Page 44 - עלון הנוטע פברואר 2018 מספר 2 תמרים רבותיי תמרים
P. 44

‫סיכום‬                                           ‫קודמים שבהם נבדקה יעילות הנמטודות להדברת מזיקים השוהים‬
                                                                                        ‫בקרקע (‪ .)10‬בספירה שבוצעה לקביעת חיוניות הנמטודות לפני‬
‫החדקונית ‪ ,Tatianaerhynchites aequatus‬רינכית הוורדניים‪ ,‬הינה‬                            ‫הטיפולים נמצא ששעור הפרטים החיוניים נמוך ‪-‬מ‪ ,65%-‬מה ש�מ‬
‫מזיק רב‪-‬פונדקאי הגורם לנזק כלכלי בארץ ובעולם בעצי פרי‬                                   ‫עיד על איכות ירודה של הנמטודות ששימשו בניסוי ועל החשיבות‬
‫ממשפחת הוורדיים‪ .‬למרות נוכחותה במדינות מפותחות חסר ידע‬                                  ‫שבבדיקת חיוניותן לפני היישום‪ .‬לרוב אין טעם ביישום מסחרי של‬
‫בנושא הביולוגיה והאקולוגיה שלה וברוב המקרים נהוג להשתמש‬                                 ‫נמטודות כאשר מוצאים מע ל ‪ 10%‬תמותה באריזה המקורית‪ .‬המ�ח‬
‫בקוטלי חרקים להדברת הבוגרים בתחילת האביב‪ .‬מתוצאות בחיי‬                                  ‫קר הנוכחי חרג מכך בשל העובדה שלא היו נמטודות זמינות אחרות‬
‫נת הנזק בפרי בקטיף לא נמצאה העדפה לזנים וגם לא התקבלה‬                                   ‫למועד הניסוי‪ ,‬שמטרתו העיקרית הייתה לבדוק את הייתכנות של‬
‫הדברה מספקת בטיפול המשקי ונדרש לבחון אמצעים נוספים‬                                      ‫שימוש בנמטודות לקטילת זחלי הרינכית בתוך הפרי‪ .‬מתוצאות ניסוי‬
‫לשיפורה‪ .‬יצוין כי הנזק בקטיף מלמד רק על הנזק האיכותי‪ ,‬ולא‬                               ‫זה עולה כי יש בהחלט מקום למחקר שיעסוק בשילוב נמטודות קוי‬
‫על הנזק הכמותי הנובע מנשירת חנטים נגועים‪ .‬על רקע האפשרות‬
‫שהחדקונית מופיעה במוקדים ואינה מגלה עדיפות מיוחדת לזני‬                                                        ‫טלות חרקים לצמצום אוכלוסיית הרינכית‪.‬‬
‫התפוח השונים‪ ,‬ניתן לצמצם את השימוש בקוטלי חרקים למוקדי‬
‫הנגיעות הידועים משנה קודמת ובכך להביא לדחיקת התפתחות‬                                      ‫איור ‪ :4‬שיעור התמותה (‪ )%‬של זחלי הרינכית לאחר חשיפת חצאי‬
‫אפשרית לעמידות לתכשירי ההדברה‪ .‬מבין עצי הבר מעדיפה‬                                        ‫פירות עוזרר נגועים (למעלה) ופירות עוזרר שלמים (למטה)‪ ,‬לקרי‬
‫הרינכית את עצי העוזרר ובמחקר זה היא נמצאה גם בשקד בר‪.‬‬
‫מוצע לבדוק את האפשרות לפגיעה בחדקונית באמצעות שימוש‬                                               ‫קע מטופלת בנמטודות קוטלות חרקים בתנאי מעבדה‬
‫בעצי העוזרר כצמחי מלכודת בתוך המטע‪ ,‬או לזהות את הגורמים‬
‫המושכים את החדקונית לעצי העוזרר ולמצות אותם לטובת שיי‬                                                         ‫‪ -‬בטיפול ‪ 0‬הוספגה הקרקע במים בלבד וללא נמטודות‪.‬‬
‫פור הניטור וההדברה‪ .‬בבדיקת נהגי החריפה של הרינכית נמצא‬                                    ‫‪ -‬אותיות לועזיות שונות מצביעות על הבדלים מובהקים בממוצעי הטיפולים השוי‬
‫שהיא חורפת בדרגת זחל בתוך החנטים בקרקע ב׳עריסה׳ שיצרה‬
‫לעצמה‪ .‬כיוון שבתנאים שבהם הוחזקו פירות עם זחלים בקרקע‬                                                                ‫נים לפי מבחן ‪ Tukey‬ברמת מובהקות ‪.P<0.05‬‬
‫לא התקבלה בעונה העוקבת מעבר לדרגת הגולם והבוגר‪ ,‬קשה‬
‫לקבוע אם קיים דור אחד בשנה או בשנתיים והנושא פתוח למחי‬                                                                                          ‫תמונה ‪:5‬‬
‫קר המשך‪ .‬שימוש בנמטודות קוטלות חרקים מרמז על אפשרות‬                                                                                             ‫זחל חי של‬
‫לפגוע בזחלי הרינכית בקרקע ויש מקום לבחון אפשרות זאת לצמי‬                                                                                        ‫רינכית (מימין)‬
‫צום האוכלוסיה בעצי העוזרר במטרה לצמצם את מעבר הפרטים‬                                                                                            ‫וזחל מת שנתי‬
‫למטעים השכנים‪ .‬נוכחות אויבים טבעיים ובעיקר צרעות טפיליות‬                                                                                        ‫קף בנמטודות‬
‫התוקפות את הזחל בתוך החנטים בקרקע‪ ,‬כפי שנמצא במחקר‬                                                                                              ‫קוטלות חרקים‬
‫זה‪ ,‬מתועדת גם בספרות (‪ )7‬ויש מקום להעמיק במחקר בנושא זה‬                                                                                         ‫(משמאל)‪,‬‬
‫במטרה לפתח אמצעים ידידותיים ולצמצם את התלות בתכשירים‬                                                                                            ‫בתוך פרי עוזרר‬
‫כימיים‪ ,‬בהתאם לגישה אותה אנו נוקטים בעשור האחרון ובהתאם‬
                                                                    ‫צילום‪ :‬לוטם אזולאי‬
                              ‫לציפיות מהחקלאות המודרנית‪.‬‬

