Page 18 - עלון הנוטע אפריל 2018 מספר 4 בננה וחברים

‫הפטריוטית של הפטריות‬ ‫בלב" הכריזה‪ ,‬ביטוי ציורי לבעיות הריקבון שנמצאו בצמחים שהובאו‬
‫לאבחון משדות החקלאים‪ .‬מתילדה חקרה מחלות צמחים והייתה חלוו‬
‫‪ ,www.agri.gov.il‬מתוך אתר מורשת‬ ‫ד"ר זהרה אביזהר‪-‬הרשנזון (‪)1994-1910‬‬ ‫צה בקביעת סטנדרטים של איכות פירות וירקות לייבוא וייצוא‪ ,‬שלימים‬
‫הפכו לחוקי הגנת הצומח‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬התמנתה למרצה ופרופסור‬
‫עלתה לארץ משווייץ בגיל צעיר‪ ,‬התבגרה‬
‫בפקולטה לחקלאות‪.‬‬
‫בשכונת הבוכרים בירושלים‪ ,‬למדה בגימו‬

‫נסיה העברית ובחווה החקלאית שהקימה‬

‫רחל ינאית‪ .‬שם שהתה בתנאי מחיה דלים‬

‫בצריפי עץ ופח‪ ,‬למדה חקלאות ועסקה‬ ‫שימור פירות הדר‬

‫בחריש ובסיקול אבנים בד בבד עם לימוד‬ ‫‪ ,www.agri.gov.il‬מתוך אתר מורשת‬ ‫פרופ׳ מינה שיפמן‪-‬נאדל (‪,)1907-1988‬‬

‫ירי ואחזקת אקדח‪ .‬לתחנת המחקר ברחוו‬ ‫ילידת לבוב‪ ,‬״בדומה לבת ארצה מדאם‬

‫ד"ר זהרה אביזהר‪-‬הרשנזון‪:‬‬ ‫בות הצטרפה בשנת ‪ ,1938‬לאחר שסיימה‬ ‫קירי‪ ,‬עמדה בחוץ בשמש הלוהטת ובדקה‬
‫חרשה‪ ,‬סיקלה והחזיקה אקדח‪...‬‬ ‫דוקטורט בפריז בתחום פטריות‪ .‬מחקריה‬
‫עסקו במחלות הנגרמות מפטריות בחיטה‬ ‫את תנועת הפיוניות בהדרים"‪ ,‬אמר עליה‬

‫ובשיפון‪ ,‬פיתחה שיטות לגילוי קשיונות‪ ,‬הפטריות הגורמות למחלות קרקע‬ ‫פרופ' הלל אופנהיימר‪ .‬תרומתה החשובה‬

‫ובחנה את הישרדותן בזבל אורגני‪ .‬זהר‪ ,‬כך כינוה‪ ,‬הייתה ״המומחית הגדולה״‬ ‫של פרופ' מינה שיפמן‪-‬נאדל התבטאה‬

‫בארץ לפטריות מאכל ופטריות רעל ויעצה לוועדה הלאומית לבריאות הציבור‬ ‫במחקר פרי ההדר הקטוף המיועד לייצוא‪.‬‬

‫בנושא זה‪ .‬היא סיירה לאורכה ולרוחבה של הארץ‪ ,‬אספה פטריות‪ ,‬תיארה והגו‬ ‫בתקופה שקדמה למלחמה ולאחריה נעו‬

‫דירה אותן בדיוק מרבי ובשנת ‪ 1971‬התמנתה לפרופסור אורח באוניברסיטת‬ ‫פרופ' מינה נאדל‪:‬‬ ‫שו בארץ מאמצים לייצא הדרים‪ ,‬להם נוו‬
‫עבדה בהתנדבות‬ ‫דע ערך רב באירופה ובעיקר באנגליה‪ ,‬אך‬
‫תל אביב‪.‬‬ ‫התעוררו בעיות של רקבונות בזמן ההובו‬

‫יזמה את חוק הזרעים וחוק זכויות מטפחים‬ ‫לה‪ .‬ממשלת המנדט‪ ,‬שהייתה מעוניינת בייצוא פירות הדר לאנגליה‪ ,‬הציעה‬

