Page 40 - עלון הנוטע אוגוסט 2014
P. 40
המודל ייושם גם לבחינה של השפעת צמצום העובדים זרים בחקלאות ובדיקת מהסימולציות עד כה עולה ,כי לביטול כולל של המכסים על המוצרים הצצ
ההשלכות של עלייה בייקור מחירי המים .נמצא ,שקיצוץ במכסת העובדים הזצ מחיים תהיה השפעה מוגבלת :המחירים ירדו בכ( 2%-מדד מחיר) ותחול
רים בשיעור של 50%יגרום לצמצום ענפים עתירי עבודה והרחבת גידולי השדה. פחיתה של -כ 8%-בייצור המקומי (מדד כמות) .כתוצאה מכך יפסידו הח�ק
התוצאה עלולה להיות התייקרות משמעותית במחירי הירקות והפירות ,אפילו לאים כ 300-מיליון ש״ח לשנה ( 10%מהרווחים) ,וסך העודף הכלכלי במשק
אם יבוטלו המכסים .ההתייקרות תפגע בוודאות בצרכנים ,אולם עשויה להוביל יגדל ב 150-מיליון ש״ח לשנה .במספר גידולים ההשפעה תהיה גדולה יחסית,
לרווחים גדולים יותר למגדלים .בתרחיש המדמה ביטול כולל של התמיכה בחקצ כגון בזיתים ובשום (פחיתת מחיר של -כ 15%-עד )25%וכן אם יבוטלו המ�כ
לאות הצומח באמצעות ביטול המכסים ,ייקור שכר העבודה ב 50%-וייקור מחירי סים ויוסרו מגבלות הייבוא מירדן מחירי העגבניות והמלפפונים ירדו בכ.20%-
המים לרמה של עלותם הממוצעת ,נמצא כי תיגרם הפחתה של כ 1.5-מיליארד שטחי גידולי המטעים והירקות יפחתו ויוחלפו בגידולי שדה ,כך שלא צפויה
ש״ח ברווחי החקלאים ,והפסד של מעל מיליארד ש״ח בעודפי הצרכנים0 . הברת קרקעות.
ביטוח הכנסה כתחליף לביטוח יבולים ותמיכה בחקלאות
פרופ׳ ישראל פינקלשטיין ,ד”ר זיו בר-שירה /המחלקה לכלכלה ,הפקולטה לחקלאות ,רחובות
יעילה יותר במסגרת ׳הקופסה הירוקה׳ של הסכמי הסחר הבינלאומיים .לאור על אף הקידום הטכנולוגי המרשים של החקלאות בישראל מאופיינת זו ברמת
הסיכון הרב הכרוך בענף החקלאות ,אחת החלופות המעניינות למדיניות החיסוי סיכון גבוהה הן בהיבט הטכנולוגי והן בהקשר השיווקי .על סמך הפרמיות השנצ
היא הרחבת תכניות הביטוח המוצעות מטעם קנט בהווה -ביטוח יבול ואסונות תיות הנגבות מטעם קנט ניתן להעריך שהפדיון החקלאי השנתי שאובד בגין נזקי
טבע ,לביטוח הכנסה/פדיון וסבסוד ההרחבה באמצעות הממשלה .במחקר טבע מסתכם במאות מיליוני ש״ח .בנוסף לסיכון הטכנולוגי חשופים החקלאים
הנוכחי אנו עורכים ניתוח כלכלי של חלופה זו .במסגרת שנתו הראשונה של המחצ לתנודות חריפות במחירים .בחינה של המחירים לחקלאי מגלה הבדלים משצ
קר ,שהסתיימה לא מכבר ,נאמדה התפלגות היבול על סמך נתוני קנט ומחירים מעותיים בין גידולים שונים ,אולם בכל המקרים שנבחנו מקדמי ההשתנות של
בשער המשק לפי דיווחי הלמ”ס .באמצעות מתודולוגיה סטטיסטית חדשנית המחיר גדולים משליש .מאומדנים שערכנו על סמך מפקדי העובדים הזרים,
המכונה ׳קופולה׳ ,נערכו סימולציות והשוואה של תכניות לביטוח יבול והכנסה עלות הסיכון לחקלאים עולה על 2מיליארד ש״ח בשנה (במחירי ,)2010כ9%-
ברמות מתאם שונות .ביטוח הכנסה נמצא יעיל מביטוחי יבולים עם תשואה של מהפדיון לחקלאים .תנודתיות ההכנסות פוגעת ברווחת החקלאים .מידת הפצ
1.5ש״ח ,שווה ערך ודאי לחקלאים עבור 1ש״ח תקציב ביטוח .בנוסף אמדנו את גיעה פרופורציונלית לדרגת הסיכון של החקלאי האינדיבידואלי ורמת הסיכון
גמישות הביקוש ביחס לפרמיות עבור ביטוחי היבולים של קנט .אומדנים אלה האוביקטיבי הכרוך בהכנסתו ,אולם לא מדובר רק באובדן הכנסות לחקלאים,
ישמשו להערכת הביקוש לתכנית הביטוח לביטוחי הכנסה .לבסוף ,על סמך אלא גם בפגיעה ביעילות ואובדן רווחה כלכלית למשק כולו .מן הספרות הכצ
נתוני ׳מפקדי העובדים הזרים׳ של משרד החקלאות ,נערכו סימולציות ראשוצ לכלית ידוע לנו כי במקרים בהם חסרים שוקי ביטוח או שווקים עתידיים והסצ
ניות להכלת תכנית ביטוח הכנסה כלל משקי למגזר החקלאי בארץ .הערכותינו דרים אחרים לפיזור סיכונים ,הסיכון גורם לשינוי בהרכב סל התשומות ,בעיוות
הראשוניות הן ,שליישום תכנית ביטוח הכנסה במסגרת כללי ה ,WTO-ברמה של בבחירה של תיק הגידולים ובהיקף הייצור ,שגורמים ירידה ברווחה הכלכלית
70%מהממוצע הרב שנתי של הכנסות החקלאי ,עבור כל החקלאים שהכנסתם
השנתית קטנה מ 50-מיליון ש״ח ,יידרשו פרמיות ביטוח בהיקף של כ 750-מיליון לחברה כולה.
לאחרונה נבחנות בארץ אפשרויות סיוע חדשות למגזר החקלאי ,במטרה להחצ
עד כ 1-מיליארד ש״ח ,בהתאם למאפייני התכנית0 . ליף את מדיניות החיסוי המוענק לחקלאות באמצעות מכסים במדיניות תמיכה
‘ 40 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 August 2014עלון הנוטע’ שנה ס”ח ,אוגוסט 2014
