Page 13 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית

‫ענף החודש‬

‫ההכלאות נעשו בין זנים מקומיים מאוקלמים כדוגמת 'אום אל פחם'‬ ‫להפרות את הביצית של אותו צמח‪ .‬בשקד אי ההתאם העצמי מושג באמצעות‬
‫לבין זנים בעלי התאם עצמי ופריחה מאוחרת שמקורם בעיקר בספר‬ ‫אי התאם עצמי גמטופיטי (הגמטופיט הוא גרגר האבקה‪ ,‬ואי ההתאם שלו נקבע‬
‫רד ובצרפת‪ .‬בהמשכו כללו ההכלאות גם הכלאות עצמיות ומחזירות‪.‬‬ ‫באמצעות הגנוטיפ של אללי ה‪ S-‬שלו)‪ .‬מנגנון זה‪ ,‬שעדיין לא מובן לחלוטין‪ ,‬נשלט‬
‫בפרויקט זה בורר ונרשם לזכויות מטפחים הזן 'מתן'( (‪ )4‬כבעל ה�פ‬ ‫על ידי הגן ‪ ,S‬המרובה אללים ‪ -‬בעולם ידועים כ‪ 30-‬אללים שונים של גן זה בשקד‪.‬‬
‫ריה עצמית‪ ,‬הפורח מאוחר מ'אום אל פחם'‪ ,‬מניב יבולים גבוהים בקר‬ ‫המשמעות המסחרית של תופעת אי ההתאם העצמי היא שזני השקד המסחריים‬
‫ליפה חצי רכה ואיכות גלעין טובה (תמונה ‪ .)1‬ל׳מתן׳ עץ גדול‪ ,‬חזק‪,‬‬ ‫העיקריים היום זקוקים לזן אחר שיפרה אותם כדי לקבל יבול‪ .‬נתון זה מהווה בעיה‬
‫עלווה חיונית מאד והוא מתנער היטב‪ .‬במאמר זה מובאות תוצאות‬ ‫בשל העובדה שנדרש בדרך כלל יותר מזן מפרה אחד להבטחת תהליך ההפריה‪,‬‬
‫כיוון שבתנאי מזג אוויר משתנים לא תמיד הזנים המפרים פורחים יחד עם הזנים‬
‫בדיקת כושרו להניב בבלוק‪ ,‬ללא הפריה זרה‪.‬‬
‫המרכזיים‪ .‬כמו כן יש תלות מוחלטת בפעילות של דבורים‪.‬‬
‫תמונה ‪ :1‬שקד בקליפה וגלעין של הזן 'מתן'‬ ‫נמצאו מספר מיני בר של שקד שלהם מוטציה בגן ‪ ,(Sf) S‬המאפשרת לזן להפרות‬
‫את עצמו‪ .‬כך‪ ,‬שיש זני שקד שאינם תלויים בהפריה מזן אחר ליצירת פרי( (‪ .)1‬בע�י‬
‫‪ -‬בתחתית התמונה מופיע קנה מידה בס״מ‬ ‫קרון‪ ,‬גידול מטע המורכב מזן יחיד הוא הנוח ביותר מבחינה אגרוטכנית בשל היעדר‬
‫תלות במפרה זר ומניעת הצורך לגדל מספר זנים‪ ,‬שלכל אחד מהם דרישות טיפור‬
‫שיטות וחומרים‬
‫ליות שונות‪ ,‬מועד קטיף שונה‪ ,‬יבול שונה ואיכות פרי שונה‪.‬‬
‫הזן 'מתן' בורר בין זריעי מכלוא של הזנים 'אום אל פחם' (הורה זכרי)‬ ‫הזנים המסחריים העיקריים בארץ הם 'אום אל פחם'‪ ,‬בירור מקומי המרכיב‬
‫ו‪ .'Lauranne'-‬האלל ‪ Sf‬זוהה בעזרת ‪( PCR‬בדיקת מעבדה לשכפול‬ ‫כ‪ 60%-‬מהגידול‪' ,‬נפ"א'‪ ,‬זן מיובא וכן 'כוכבא' (‪' ,)53‬כוכב' (‪' ,)54‬גלעד' (‪ )69‬ו'שפע'‬
‫‪ DNAA‬באמצעות תגובת שרשרת של פולימראז) ויכולת ההפריה ה�ע‬ ‫(‪ ,)20/5‬מכלואים של פרופ' פנחס שפיגל ז״ל‪ .‬מועד פריחתם מוקדם מאד‪ ,‬לרוב‬
‫צמית הוכחה באמצעות בחינתה בעזרת סגירה של פרחים לפני פתיר‬ ‫במהלך פברואר‪ ,‬כשקר וגשום‪ .‬הזן העיקרי 'אום אל פחם' מצטיין בגודל גלעין‪ ,‬במר‬
‫חת עלי הכותרת בשקיות נושמות‪ ,‬המונעות כניסת חרקים מפרים‪.‬‬ ‫ראהו ובאיכות טעמו‪ ,‬אולם יבוליו אינם מספקים‪ .‬בין הסיבות לכך אי התאם עצמי‬
‫הזריע ‪ 4/9‬בורר ב‪ 2006-‬ורכב ממנו הורכב על כנת ‪ GF.677‬וניטע‬ ‫וצורך בהפריה זרה שמכתיבה תלות במועד פריחתם של זנים מפרים‪ ,‬וכן פריחה‬
‫בנוה יער בשלוש חזרות של שני עצים במקביל לזן 'אום אל פחם'‬
‫כמשווה‪ .‬ב‪ 2009-‬ניטע מטע ׳מתן׳ לבדיקת ביצועיו בבלוק‪ ,‬כמפורט‬ ‫מוקדמת‪ ,‬שהופכת אותו לרגיש לפגעי מזג אוויר‪.‬‬
‫להלן‪ .‬בפברואר ‪ 2012‬נרשם 'מתן' לזכויות מטפחים בישראל (מס׳‬ ‫ההאבקה תלויה בחרקים‪ ,‬בעיקר בדבורת הדבש‪ .‬התאם עצמי מפחית את התר‬
‫רישום ‪ .)3150‬החל מ‪ 2015-‬הזן מופץ למגדלים דרך זכיין של מינהל‬ ‫לות בדבורים ובתנאי מזג האוויר‪ .‬הזנים הישראליים פורחים כאמור במהלכה של‬
‫המחקר החקלאי‪ ,‬משתלת חנני בבית לחם הגלילית‪ .‬תאור מפורט‬ ‫העונה הגשומה‪ .‬טמפרטורות נמוכות‪ ,‬עננות‪ ,‬רוחות חזקות וגשמים בזמן הפריחה‬
‫מפריעים לפעילות דבורת הדבש‪ ,‬מה שעלול לגרום ליבולים נמוכים ולא סדירים‪ .‬זן‬
‫של הזן ניתן למצוא בספרות (‪.)4‬‬ ‫שקד בעל התאם עצמי יחנוט פרי גם כאשר אין וקטור נושא אבקה‪ ,‬בעיקר כאשר‬
‫‪ n‬מבנה מטע הניסוי‪ :‬על מנת לבחון את ביצועי הזן בבלוק ללא‬ ‫גובה הצלקת נמוך מגובה האבקנים (פרח היפוסטיגמטי)‪ .‬לצורך הפריה עצמית‬
‫מפרים ניטעו ב‪ 2009-‬שלושה מטעי ניסוי בנוה יער ובקיבוצים כפר‬ ‫יעילה דבורת הדבש חיונית גם במטע חד זני‪ ,‬בהיותה הווקטור העיקרי הנושא את‬
‫חרוב ומגל‪ ,‬בהם נבחנים היבולים ואיכות השקד בשורות ללא מפרים‬ ‫האבקה אל הצלקת ‪-‬ו‪ 100%-‬מביקוריה הינם אפקטיביים‪ ,‬להבדיל מביקוריה ב�מ‬
‫בהשוואה לשורות עם מפרים ובהשוואה לזן המסחרי 'אום אל פחם'‪.‬‬ ‫טע של הפריה זרה‪ ,‬בו רק כמחציתם ברי תוצאה (המחצית האחרת נעשית בתוך‬
‫מבנה המטע זהה בשלוש החלקות (איור ‪ .)1‬כל חלקה בת כ‪ 10-‬ד׳‬ ‫הזן עצמו ואלה לא יפרו את הפרח)‪ .‬בנוסף‪ ,‬במקרה של הפריה עצמית יכולה‬
‫והטיפול האגרוטכני בהתאם לטיפול המשקי במקום בו ניטעה‪ .‬בשל‬ ‫אבקה עצמית להפרות את הפרח גם כאשר תנאי מזג האוויר מונעים פעילות של‬
‫מגבלות תקציב ומקום אין חזרות בחלקות‪ ,‬והניסוי מתחשב בכל חלר‬
‫דבורים אך מאפשרים חנטה‪.‬‬
‫קה כחזרה נסיונית‪.‬‬ ‫פריחה המתאחרת ביחס לתקופת הפריחה של רוב הזנים המסחריים בארץ‪ ,‬אפיר‬
‫לו בשבוע‪ ,‬מפחיתה את החשיפה לפגעי מזג האוויר‪ .‬מאידך יש טענה‪ ,‬שככל שפר‬
‫ריחת השקד נדחית כושר המשיכה של פרחיו‪ ,‬שאינם נחשבים כבעלי צוף משובח‪,‬‬
‫יורד עקב הצע סביבתי עשיר של פריחה ברת תחרות‪ ,‬אולם תוספת כוורות‪ ,‬נוהג‬