                                        ‫תודות‬

‫לצוות בחוות מתתיהו ובמטע מלכיה תודה על העזרה ושיתוף הפי‬
                                                     ‫עולה‪.‬‬

‫‪ -‬המחקר מומן באמצעות שולחן תפוח‪ ,‬ענף הפירות‪ ,‬מועצת הצמחים‪.‬‬

                                ‫רשימת ספרות‬

‫‪ .1‬אופנהיים ד‪ ,.‬ראובני ח‪ ,.‬פרידמן א‪.‬ל‪.‬ל‪ :)2009( .‬רינכית הוורדניים‪,‬‬
‫מזיק חדש בעצי פרי ורדניים בישראל‪' .‬עלון הנוטע' ס״ג (‪:)11‬‬

                                                 ‫‪.24-18‬‬
‫‪ .2‬ראובני ח‪ ,.‬אופנהיים ד‪ ,.‬לוי‪-‬שקד ע‪ ,.‬פרקש ז‪ :)2008( .‬הדברת‬
‫החדקונית ‪ Tatianaerhynchtes aequatus‬במטעי התפוח‪ .‬דו״ח‬

                     ‫מסכם לעונת ‪ ,2008‬ספריית מו״פ צפון‪.‬‬
‫‪ .3‬ראובני ח‪ ,.‬פרקש ז‪ ,.‬אופנהיים ד‪ .)2012( .‬גידול תפוח בממשק‬

                         ‫ידידותי‪' .‬עלון הנוטע' ס״ו(‪.43-38 :)9‬‬

‫‪‘ 44 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 February 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬פברואר ‪2018‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49