Page 39 - עלון הנוטע אוגוסט 2014

‫אקטואלי‬

‫מדיניות של תכנון כלכלי בתיירות הכפרית בישראל‬

‫פרופ’ עליזה פלישר‪ ,‬ענת מנס‪-‬צ’ציק‪ ,‬פרופ’ ישראל פינקלשטיין ‪ /‬האוניברסיטה העברית‬

‫את עודפי הצרכן והיצרן‪ .‬לשם כך מיושם מודל של משוואות ביקוש ותמחור‬ ‫הירידה של ענף החקלאות כמחולל הכנסה ותעסוקה עיקרי באזורים כפריים‬
‫הלוקח בחשבון תחרות אוליגופוליסטית (‪ - Oligopolistic competition‬מצב‬ ‫במדינות המפותחות הובילה את האוכלוסיות שלהן לחפש חלופות כלכליות‪.‬‬
‫שוק שבו מספר קטן של יצרנים המתחרים ביניהם) ברמה האזורית ובידול מוצ‬ ‫אירוח כפרי נחשב לעתים קרובות לחלופה מתאימה‪ ,‬מהווה מקור הכנסה‬
‫צרים‪ .‬המודל מורחב כך שיכלול השפעות של צפיפות והתקבצות כלכלית על‬ ‫משלים עבור חקלאים ומסייע לשמור על מרחב כפרי בר‪-‬קיימא‪ .‬לפיכך הוא‬
‫העדפות הצרכנים וטכנולוגיית החברות‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מודל זה מיושם על נתונים‬ ‫נהנה מתמיכה ציבורית במדינות רבות‪ ,‬ביניהן ישראל‪ .‬במקביל קיימת רגולציה‬
‫שנאספו בגליל העליון ונאמד בשיטת המומנטים הכלליים‪ ,‬המאפשרת אמידה‬ ‫המייצרת חסמי כניסה ומשפיעה על מאפיינים פיזיים של הענף‪ .‬באירוח הכפרי‪,‬‬
‫כמו בכל צורה של תיירות‪ ,‬הייצור והצמיחה אינם מופרדים מבחינה גיאוגרפית‪:‬‬
‫של משוואות סימולטניות לא לינאריות עם משתני עזר‪.‬‬ ‫שניהם מתרחשים יחדיו‪ ,‬לפיכך התקבצות מרחבי ת (‪ )Spatial clustering‬ב�ע‬
‫נף מאופיינת בשני כוחות מנוגדים‪ :‬בעוד שהחברה נהנית מיתרונות של אגלומרצ‬
‫תוצאות האמידה מלמדות שקיומן במקביל של החצנות של צפיפות ויתרונות‬ ‫ציה (‪ - Agglomeration‬מקום בו יש התקבצות של פעילות כלכלית‪ ,‬תרבותית‬
‫לאגלומרציה יכול להוביל לאופטימום של מספר יחידות אירוח ברמת הישוב‪ ,‬עוצ‬ ‫ושל אנשים) עקב קירבתן הפיזית זו לזו‪ ,‬עלול המבקר‪ ,‬התר אחרי חוויה כפרית‬
‫בדה שזכתה להתעלמות הן במחקרים קודמים והן בעיצוב כלי המדיניות השונים‪.‬‬ ‫אותנטית‪ ,‬לסבול מירידה בתועלת עקב צפיפות רבה של מבקרים וכמות מופצ‬
‫אומדני הפרמטרים שהתקבלו משמשים לדמות תרחישים תחת כלי מדיניות‬ ‫רזת של מתקנים תיירותיים‪ .‬מצב זה עלול להוביל לכך שללא רגולציה מתאימה‬
‫שונים‪ .‬הממצאים מלמדים כי תחת הרגולציה הקיימת בישראל‪ ,‬מספר יחידות‬ ‫הענף יצמח יתר על המידה תוך גרימת אובדן רווחה‪ .‬מטרתו של מחקר זה‬
‫האירוח ביישובים השונים צפוי להיות גדול מזה האופטימלי לענף ולהוביל לאובדן‬ ‫הייתה מציאת מסגרת כלכלית מושגית מתאימה לניתוח השפעות חיצוניות אלו‪,‬‬
‫רווחה‪ .‬לפיכך‪ ,‬על תמיכה ציבורית בענף להיות משולבת במדיניות פיתוח רחבה‬ ‫המאפשרת לזהות את גודל הענף האופטימלי‪ ,‬ברמת הישוב הבודד‪ ,‬המשיא‬

