Page 38 - עלון הנוטע אוגוסט 2014

‫תאים אפורים‪:‬‬
‫יום עיון בכלכלה חקלאית‪:‬‬
‫‪...‬לכל אלה שנשארו בבית‬

‫חיזוק ההתיישבות‪ ,‬שמירה על משאבי המדינה ומינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל מהווים‬
‫חלק מיעדיו של משרד החקלאות‪ .‬ביום עיון שהתקיים ביוני האחרון הוצגו מחקרים בתחום הכלכלה החקלאית‬
‫ופיתוח הכפר‪ .‬מטרת יום העיון שהתקיים תחת שרביט ניצוחה של החטיבה למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה במשרד‬

‫החקלאות‪ ,‬הייתה להציג את תוצאות המחקרים למקבלי החלטות במגזר החקלאי ובממשלה‬
‫ולקיים דיון לגבי השלכותיהן‪ .‬אנו מביאים כאן כמה מתקצירי ההרצאות‬

‫במה שונה האוכלוסיה הכפרית מהאוכלוסיה העירונית‬
‫בישראל בכל הקשור לעבודה‪ ,‬הכנסה ורמת חיים‬

‫איל קמחי‪ ,‬עמרי לוי ‪ /‬המחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל בפקולטה לחקלאות‪ ,‬רחובות‬

‫נמצא‪ ,‬שרמת החיים בכפר גבוהה בממוצע מרמת החיים בעיר‪ .‬חלק מהפער‬ ‫המגזר הכפרי בישראל עבר שינויים מבניים משמעותיים בעשורים האחרונים‪:‬‬
‫ניתן להסביר בעזרת פערים בהשכלה‪ ,‬בתעסוקה ובשיעור העולים החדשים‪.‬‬ ‫ירידת חשיבותה של החקלאות כמקור פרנסה‪ ,‬הגירה לעיר של חקלאים והגיצ‬
‫הפריפריאליות ושיעור העצמאים מצמצמים את הפער‪ .‬במגזר היהודי הכנסות‬ ‫רה לכפר של משפחות עירוניות‪ .‬כתוצאה מכך השתנה המבנה הדמוגרפי של‬
‫הפרט אינן שונות משמעותית בין העיר והכפר לאחר תיקון לסלקציה עבור אלה‬ ‫האוכלוסיה הכפרית‪ ,‬ומחקרים קודמים זיהו בקרבה הטרוגניות רבה‪ .‬מטרת‬
‫שאינם מועסקים‪ .‬ההבדלים במאפייני הפרט פועלים לטובת ההכנסה בכפר‪,‬‬ ‫מחקר זה הייתה למפות את האוכלוסיה הכפרית בישראל מבחינת מאפייניה‬
‫בעוד שההבדלים בתמורה למאפיינים‪ ,‬בעיקר בתמורה להשכלה‪ ,‬פועלים לטוצ‬ ‫הדמוגרפיים והכלכליים‪ ,‬תוך השוואה בין צורות ישוב שונות בתוך המגזר‪ ,‬בין‬
‫בת ההכנסה בעיר‪ .‬בישובים הערביים קיים פער הכנסה גדול לטובת תושבי העיר‪,‬‬ ‫ישובים כפריים ועירוניים ובין אזורים שונים בארץ‪ .‬נערך ניתוח אמפירי של הגורצ‬
‫בעיקר עקב הסלקציה בתעסוקה‪ .‬המסקנה היא שתהליך ההגירה מן העיר אל‬ ‫מים המשפיעים על רמת החיים ברמת הפרט‪ ,‬הישוב‪ ,‬האזור והמגזר‪ .‬המחקר‬
‫הכפר הביא לכפר אוכלוסיה איכותית ובעלת כושר השתכרות‪ ,‬כך שרמת החיים‬ ‫משתמש בנתונים ממפקד האוכלוסין האחרון( (‪ .)2008‬בשלב ראשון בוצע נ�י‬
‫בכפר אינה פחותה ואולי אפילו עולה על רמת החיים בעיר‪ .‬במקביל‪ ,‬ההסתצ‬ ‫תוח תיאורי של המאפיינים הדמוגרפיים והתעסוקתיים של האוכלוסיה הכפרית‬
‫מכות על החקלאות כמקור הכנסה פחתה מאד‪ .‬לעומת זאת ניכרים הבדלים‬ ‫תוך השוואה לאוכלוסיה העירונית‪ .‬בשלב שני בוצע ניתוח אמפירי של הגורמים‬
‫ברמת החיים בין מרכז ופריפריה‪ .‬מבחינת מדיניות‪ ,‬יש להפריד מדיניות חקלאית‬ ‫המשפיעים על ההכנסה בכפר ובעיר (ברמת הפרט ומשק הבית) ותרומתם‬

