Page 36 - עלון הנוטע אוקטובר 2014

‫כדי להעריך את המצב הפיזיולוגי של העצים בפרדס נמדד קוטר הגזע‬ ‫איור ‪ :2‬מספר העשבים בפרדס ‪ 132 ,50‬ו‪ 220-‬יום לאחר זריעת גידול הכיסוי בשנה השנייה‪.‬‬
‫מעל ההרכבה בטיפולים השונים ב‪ 17.3.13-‬ופעם נוספת ב‪.4.6.13-‬‬ ‫הטיפול שיבולת שועל ‪ +‬בקיה לא נזרע מחדש בשנה השנייה‬
‫העצים בטיפולי כיסוי שנזרעו בשנה השנייה היו בעלי קוטר גזע גבוה‬
‫מאלה שנזרעו שנה קודם לכן ומהביקורת‪ .‬העצים בטיפול השעורה ‪+‬‬ ‫‪ -‬טיפולים המיוצגים בעמודות בכל מועד בדיקה שמעליהן אותיות זהות אינם נבדלים סטטיסטית‬
‫בקיה היו בעלי קוטר גזע גבוה באופן מובהק מקוטר הגזע בביקורת‬ ‫(‪ )p=0.05‬על פי מבחן ‪.Tukey-Kramer HSD‬‬
‫בשתי המדידות שבוצעו‪ ,‬כך שבמדידה השנייה‪ ,‬בטיפול השעורה ‪+‬‬
‫בקיה‪ ,‬קוטר הגזע בעצים היה ‪ 26.3‬ס״מ לעומת ‪ 19.7‬ס״מ בביקורת‬ ‫איור ‪ :3‬קוטר הגזע בעצי הפרדס ‪ 120‬ו‪ 180-‬יום לאחר זריעה של גידולי כיסוי בשנה השנייה‬

‫(איור ‪.)3‬‬
‫לאחר כשנה וחצי של גידולי כיסוי נרשמה בטיפולים זון ושיבולת שועל‬
‫‪ +‬בקיה מתוגבר עלייה באחוז החומר האורגני‪ ,‬וגם בטיפולים אחרים‬
‫נראתה מגמה של אחוז חומר אורגני גבוה בהשוואה לביקורת‪ .‬בטיפול‬
‫הזון נרשמה עלייה בחנקן האמוניאקלי לעומת בביקורת‪ .‬בטיפולי כיסוי‬
‫אחרים נראתה מגמה בה יש יותר חנקן אמוניאקלי וחנקן כללי לעומת‬

‫בביקורת (טבלה ‪.)1‬‬
‫בקי ץ ‪ 2013‬נמדד שיעור התלכידים היציבים מסך כל התלכידים ב�ק‬
‫רקע בכל חלקות הפרדס הבוגר ונמצא‪ ,‬כי בטיפול השעורה ‪ +‬בקיה‬

‫שעורם היה גבוה במובהק ב‪ 11%-‬מזה שבביקורת (טבלה ‪.)2‬‬

‫‪ %‬תלכידים‬ ‫גידול הכיסוי‬ ‫טבלה ‪:2‬‬
‫יציבים בקרקע‬ ‫אחוז התלכידים היציע‬
‫שעורה ‪ +‬בקיה‬ ‫בים מסך התלכידים‬
‫‪79.4 a‬‬ ‫שיבולת שועל ‪ +‬בקיה מתוגבר‬ ‫בקרקע בטיפולים‬
‫‪76.0 ab‬‬ ‫השונים‪ ,‬בעומק ‪5-0‬‬
‫‪75.8 ab‬‬ ‫שעורה‬ ‫ס״מ‪ ,‬שנה וחצי מתע‬
‫‪70.7 abc‬‬ ‫שיבולת שועל ‪ +‬בקיה‬ ‫חילת הניסוי בגידולי‬
‫‪68.3 bc‬‬ ‫כיסוי בפרדס‬
‫‪65.3 c‬‬ ‫ביקורת‬
‫זון‬

