Page 41 - עלון הנוטע אוקטובר 2014

‫מה במו”פ‬

‫בכל מועד קטיף‪ .‬בהגיעם למעבדה נלקחו עשרה פירות מכל חזרה‬ ‫קה‪ ,‬שהינה מהירה ופשוטה‪ ,‬מתבצעת בעזרת רפרקטומטר המודד את‬

‫לבדיקות הבשלה בקטיף ו‪ 20-‬פירות אוחסנו במינוס ‪ 1‬מ״צ‪ ,‬כשהם‬ ‫המומסים בתמיסה‪ ,‬כולל סוכרים‪ ,‬חומצות אורגניות‪ ,‬תרכובות פנוליות ופע‬

‫עטופים‪ ,‬למשך חודש ימים‪.‬‬ ‫קטינים‪ .‬בדיקת הכמ״מ לא כוללת עמילן‪ ,‬שאינו מסיס‪ .‬הקיווי הבוגר‪ ,‬שעדיין‬

‫לאחר הוצאת הפרי מקירור הוא הועבר לחיי מדף ב‪ 20-‬מ״צ ו‪65%-‬‬ ‫לא הבשיל‪ ,‬מכיל במועד הקטיף רמה גבוהה של עמילן‪ ,‬המשפיע במידה‬

‫לחות יחסית‪ .‬נערך מעקב אחר התרככות הפרי באמצעות לחיצת‬ ‫מסוימת על הקריאה ודורש הליך של שיקוע טרם הבדיקה‪ ,‬ומעט סוכרים‬

‫אצבעות‪ ,‬על פי אינדקס מוצקות‪ :‬פרי רך = ‪ ,1‬פרי גמיש = ‪ ,2‬פרי קשה‬ ‫מומסים‪ .‬במהלך השיווק והאחסון עולה הכמ״מ בפרי בקצב איטי‪ ,‬ככל‬

‫= ‪ .)4‬כאשר למעלה מ‪ 50%-‬מהפרי היה גמיש ורך בבדיקת המוצקות‬ ‫שהעמילן עובר הידרוליזה ומתפרק לסוכרים פשוטים‪ .‬הפרי בשל רק עם‬

‫הידנית נערכו אותן בדיקות שבוצעו בקטיף‪ ,‬כלהלן‪:‬‬ ‫השלמת התפרקות העמילן‪ ,‬אולם בדיקת הכמ״מ בקטיף אינה מעידה על‬

‫‪ .1‬פרוסות רוחב נדגמו ממרכז הפרי לבדיקות כמ״מ‪ ,‬חומצה וחומר‬ ‫כמות העמילן שאינו מסיס‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדידת תכולת הכמ״מ בתחילת העונה‬

‫כמדד להתחלת קטיף לא יכולה לשרת את פקחי מועצת הצמחים בהבטע יבש;‬

‫‪ .2‬כמ״מ נבדק במיץ סחוט באמצעות רפרקטומטר‪ .‬בבדיקת פירות‬ ‫חת איכות טעם מירבית עם הגעת הפרי לשווקים‪ ,‬בתום חיי מדף‪.‬‬

‫הקטיף הקריאה בוצעה לאחר השקעת העמילן‪ .‬בבדיקות שנערכו‬ ‫שעור החומר היבש בפרי כולל מוצקים מסיסים (סוכרים וחומצות) ומוע‬

‫לאחר ההוצאה מאחסון הקריאה בוצעה מיד לאחר סחיטת הפירות‪,‬‬ ‫צקים שאינם מסיסים (עמילן ופחמימות בעלי משקל מולקולרי גבוה)‪.‬‬

‫מאחר שהעמילן התפרק והמיץ נעשה צלול;‬ ‫העמילן‪ ,‬שהוא תוצר הפוטוסינתזה המצטבר כחומר התשמורת בפרי‬

‫‪ .3‬חומצה נבדקה באמצעות טיטרציה עם ‪ .NaOH‬ריכוז החומצה ח�ו‬ ‫המתפתח‪ ,‬מהווה ‪ 40-70%‬מהחומר היבש (‪ ,)3‬וכאשר הוא מגיע לרמה‬

