Page 14 - עלון הנוטע אפריל 2018 מספר 4 בננה וחברים

‫לים‪ ,‬חברת ההשקיה ‘נטפים’‪‘ ,‬הזרע’‪ ,‬ביצי הרבייה של קיבוץ מענית‪‘ ,‬ביופט’‬ ‫תמיכת הממשלה בחקלאות‪ ,‬לפי חישובי ה‪ OECD-‬הכוללים את כל סוגי‬
‫של קיבוץ מעברות (מזון וציוד לבעלי חיים) ומכוני החליבה של קיבוץ אפיקים‪.‬‬ ‫הסיוע‪ ,‬היא ‪ 12%‬מהייצור‪ ,‬נמוכה ביחס לתמיכה ברבות ממדינות המערב ואין‬
‫בייצור חומרי גלם יהיה לרוב יתרון לעולם השלישי‪ ,‬אך בפיתוח וייצור תשומות‪,‬‬ ‫היא צפויה לעלות‪ .‬לדרישות למנוע ייבוא ולקבל משאבים מהמדינה אין סיכוי‬
‫להתקבל לאורך זמן‪ ,‬מהסיבות שהוזכרו קודם‪ .‬הסבסוד לא יעלה אפוא והוא‬
‫בעיקר תשומות מתקדמות‪ ,‬יכול להיות לנו יתרון רב ומדובר בשוק עולמי‪.‬‬
‫‪ n‬כיווני צמיחה‪ .‬צמיחת החקלאות בעולם ואיתה המחקר והפיתוח מתמ�ק‬ ‫אף עתיד לרדת‪ ,‬ועל החקלאים להכיר בכך‪.‬‬
‫דים בשני כיוונים‪ :‬במדינות העולם השלישי‪ ,‬כשהנושא העיקרי הוא מזון ומים‬ ‫בנוסף‪ ,‬ייתכן שנזקו של הסבסוד רב מתועלתו‪ ,‬כפי שממחישה הדוגמה הבאה‪:‬‬
‫לאוכלוסיה הקיימת ולמיליארדי בני האדם שצפויים להתווסף אליה בעשורים‬ ‫ב־‪ 1984‬ביטלה ממשלת הלייבור של ניו־זילנד‪ ,‬עקב משבר כלכלי קשה‪ ,‬את כל‬
‫הבאים‪ .‬כיוון נוסף הוא המערב‪ ,‬וכאן הדבר החם הוא בריאות‪ .‬קיימת התעו‬ ‫הסובסידיות ותמריצי הייצוא לחקלאות ולחקלאים‪ .‬הסבסוד‪ ,‬שהיווה כ‪30%-‬‬
‫ניינות הולכת וגוברת במזון בריאות‪ ,‬בהפסקת השימוש ברעלים‪ ,‬בוויטמינים‬ ‫מהכנסות מהם‪ ,‬בוטל לחלוטין ובבת אחת והובטח סיוע לחקלאים שיבחרו‬
‫אזוטריים‪ ,‬בנוגדי חמצון‪ ,‬במזונות נטולי גלוטן‪ ,‬באומג ה ‪ ,3‬בסיבים תזונתיים‪ ,‬ב�מ‬ ‫לנטוש את החקלאות‪ .‬החקלאים הגיבו בהפגנות סוערות‪ ,‬ללא הועיל‪ .‬ההערו‬
‫דכאי הזדקנות ובמוצרים דלי שומן‪ ,‬קלוריות וסוכר‪ .‬על החקלאות מוטלים עוד‬ ‫כה הייתה שכ‪ 10%-‬מהחקלאים ייאלצו לפרוש מהחקלאות‪ .‬בפועל פרש רק‬
‫ועוד הגבלות ׳ירוקות׳‪ .‬וכך‪ ,‬החקלאות החדשה בישראל יכולה למכור תשומות‬ ‫‪ .1%‬התוצאה המפתיעה של ביטול הסבסוד הייתה התייעלות רבה של המשק‬
‫כחול‪-‬לבן לעולם השלישי ולמערב‪ ,‬תשומות של מחקר ופיתוח‪ ,‬ביוגנטיקה‪ ,‬זרו‬ ‫החקלאי‪ ,‬שהחל לעמוד מול הצרכנים ומול הסביבה האמיתית של השוק‪ ,‬ולא‬
‫מול משרד האוצר‪ .‬בוטלו עסקים וענפים מפסידים‪ ,‬הוכנסו שיטות חדשות‬
‫עים‪ ,‬זנים‪ ,‬שתילים‪ ,‬מיכון ומערכות השקיה ותכנון‪.‬‬ ‫וגידולים חדשים וצומצם השימוש בחומרי הדברה ודשנים‪ .‬פריון העבודה של‬
‫‪ - Post Harvest n‬טיפול בתוצרת חקלאית לאחר קטיף‪ .‬מדובר בכל הת�ה‬ ‫החקלאות עלה ב‪ 1.9%-‬מדי שנה‪ ,‬הייצור והרווחיות של החקלאות במדינה עלו‬