‫ממדיניות כפרית‪ ,‬וייתכן שיש להגדיר מחדש את מושג הכפר‪0 .‬‬ ‫היחסית לפערים בין שני המגזרים‪.‬‬

‫יזמות עסקית עצמית במשק המשפחתי החקלאי‬
‫ותרומתה לפיתוח החקלאות והישוב הכפרי‬

‫מיכאל סופר‪ ,‬לביאה אפלבום ‪ /‬המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬

‫משקים המאופיינים בגישה יזמית‪ ,‬המתבטאת הן בהרחבת הפעילות החקצ‬ ‫מחקר זה עוסק במשקים משפחתיים המשלבים פעילות חקלאית עם יזמות‬
‫לאית והן בפיתוח יוזמות עסקיות נוספות; בעלי משקים המפעילים עסקים גדוצ‬ ‫לא חקלאית במסגרת הנחלה החקלאית‪ .‬נקודת המוצא המבוססת על סקירת‬
‫לים יחסית אך במקביל מחזיקים משק חקלאי פעיל; בעלי משקים המשלבים‪,‬‬ ‫ספרות רחבה היא ההנחה‪ ,‬כי שילוב נכון של פעילות חקלאית עם יזמות עסצ‬
‫קית בבעלותו ובניהולו של משק הבית החקלאי‪ ,‬יכול לתרום לא רק לפרנסת‬
‫בצירופים שונים‪ ,‬משק בינוני עד קטן ועסק בינוני עד קטן‪.‬‬ ‫המשפחה אלא גם להמשכיות המשק החקלאי כעסק פעיל ולפיתוח המרחב‬
‫מעבר לתרומתם הכלכלית למשקי הבית‪ ,‬העסקים הלא‪-‬חקלאיים תורמים גם‬ ‫הכפרי‪ .‬בישראל המשקים המשולבים הם תופעה חדשה יחסית ומהווים קבוצ‬
‫לפיתוח הכלכלי המקומי והאזורי‪ ,‬הן במישור היצרני באמצעות יצירת מקומות‬ ‫צה חלקית בלבד בקרב המשקים המקיימים עסקים לא‪-‬חקלאיים במושבים‪.‬‬
‫תעסוקה וניצול משאבים מובטלים‪ ,‬והן במישור הצרכני באמצעות אספקת‬
‫שירותים קהילתיים לאוכלוסיה המקומית ושירותי נופש ופנאי לאוכלוסיה הבאה‬ ‫התפתחותם צומחת בעידוד מוגבל ביותר של הממסד‪.‬‬
‫מבחוץ‪ .‬הפעילות הכלכלית המקומית גם נותנת לכפר חיים משלו‪ ,‬משום שהיא‬ ‫הממצאים מצביעים על קבוצה של חקלאים שבחרו באסטרטגיה של יזמות‬
‫משאירה חלק מן התושבים במקום גם בשעות היום‪ .‬למרות תרומתם של עסצ‬ ‫לא‪-‬חקלאית‪ ,‬המשתמשת במשאבים הפיסיים והאנושיים שהתפנו מהפעילות‬
‫קים אלה הם אינם זוכים לסיוע ממסדי ראוי‪ .‬הקמת העסקים נשענת ברובה על‬ ‫החקלאית‪ .‬בחירה זו משקפת בחלקה שיקולים של נוחות‪ ,‬שאיפות יזמיות‪ ,‬ניצול‬
‫מקורות עצמיים של הון וידע‪ ,‬ואילו הממסד נתפס בחלקו הגדול כגורם היוצר‬ ‫הזדמנויות עסקיות ומימוש כישורים נרכשים‪ .‬נמצאו שלוש קבוצות הנבדלות זו‬
‫מזו בתמהיל הפעילות הכלכלית ובתפיסתן את חשיבות המשק והעסק‪ :‬בעלי‬
‫את החסמים העיקריים ליזמות העצמית במשק המשפחתי‪0 .‬‬

‫‪‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 August 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוגוסט ‪2014‬‬