Page 17 - עלון הנוטע אפריל 2018 מספר 4 בננה וחברים
P. 17

‫אקטואלי‬

                    ‫שהשתלמו במקצוע‪ ,‬גם בהוראה האקדמית ובמחקר‪.‬‬                                                                                           ‫באדיבות הוויקיפדיה‬
‫הנשים החלוצות שאפו לקדם את החקלאות והמחקרים הראשונים שלהן עסו‬
‫קו בהגדרת איכות הקרקעות לכיבוש הקרקע ולהרחבת ההתיישבות‪ .‬אותן‬             ‫חנה מייזל ותלמידותיה בחוות העלמות‪ .1912 ,‬מימין לשמאל‪ ,‬עומדות‪ :‬חנה צ'יזיק‪,‬‬
‫אגרונומיות התמחו במחלות צמחים‪ ,‬למדו לזהות מיני פטריות‪ ,‬בקטריות ומו‬                                      ‫שרה שטורמן‪ ,‬עטרה קרול‪ ,‬שושנה בלובשטיין‪.‬‬
‫זיקים הגורמים לתמותת צמחים ולרקבון פירות וירקות וקיימו שיתוף פעולה‬
‫הדוק עם החקלאים בשטח‪ .‬כן יזמו המדעניות חקיקה חלוצית בנושאים חקו‬                ‫שורה מרכזית‪ :‬ציפורה דרוקר‪ ,‬לאה מירון‪ ,‬חנה מייזל‪ ,‬שרה לייקין‪ ,‬שרה מלכין‪.‬‬
‫לאיים והשכילו לשלב בין חלוציות והתמדה במחקר ובין הגשמה עצמית‪ ,‬תוך‬                        ‫שורה תחתונה‪ :‬רחל רוזנפלד‪ ,‬ציפורה אברמסון‪ ,‬יהודית קרביצקי‬

                             ‫ויתורים אישיים ולעתים אף תוך סיכון חייהן‪.‬‬                               ‫בעקבות החזון וההתנדבות‬

                      ‫מגדוד העבודה להשקיית המדבר‬                         ‫העיסוק בחקלאות הקנה לכאורה לנשים החלוצות שוויון זכויות‪ ,‬אף שהשוויון‬
                                                                         ‫לא התבטא בשכר הולם‪ .‬פרופ' מתילדה חורין מספרת שב‪ 1930-‬עזבה‬
‫ד"ר נחמה בר חווה‪-‬בידנר( (‪ ,)1974-1897‬ילידת אוקראינה ו׳בוגרת׳ העלייה ה�ש‬  ‫משרת הוראה בבית ספר לטובת מחקר במחלות צמחים וקיבלה משכוו‬
‫לישית‪ ,‬רכשה את השכלתה עוד טרם עלייתה ארצה‪ .‬בשנותיה הראשונות בארץ‬         ‫רת חודשית של שתי לירות ארץ‪-‬ישראליות בנימוק שלפרנסת המשפחה לא‬
‫שירתה בגדוד העבודה בעמק ובשנות ‪-‬ה‪ 30-‬השתלבה במחקר בתחנת הנ�י‬             ‫האשה צריכה לדאוג‪ .‬פרופ' מינה נאדל‪ ,‬שהצטרפה לתחנת המחקר ברחובות‬
‫סיונות ברחובות‪ .‬במחקריה‪ ,‬שעסקו בעיקר בכימיה של קרקעות ארץ ישראל‪,‬‬         ‫ב‪ ,1934-‬נאלצה לעבוד בהתנדבות כי לא נמצא לה תקציב‪ .‬על אף הקיפוח‬
‫היא בחנה שיטות טיוב והשקיה ואף בחנה את פוטנציאל האקלום בארץ של‬           ‫הלכו הנשים בעקבות החזון לתרום את חלקן לא רק בעבודה חקלאית אלא גם‬
‫פירות סובטרופיים כגון מנגו‪ ,‬פיטנגו‪ ,‬אנונה ואחרים‪ .‬את עבודת הדוקטורט שלה‬  ‫בידע ובמחקר‪ .‬בהדרגה השתלבו האגרונומיות שעלו לארץ ועמן בנות הארץ‬
‫סיימה נחמה כשמלאו לה ‪ ,60‬דבר המשקף אולי את קשיי אותם ימים ומאידך‬

  ‫את נחישותה‪ ,‬אם כי עוד קודם לכן השתלבה בהוראה בפקולטה לחקלאות‪.‬‬

                      ‫הריקבון שהיה לה בצמחים ובלב‬

‫פרופ' מתילדה חורין (‪ )1908-1986‬עלתה ארצה בשנת ‪ 1928‬מאוסטריה‬
‫ואת לימודיה האקדמיים סיימה עוד באוניברסיטת וינה‪" .‬יש לי ריקבון‬

                                                                       ‫מערכות בקרת השקיה מרחוק‬
                                                                             ‫למעקב ושליטה על‬

                                                                           ‫משטרי גידול בשטחים‬
                                                                              ‫פתוחים וחממות‪.‬‬

                                                                         ‫תמיכה טכנית ואגרונומית‬
                                                                       ‫כוללת מרגע ההתקנה להשגת‬

                                                                              ‫תוצאות מיטביות‬
                                                                            ‫בכל תנאי קרקע ומים‪.‬‬

‫לפרטים‪ :‬חן קרפ ‪info@merahawk.com | www.merahawk.com | 052-6660021‬‬

                    ‫‪‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 April 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬אפריל ‪2018‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22