‫שב כאחוז חומצה ציטרית;‬ ‫גבוהה טובים הסיכויים שהפרי יגיע למתיקות הרצויה‪ .‬שעור החומר היבש‬

‫‪ .4‬חומר יבש נמדד מחמישה חצאי פרוסה עם קליפה מכל חזרה‪.‬‬ ‫בפרי עולה עם התקדמות ההבשלה וכמעט שאינו משתנה לאחר הקטיף‬

‫הדוגמאות נשקלו בכוריות (קעריות אלומיניום שמכינים בהן מאפינס)‬ ‫(העלייה הינה תוצאה של איבוד מים מהפרי)‪.‬‬

‫ויובשו בתנור עד הגעתן למשקל קבוע‪ .‬אחוז החומר היבש חושב מהע‬ ‫בניו‪-‬זילנד וצ’ילה החלו להשתמש בתכולת החומר היבש כמדד נוסף‬

‫משקל ההתחלתי;‬ ‫לשיווק( (‪ ,)4‬ובמחקרים שנערכו בניו‪-‬זילנד דווח כי נתון זה יכול לשמש כ�מ‬

‫‪ .5‬מבחני טעימה נערכו על ידי צוות טעימה מאומן בסוף חיי מדף‬ ‫דד לקטיף וככלי לניבוי איכות הפרי בעת הבשלתו (‪ .)3‬שימוש בחומר יבש‬

‫בעונות ‪ 2012/13‬רק לפירות שהוגדרו כגמישים ורכים‪.‬‬ ‫כמדד להבשלת הפרי קיבל תנופה החל מסוף שנות התשעים של המאה‬

‫העשרים באמצעות שימוש בטכנולוגיה ספקטרוסקופית אינפרא‪-‬אדומה‬

‫למדידה לא הרסנית של חומר יבש ומוצקים מסיסים בקיווי (‪.)6 ,5‬‬

‫מטרת המחקר הייתה לבדוק את אחוז החומר היבש בקיווי ׳היווארד׳ כמע תוצאות ‪2012-2010‬‬
‫דד לקטיף‪ ,‬כתחליף לבדיקה של תכולת הכמ״מ בפרי המיועד לשיווק‬
‫בבחינת השתנות מדדי ההבשלה של פירות ׳היווארד׳ בין מועדי הקע‬

‫טיף‪ ,‬בכל אחד מהמטעים‪ ,‬נמצא כי תכולות החומר היבש והכמ״מ‬ ‫זמן קצר לאחר הקטיף‪ .‬בדיקת החומר היבש אמנם נמשכת זמן רב ביחס‬

‫עלו (איור ‪ ,)1‬ואילו אחוז החומצה הציטרית‪ ,‬כ‪ ,2%-‬לא השתנה על פי‬ ‫לבדיקת הכמ״מ‪ ,‬אך תוצאותיה אמינות יותר‪ ,‬שכן כאשר העמילן‪ ,‬המהווה‬

‫רוב באופן מובהק (תוצאות לא מוצגות)‪.‬‬ ‫חלק ניכר מהחומר היבש‪ ,‬מגיע לרמה גבוהה טובים הסיכויים שהפרי יגיע‬

‫ברוב הקטיפים שעור הכמ״מ בסוף חיי מדף הגיע ‪-‬ל‪ ,14%-‬ערך ה�מ‬ ‫למתיקות הרצויה בעת הבשלתו‪.‬‬

