבוא‬ ‫אתרים גיאוגרפיים שונים‪ :‬מרכז מחקר נוה יער (סמוך לבית שערים)‪,‬‬
‫קיבוץ מגל (אזור חדרה) וכפר חרוב (דרום רמת הגולן)‪ .‬המטרה העיר‬
‫ענף השקד הינו אחד הבודדים בחקלאות הישראלית שמצליח לשר‬ ‫קרית הייתה לבחון את היכולת של זן זה להשיא יבול מסחרי בתנאים‬
‫מור במשך השנים על גודלו ואף להתרחב תוך יציבות רווחית למגדר‬ ‫של היעדר מפרים‪ ,‬ולהשוות יבול זה ליבול המתקבל בנוכחות מפרים‬
‫לים‪ .‬ב‪ 2016-‬היו בישראל כ‪ 52,000-‬ד׳ מטעי שקד שהשיאו תוצרת‬ ‫זרים וליבול של הזן המסחרי המוביל 'אום אל פחם'‪ .‬הממצאים משר‬
‫של כ‪ 6,500-‬טון גלעינים (לא קליפה) בשווי של כ‪ 250-‬מיליון ש״ח‬ ‫בע שנות יבול מראים ש'מתן' הגדל בבלוק ללא מפרים מסוגל לתת‬
‫במסחר הסיטוני‪ .‬למרות העלייה בהיקף היבול המקומי נראה שעדיין‬
‫אין הוא מדביק את העלייה בביקוש המקומי ומתמודד לאורך השר‬ ‫בתמונה למעלה‪' :‬מתן' ‪ -‬שקד חדש בעל התאם עצמי‪ .‬לא צריך טובות‪...‬‬
‫נים עם יבוא שקדים מחו"ל‪ .‬מכאן‪ ,‬שהענף נתון להשפעה מיידית של‬
‫הנעשה בעולם מבחינת היקפי ייצור‪ ,‬ביקוש ומחיר‪ .‬העלייה בביקוש‬
‫המקומי והצורך בייבוא משלים מחייבים שיפור מתמשך בהעלאת‬
‫הרווחיות של הגידול בארץ‪ .‬אחת הדרכים להתמודד עם האתגר‬
‫הינה באמצעות פיתוח זנים המניבים יותר פרי מבלי לפגוע באיכות‬

‫התוצרת‪.‬‬
‫רוב זני השק ד )‪ (Prunus dulcis (Mill.) D.A. Webb‬ובכללם כל ה�ז‬
‫נים המסחריים בישראל הינם בעלי אי התאם עצמי‪ .‬מנגנון זה מבטיח‬
‫מניעת הפריה עצמית‪ ,‬כלומר מניעת האפשרות של גרגר אבקה‬

‫‪‘ 12 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬דצמבר ‪2017‬‬