‫ליכים שעוברים מוצרי החקלאות מתחילת ייצורם ועד הגעתם לצרכן הסופי‪:‬‬
‫תכנון‪ ,‬עיצוב ופיתוח המוצר‪ ,‬עיבוד‪ ,‬אריזה‪ ,‬קירור‪ ,‬שיווק‪ ,‬ייבוא‪ ,‬ייצוא ומכירה‪.‬‬ ‫והיום חקלאי ניו־זילנד אינם דורשים את החזרת הסובסידיות‪.‬‬
‫כל התהליכים הללו הם חלק מהחקלאות במובן הרחב של המונח‪ .‬החקו‬
‫לאים נוהגים להתאונן על ׳פער התיווך׳‪ ,‬בעוד שהעניים ביותר ביניהם נמצאים‬ ‫וכשאין ברירה‪...‬‬
‫במקומות שבהם אין פערי תיווך והאיכר מעמיס את היבול על החמור ומוכר‬
‫אותו בעצמו בשוק‪ .‬הרווחיות הגבוהה‪ ,‬וחשוב לא פחות העבודה המקדמת‬ ‫גם אצלנו בישראל‪ ,‬כספי הסיוע הרבים‪ ,‬תקציבי הסוכנות‪ ,‬מחיקת החובות‬
‫והמעניינת‪ ,‬נמצאת בפיתוח המוצר‪ ,‬בתכנון‪ ,‬בשיווק ובסחר המקומי והעולמי‪.‬‬ ‫והאשראים הגדולים שניתנו לקיבוצים ולתנועות הקיבוציות בשל זכויות העבר‬
‫והכוח הפוליטי‪ ,‬דחו במשך שנים את השינויים מכל הסוגים‪ .‬שינויים אלה התו‬
‫אין סיבה שהחקלאים ישאירו דווקא את החלק הזה לאחרים‪.‬‬ ‫חוללו סוף־סוף רק בעקבות המשבר והפסקת התשלומים (וכבר נאמר‪“ :‬אין‬
‫‪ n‬להתקרב לצרכן הסופי‪ .‬במקום להפסיד במלחמה האבודה בייבוא ה�מ‬ ‫דבר המחדד את המחשבה כמו הגיליוטינה…”)‪ .‬הפסקת הסיוע הממשלתי‬
‫זון יכולים החקלאים לנצל את יתרונותיהם היחסיים ולבצע בעצמם את ייבוא‬ ‫והבנקאי והשינויים שנעשו בעקבותיהם הפכו את מרבית המשק הקיבוצי לרו‬
‫המזון ואת שאר השלבים‪ .‬בדרך כלל ככל שמתקרבים לצרכן הסופי הרווחיות‬ ‫ווחי‪ .‬סבסוד מפעל המתכת ‘סולתם’ לא היה הפתרון הנכון למשבר ביוקנעם‪,‬‬
‫עולה‪ .‬כיום החקלאים נמצאים בתחתית שרשרת הערך ומתלוננים על רווחיות‬
‫נמוכה‪ ,‬כאשר עליהם למצוא את הדרכים להתקרב ולהגיע עד הצרכן הסופי‪.‬‬ ‫וגם תשלומים חוזרים ונשנים ל’פרי גליל’ אינם הדרך לקידום חצור‪.‬‬
‫ייתכן שהשיווק האינטרנטי מציע אפשרויות חדשות ומעניינות‪ .‬גם שילוב של‬ ‫החקלאות הישנה של ייצור מזון תוכל להתקיים בישראל רק בעזרת חדשנות‬
‫מכירה עם תיירות חקלאית הוא אפשרות‪ ,‬ואולי גם שותפות ברשתות השיווק‪.‬‬ ‫רצופה ומתמשכת ‪ -‬בגידולים מיוחדים‪ ,‬במציאת נישות ייחודיות‪ ,‬באגרו־טכניו‬
‫‪ n‬תיירות חקלאית‪ .‬התרכזות מרבית האוכלוסיה בערים הגדולות עושה את‬ ‫קה שתחסוך עבודה והוצאות וכך הלאה‪ .‬החדשנות מחייבת הכרה רצופה של‬
‫הכפר ואת החקלאות לאטרקציה תיירותית‪ ,‬כאשר חדשנות עשויה להוות‬ ‫השוק בעולם ובארץ‪ ,‬מעקב אחר חידושים בעולם ובחינת התאמתם לתנאים‬