‫בטיח שהפרי הבשל יהיה ראוי למאכל (איור ‪ .)1‬שעורי כמ״מ נמוכים‬

‫מערכי המינימום‪ ,‬שנקבעו ל‪ ,6.5%-‬ובסוף חיי מדף נמוכים מ‪,14%-‬‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫נמצאו בשנת ‪ 2011‬בקטיף ‪ 1‬במטע יראון ומטע מרום גולן‪ ,‬ובקטיף‬
‫הניסוי נערך ארבע שנים ברציפות בפירות קיווי מזן ׳היווארד׳ שנקטפו‬
‫‪ 2‬במטע יראון‪.‬‬ ‫במהלך אוקטובר ובשבוע הראשון של נובמבר (טבלה ‪ .)1‬בשנים ‪2010-‬‬
‫תכולת החומר היבש עלתה בין הקטיפים ולרוב בקטיף ‪ 3‬התקבל‬ ‫‪ 2012‬נבדק פרי משני אזורי גידול‪ ,‬מטע יראון שבגליל ומטע מרום גולן‬
‫שברמת הגולן‪ ,‬בשלושה מועדי קטיף‪ .‬בעונת ‪ 2013‬בוצע הניסוי בפירות‬
‫ערך הגבוה באופן מובהק מהערכים בקטיפים ‪ 1‬ו‪( 2-‬איור ‪.)2‬‬ ‫מארבעה אזורי גידול‪ ,‬משבעה מטעים ובארבעה מועדי קטיף‪ :‬אצבע הגע‬
‫מתאמים חיוביים מובהקים התקבלו בין תכולת הכמ״מ בקטיף לבין‬ ‫ליל (מטע מטולה)‪ ,‬מרום הגליל (מטעי מלכיה‪ ,‬יראון וברעם)‪ ,‬חבל תפן‬
‫תכולתו לאחר חיי מדף הן במטע יראון והן במטע מרום גולן‪ .‬בנוסף‬ ‫(מטע תובל) ורמת הגולן (מטעי שעל ומרום גולן)‪ .‬בכל מטע סומנו ארע‬
‫התקבלו מתאמים חיוביים מובהקים בין אחוז החומר היבש בקטיף‬ ‫בעה שיחים (חזרות) אחידים בגודל וביבול‪ ,‬מהם נקטפו ‪ 30‬פירות לשיח‬
‫לבין תכולת הכמ״מ לאחר חיי מדף‪ .‬ערכי החומר היבש בקטיף ושעוע‬
‫רי הכמ״מ לאחר חיי מדף של כל אחד מהמטעים בכל אחת מהשע‬ ‫טבלה ‪ :1‬מועדי הקטיף בניסויים שנערכו בשנים ‪2013-2010‬‬
‫נים שימשו להכנת גרף פיזור‪ .‬על פי משוואת הקו הישר‬

‫של גרף הפיזור (*‪ ,)y=0.7695x+1.8528, R=0.88‬ובהנחה‬ ‫מטע מרום גולן‬ ‫מטע יראון‬ ‫השנה‬
‫שמדד כמ״מ בערך של ‪ 14%‬מייצג פרי בדרגת אהדה‬
‫סבירה‪ ,‬נקבע אחוז החומר היבש בקטיף המגדיר את‬ ‫קטיף ‪ 2‬קטיף ‪ 3‬קטיף ‪ 4‬קטיף ‪ 1‬קטיף ‪ 2‬קטיף ‪ 3‬קטיף ‪4‬‬ ‫קטיף ‪1‬‬ ‫‪2010‬‬
‫מצב ההבשלה המינימלי בו הפרי יהיה מתאים לאכילה‪.‬‬ ‫‪13.10.10‬‬ ‫‪2011‬‬
‫לפיכך‪ ,‬שעור החומר היבש בקטיף שחושב הוא ‪.16%‬‬ ‫‪- - 24.11.10 13.10.10 - 3.11.10 24.10.10‬‬ ‫‪16.10.11‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪11.10.12‬‬ ‫‪( 2013‬שבעה מטעים)‬
‫‪- 6.11.11 25.10.11 16.10.11 - 6.11.11 25.10.11‬‬ ‫‪1.10.13‬‬

‫‪- 4.11.12 23.10.12 11.10.12 - 4.11.12 23.10.12‬‬

‫‪22.10.13 16.10.13 9.10.13 2.10.13 22.10.13 15.10.13 8.10.13‬‬

‫‪‘ 41 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 October 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬אוקטובר ‪2014‬‬