‫‪ -‬ערכים המלווים באותיות זהות אינם נבדלים סטטיסטית‬
‫(‪ ,)p=0.05‬על פי מבחן ‪.Tukey-Kramer HSD‬‬

‫כחודש לאחר הגשמים האחרונים התבצעה בדיקה של תכולת הרע‬ ‫‪ -‬טיפולים המיוצגים בעמודות בעלות אותו הצבע שבראשן אותיות זהות אינם נבדלים סטטיסטית‬
‫טיבות המשקלית בקרקעות הטיפולים השונים בפרדס‪ .‬הקרקעות‬ ‫(‪ )p=0.05‬על פי מבחן ‪.Tukey-Kramer HSD‬‬
‫בטיפולים שעורה וזון היו בעלות תכולת רטיבות גבוהה מבביקורת‬
‫באופן מובהק עם ‪ 2.63%‬ו‪ ,2.53%-‬בהתאמה‪ ,‬לעומת ‪1.65%‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬תכולת המינרלים והחומר האורגני בפרדס בעומק ‪ 20-0‬ס״מ שנה וחצי לאחר‬
‫בביקורת‪ ,‬בעוד ששאר הטיפולים לא נבדלו מהביקורת‪ .‬חצי שנה‬ ‫תחילת הניסוי‬
‫לאחר מכן נערכה בדיקה נוספת של תכולת הרטיבות בקרקע ובה‬
‫נמצא טיפול הזון בעל תכולת הרטיבות הגבוהה ביותר ונבדל באופן‬ ‫אשלגן סידן‪+‬מגנזיום זרחן חומר חנקן אמוניאקלי חנקן‬ ‫גידול הכיסוי‬
‫(מא״ק‪/‬ל’) (מא״ק‪/‬ל׳) (מ״ג‪/‬ק״ג) אורגני (‪( )%‬מ״ג‪/‬ק״ג) כללי (‪)%‬‬
‫מובהק מהביקורת‪.‬‬
‫השפעת גידולי הכיסוי על יבול הפירות לא היה מובהק‪ :‬בשנה הראשוע‬ ‫‪0.03 7.84 b 0.49 b 18.50 5.37 ab 0.52‬‬ ‫ביקורת‬
‫נה לניסוי היה היבול בטיפול שיבולת השועל ‪ +‬בקיה ‪ 37‬ק״ג‪/‬עץ לעומת‬
‫‪ 30‬ק״ג בביקורת‪ .‬בשנה השנייה נמצאה בשעורה נטייה ליבול הגבוה‬ ‫‪0.11 10.6‬‬ ‫‪0.8 ab 26.17 5.60 ab 0.71‬‬ ‫שעורה‬

‫ביותר‪ 51 ,‬ק״ג‪/‬עץ לעומת ‪ 34‬ק״ג בביקורת (איור ‪.)4‬‬ ‫‪0.04 11.7‬‬ ‫‪0.64 ab 13.90 5.03 b‬‬ ‫‪0.44‬‬ ‫שעורה ‪ +‬בקיה‬

‫‪0.10‬‬ ‫‪13.73 a‬‬ ‫‪1.00 a 22.60 7.27 a‬‬ ‫‪0.44‬‬ ‫זון‬

‫‪0.09 11.8‬‬ ‫שיבולת שועל ‪ +‬בקיה ‪0.68 ab 20.63 6.80 ab 0.54‬‬

‫‪0.08 13.05‬‬ ‫‪0.95 a 14.95 6.70 ab 0.58‬‬ ‫שיבולת שועל ‪+‬‬
‫בקיה מתוגבר‬

‫‪ -‬ערכים המלווים באותיות זהות אינם נבדלים סטטיסטית (‪ ,)p=0.05‬על פי מבחן ‪.Tukey-Kramer HSD‬‬
‫‪ -‬התוצאות אינן מובהקות‪.‬‬

‫‪‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוקטובר ‪2014‬‬