‫ד"ר חיה גלמונד‪-‬גבריאלית (‪ ,)1916-2010‬ילידת ארצות הברית‪ ,‬עלתה לארץ‬ ‫עריכת מחקר בסיסי משותף עם חוקרים אנגליים‪ ,‬שבדקו וחקרו את מצב‬
‫ב‪ 1921-‬למדה בגימנסיה הרצליה בתל אביב וחקלאות בנהלל‪ .‬את השכלתה‬
‫האקדמית בחקלאות רכשה באנגליה‪ ,‬לתחנת הניסיונות ברחובות הצטרפה‬ ‫הפרי בהגיעו ליעד‪ .‬מטרת המחקר הייתה למצוא דרכים למניעת ריקבון‬
‫ב‪ 1939-‬והשתלבה במחלקה לפלחה וגידול זרעים‪ .‬את הדוקטורט קיבלה‬
‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬ד"ר חיה גלמונד הקימה ‪-‬ב‪ 1955-‬את ה�מ‬ ‫המתפתח בעת המשלוח‪ .‬עד אותה עת היה ידוע אך מעט על הפטריות‬
‫חלקה לזרעים ועמדה בראשה ‪ 20‬שנה‪ .‬כן הקימה את רשות הזרעים‪ ,‬הייתה‬
‫יו"ר המועצה לזכויות ְמטפחים ועד ליציאתה לגמלאות ניהלה את המכון לגידולי‬ ‫הגורמות לריקבון בפרי בעת המשלוח והנושא הצריך עריכת מחקר בסיו‬
‫שדה במרכז וולקני‪ .‬לזכותה נזקפים שני חוקים חשובים‪ :‬חוק הזרעים‪ ,‬שאושר‬
‫בכנסת ב‪ 1956-‬ומסדיר את נושא הזרעים המיועדים לשיווק מקומי‪ ,‬לייבוא‬ ‫סי‪ .‬מינה נאדל פיתחה שיטות כימיות מתאימות שליוו את הפירות במסעם‬
‫ולייצוא‪ ,‬וחוק זכויות מטפחים‪ ,‬העוסק מאז ‪ 1973‬בהענקת זכויות למטפחי זנים‬
‫חדשים ושומר על הקניין הרוחני האישי של המטפח‪ .‬ד"ר חיה גלמונד הייתה‬ ‫לחו״ל ומנעו את התפתחות הפטריות מחוללות הריקבונות‪ .‬מינה עסקה גם‬
‫קשובה לרוח הזמן ואף ניווטה את הפעילות המקצועית שלה להקמת היחידה‬
‫באבוקדו‪ ,‬עבודתה זכתה להערכה ולהכרה בארץ ובחו"ל‪ ,‬היא ניהלה את‬
‫לביוטכנולוגיה במכון לגידולי שדה‪.‬‬
‫המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית ובשנות ה‪ 60-‬אף התמנתה לפרופסור‬

‫באוניברסיטה העברית‪.‬‬

‫'מלכת הכבישה‪ ,‬ההחמצה והשימורים'‬

‫זדנקה (דבורה) סמיש (‪)2008-1904‬‬

‫‪ ,www.agri.gov.il‬מתוך אתר מורשת‬ ‫עלתה ב‪ 1924-‬ארצה מפראג‪ ,‬ב‪1926-‬‬

‫נסעה לקליפורניה להשלים את לימודיה‬

‫׳שרה קרטופל׳ ‪-‬‬ ‫האוניברסיטאיים בדייוויס ובברקלי במו‬
‫כך קראו לה במושבה‬
‫קצועות טכנולוגיה של מזון ותזונה‪ .‬בשנת‬
‫ד"ר שרה צימרמן‪-‬גריס (‪,)1989-1913‬‬
‫‪ ,www.agri.gov.il‬מתוך אתר מורשת‬ ‫צברית‪ ,‬בת להורים חלוצי העלייה השנייה‬ ‫‪ 19377‬החלה לעבוד בתחנת הניסיונות ב�ר‬
‫שהתיישבו ביבנאל‪ ,‬רכשה את הכשרתה‬
‫במחלקה לביולוגיה באוניברסיטה העבו‬ ‫חובות ונחשבה למומחית הגדולה בארץ‬
‫רית‪ .‬מלגת לימודים שקיבלה מממשלת‬
‫איטליה כחלק מהמדיניות להשקיע בבני‬ ‫לשימורים‪ .‬ב‪ 1946-‬זכתה למענק מחקר‬
‫ארצות המזרח התיכון‪ ,‬איפשרה לה להמו‬
‫שיך את לימודיה באיטליה והיא התמחתה‬ ‫מממשלת המנדט הבריטי עבור פרויקט‬
‫בגידול תפוחי אדמה‪ .‬בד בבד עם לימודיה‬
‫עסקה בפעילות ציונית להעלאת נוער יהודי‬ ‫מיצים ותרכיזי הדרים‪ .‬זדנקה עסקה בפיו‬

‫זדנקה (דבורה) סמיש‪:‬‬ ‫תוח שיטות לכבישת זיתים‪ ,‬ייצור שמן זית‪,‬‬
‫המומחית הגדולה לשימורים‬ ‫רסק עגבניות ובעיבוד תעשייתי של תפוחי‬
‫אדמה ואפרסקים‪ .‬נוסף לעבודת המחקר‬

‫לימדה את תלמידיה לכבוש מלפפונים ב״נוסח אירופה"‪ ,‬ואת ההבדל בין‬

‫ד"ר שרה צימרמן‪-‬גריס‪:‬‬ ‫כבישה להחמצה‪ .‬היא לימדה להכין ריבות וטענה שניתן להכין ריבה מכל‬
‫מלכת תפוחי האדמה‬
‫דבר‪ ,‬רק תלוי כמה סוכר צריך להוסיף‪ ...‬זדנקה סמיש נפטרה והיא בת ‪.103‬‬

‫‪‘ 18 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 April 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬אפריל ‪2018‬‬