‫ולהיות מלווה ברגולציה של סך יחידות האירוח ברמה המקומית‪0 .‬‬

‫סימולציות של שינויים במדיניות הסחר‬
‫החקלאי באמצעות מודל שיווי משקל ממוחשב‬

‫עדו קן‪ ,‬ישראל פינקלשטיין‪ ,‬מיקי רפפורט‪-‬רום‪ ,‬הדר פוקס ‪ /‬אוניברסיטת חיפה‬

‫מטרת המחקר כפולה‪ :‬הערכה כמותית להשפעת שינויים במדיניות התמיכות‬ ‫הסכם החקלאות של ארגון הסחר העולמי (‪ )WTO‬וההסכמים המתגבשים שינו‬
‫ברוח הסכמי ה‪ WTO-‬על החקלאות הצמחית בישראל‪ ,‬תוך התייחסות לשינויים‬ ‫באופן מהותי את מדיניות התמיכה בחקלאות במדינות הארגון‪ .‬סך התמיכות בחצ‬
‫במחירים‪ ,‬בתפוקות‪ ,‬ברמות הייבוא‪ ,‬בשימוש בתשומות‪ ,‬בהרכב הגידולים‪ ,‬ברצ‬ ‫קלאות בישראל נמוך יחסית‪ ,‬כ‪ 700-‬מיליון ש״ח בשנה‪ ,‬מהווה כ‪ 5.5%-‬מהתוצר‬
‫ווחי החקלאים ובעודפי הצרכנים‪ .‬לשם כך פיתחנו מודל שיווי משקל חלקי הלוקח‬ ‫החקלאי ו‪ 2.3%-‬בלבד מתקבולי החקלאים‪ ,‬לעומת ממוצע של ‪ 10%‬במדינות‬
‫בחשבון הן את שינויי מחירי התפוקות והן את הסתגלות החקלאים בתגובה לשיצ‬ ‫‪-‬ה‪ .OECD-‬סך התמיכות בחקלאים (‪ )Producer Support Estimator - PSE‬ל�ש‬
‫נויים במדיניות התמיכות‪ .‬המודל כולל ‪ 55‬גידולים בחלוקה ארצית ל‪ 17-‬אזורים‪.‬‬ ‫נ ת ‪ 2012‬הסתכם בכמעט ‪ 3.5‬מיליארד ש״ח‪ ,‬המהווים כ‪ 11%-‬מתקבולי הח�ק‬
‫המטרה השנייה של המחקר הייתה הכנת כלי לניתוח מדיניות כלכלית במגזר‬ ‫לאים‪ ,‬כאשר ממוצע ‪ OECD‬הוא ‪ ,19%‬וישנן מדינות בהן התמיכה מגיעה ל‪60%-‬‬
‫החקלאי עבור משרד החקלאות‪ .‬המודל פותח בשיתוף פעולה עם החטיבה‬ ‫ויותר‪ .‬ואולם‪ ,‬ישראל מקבלת ציון נכשל מבחינת הרכב התמיכות בגין שיעורן הגבוה‬
‫למחקר‪ ,‬כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות‪ ,‬במטרה לשמש כלי לבחינת‬ ‫של התמיכות להן פוטנציאל עיוות גבוה ופגיעה בסחר הבינלאומי‪ ,‬כגון תמיכה במצ‬

‫חלופות במדיניות חקלאית‪.‬‬ ‫חירי התפוקות (למשל מכסים) ובמחירי התשומות (מים ועובדים זרים)‪.‬‬

‫‪‘ 39 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 August 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוגוסט ‪2014‬‬