‫הרווח בטיפול במטע‪ ,‬פותר את הסוגיה‪.‬‬
‫במחקרים בעולם נמצא כי ניתן לגדל זני שקד בעלי התאם עצמי בבלוק נפרד (‪,)2‬‬
‫יתרון המשחרר מהצורך בזנים מפרים‪ ,‬שאיכות פריים לא תמיד מספקת‪ ,‬מקל‬
‫על עבודות המטע ובעל משמעות כלכלית‪ ,‬אולם היה צורך להוכיח זאת בתנאי‬

‫הגידול בארץ‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬התאם עצמי ויכולת הפריה עצמית הם מהתכונות העיקריות‬
‫אליהן מכוונת תכנית ההשבחה‪ ,‬המתנהלת במרכז מחקר נוה יער כ‪ 15-‬שנה (‪.)3‬‬
‫במסגרת התכנית יוצרו עד עתה אלפי מכלואי שקד‪ ,‬רובם בעלי התאם עצמי‬
‫(נושאי האלל ‪ .)Sf‬ההשבחה נעשתה באמצעות שילוב של הכלאות קלאסיות בין‬
‫זנים איכותיים וזיהוי מולקולרי של ה‪ Sf-‬כבר בשלב המשתלה‪ .‬בתחילת הפרויקט‬

‫‪‘ 13 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬דצמבר ‪2017‬‬