‫מוקד משיכה‪ .‬התיירות החקלאית תכלול סיורים‪ ,‬השתתפות בעבודה‪ ,‬קטיף‬ ‫המקומיים וכמובן קשר הדוק ורצוף בין החקלאים לאנשי המדע בתחומם‪.‬‬
‫עצמי של פירות‪ ,‬ירקות ופרחים‪ ,‬צילום‪ ,‬אמנות ולימוד‪ .‬גם התרבות המתפתו‬ ‫לחקלאים יש שפע רעיונות והצעות לחידושים וההצעות זקוקות לניפוי‪ ,‬בדיו‬
‫חת סביב החגים החקלאיים המסורתיים כמו הבאת הביכורים בשבועות‪ ,‬ט”ו‬ ‫קה ופיתוח‪ .‬החדשנות וזיהוי הנישות הייחודיות הם תהליך רצוף שאינו מסתיים‪.‬‬
‫באב בכרמים וחגיגות ט”ו בשבט עשויה להיות חלק מהתיירות החקלאית וכך‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬כל חידוש הוא כזה רק לזמן קצר וכל נישה מוצלחת הולכת‬
‫גם חגים ופסטיבלים חדשים‪ .‬תיירות חקלאית בהיקף משמעותי תעניק לחקו‬
‫ומתפשטת וחדלה להיות נישה‪.‬‬
‫לאי הכנסה שאינה חשופה לפגעי טבע ומזג אוויר‪.‬‬
‫‪ n‬חינוך חקלאי‪ .‬לעבודה החקלאית ולקשר עם האוויר החופשי‪ ,‬הטבע‪ ,‬הק�ר‬ ‫כיווני צמיחה חדשים‬
‫קע‪ ,‬בעלי החיים ותהליכי הצמיחה יש ערך חינוכי מיוחד‪ .‬חינוך חקלאי‪ ,‬שיכלול‬
‫עבודה ומחקר‪ ,‬הינו אופציה אטרקטיבית מבחינת הכנסה ותעסוקה מתקדו‬ ‫החדשנות לא תספיק ויש צורך להמציא את החקלאות מחדש‪ ,‬להרחיב את‬
‫מת לחקלאים בסביבת הערים‪ .‬לסביבה האנטי־חינוכית והסכנות האורבות ליו‬ ‫המושג חקלאות ואת העיסוק בו לתחומים נוספים‪:‬‬
‫לדים ולנוער בערים הגדולות‪ ,‬יחד עם הקריירות האינטנסיביות של שני ההורים‪,‬‬
‫סיכוי להקים לתחייה את הפנימיות האיכותיות לנוער כפי שהיו בעבר‪ ,‬בהן כדוו‬ ‫‪ n‬תשומות‪ .‬המשאבים הנדרשים לחקלאות כוללים זנים‪ ,‬זרעים‪ ,‬משתלות‪,‬‬
‫רי‪ ,‬מקווה ישראל ובן שמן‪ .‬נוצרת אפשרות לפנימיות חקלאיות גם בפריפריה‪,‬‬ ‫הגנת הצומח‪ ,‬אגרו־טכניקה‪ ,‬אגרו־גנומיקה‪ ,‬תרביות רקמה‪ ,‬וטרינריה‪ ,‬מזון ותרוו‬
‫דוגמת פנימיית התיכון בקיבוץ עין שמר‪ ,‬שבה החינוך והלימוד מבוססים בחלו‬ ‫פות לבעלי חיים‪ ,‬קירור‪ ,‬השקיה‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ביטוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מימון‪,‬‬
‫קם הגדול על עבודה ומחקר בחממות (ראה הערת מערכת בסוף רשימה זו)‪.‬‬
‫שיווק ומסחר בינלאומיים של מוצרי חקלאות‪.‬‬
‫חקלאים מרבים להתלונן על כך שהתפוקות זולות והתשומות יקרות‪ .‬המסקנה‬
‫המתבקשת היא שעליהם להיכנס לייצור תשומות לחקלאות‪ ,‬ובגדול‪ .‬הנה כמה‬
‫דוגמאות למפעלים כאלה בישראל (ואין הרבהה…)‪‘ :‬חישתיל’ המייצרת שת�י‬

‫‪‘ 14 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 April 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬אפריל ‪2018‬‬